משפחת ל' היא משפחה נורמטיבית לחלוטין, אבל מה שקורה בין קירות הבית אינו נורמטיבי כלל. "מטומטמת", "דפוקה", "אפסית", הן רק חלק מהמילים ששומעת האם מהבת הבכורה שלה (14) כמעט מדי יום. "כל פעם שהבת שלי קוראת לי 'דפוקה' אני משתתקת", סיפרה האם. "מתחיל ויכוח על כלום ומיד היא מתחילה עם הקללות".
ילדים שמדברים בצורה חסרת גבולות, בוטה ואלימה להוריהם זו תופעה נפוצה וגוברת, בעידן שבו הקשר בין הורים לילדים מתכרסם והגבולות מתרופפים.

למה זה קורה?

ילדים ובעיקר המתבגרים עוברים טלטלות רגשיות בחיי היומיום, במיוחד בתקופה הנוכחית. במצב שכזה המריבות עם ההורים הן חלק מהשגרה. התנגשויות ועימותים בין הורים לילדים הם דבר טבעי אך אסור שיהפכו להיות מה שמאפיין את מערכת היחסים בבית. וגם אם ישנו עימות - הוא חייב להישאר בגבולות.
שאלתי את האם - "למה לא עצרתם את זה בתחילת הדרך?" מניסיון, מדובר בהורים שפשוט נשארו משותקים מול המצב, ולצד חוסר הידיעה כיצד לפעול בצירוף רגשות אשם, התוצאה היא שיתוק וחוסר תגובה.
3 צפייה בגלריה
הבושה מונעת מהורים רבים לטפל בבעיה
הבושה מונעת מהורים רבים לטפל בבעיה
הבושה מונעת מהורים רבים לטפל בבעיה
(צילום: shutterstock)

אל תקבלו את המצב

ילד ובעיקר מתבגר שמדבר בצורה לא מכבדת וחוצת גבולות חייב לדעת לשלוט על פיו גם בשעת כעס וגם בשיא העצבים והתסכול. חשוב להבין , אפשר לכעוס, להתרגז ולהתעצבן, אבל במילים הפוגעניות אסור להשתמש. אסור להורים לקבל דיבור לא מכבד ואלים מצד הילדים בשום מקרה. זהו קו אדום ומסוכן.
אל תשכנעו את עצמכם שהילד סובל מבעיית ויסות. הפרעה כל שהיא, תקופה קשה, מקרים שבהם ילדים באמת לא שולטים על הדיבור הם מקרים קליניים באחוזים מזעריים - ושם כבר נדרש טיפול אחר.
קראו עוד:
הבושה הגדולה וההכחשה מונעות מהורים רבים לטפל בבעיה, וכך נוצר כדור שלג שמתחיל במילים פוגעניות, עובר לקללות וברוב המקרים - במיוחד בגיל ההתבגרות - אף יגיע לעימות פיזי.
חשוב לזכור שילד שמדבר בצורה פוגענית וחסרת גבולות להוריו, רבים הסיכויים שישתמש בשפה זו גם במסגרות אחרות ובמערכות יחסים אחרות בחייו. דפוס דיבור שכזה סביר להניח ייחרב את הצלחתו באותן המסגרות ובמערכות היחסים שלו.

מה עושים?

לפני שאתם חושבים צעדים קיצוניים, חכו רגע. התגובות הקיצוניות רק יחריפו את המצב. מה בכל זאת עושים במצב שכזה? עושים "ריסטרט" לגבולות הדיבור בבית, והנה 12 השלבים המרכזיים:
3 צפייה בגלריה
חשוב להסביר באופן ברור שדיבור פוגעני לא מקובל עליכם
חשוב להסביר באופן ברור שדיבור פוגעני לא מקובל עליכם
חשוב להסביר באופן ברור שדיבור פוגעני לא מקובל עליכם
(צילום: shutterstock)
שלב א'
1. ודאו שאתם מדברים לילדים בצורה מכבדת ולא פוגענית ומזלזלת, גם בעת עימותים.
2. מצאו זמן לשבת לשיחה אישית עם הבן/בת שמשתמשים במילים פוגעניות כלפיכם, התעניינו בשלומם ואיך עוברת עליהם התקופה. שאלו אותם האם יש עניין מסוים שמכביד עליהם או מטריד אותם.
הסבירו באופן ברור וחד משמעי שהדיבור הלא מכבד והפוגעני לא מקובל עליכם ולא יקרה יותר, בשום סיטואציה
3. אם זכיתם לקבל תשובה ושיתפו אתכם במה שעובר עליהם - תבטיחו לעזור או לפחות להבין את המצב.
4. בשלב זה עברו לדבר על הנושא אליו התכנסנו - הסבירו להם באופן ברור וחד משמעי שהדיבור הלא מכבד והפוגעני לא מקובל עליכם ולא יקרה יותר, בשום סיטואציה.
5. תדגישו ותסבירו כי בדיוק כפי שאתם מדברים אליהם בשפה מכבדת וכפי שאתם נענים למרבית בקשותיהם וכמובן נמצאים שם לעזור להם - אתם מצפים להדדיות. הסבירו כי הדרישה שלכם לשפה מכבדת היא הדרישה הבסיסית.
6. תבהירו להם שכעס, עצבים, ויכוחים ועימותים הם דבר טבעי אבל את המילים הפוגעניות לא משחררים החוצה.
אבל מניסיון - זה ממש לא ייגמר כאן. סבירות גבוהה שתתקלו שוב באותה סיטואציה כי קשה לגמול ילד בשיחה אחת מהרגל או דפוס התנהגות שסיגל לעצמו.
3 צפייה בגלריה
הקפידו לא להיגרר לוויכוח מיותר שאין בו תכלית
הקפידו לא להיגרר לוויכוח מיותר שאין בו תכלית
הקפידו לא להיגרר לוויכוח מיותר שאין בו תכלית
(צילום: shutterstock)
שלב ב'
7. כשהילד/ה שוב מדבר בצורה פוגענית במהלך עימות, הזכירו לו מיד ובמשפט קצר שסיכמתם שזה לא מקובל ושיפסיק מיד. במידה והפסיק, מצאו זמן (לאחר שהרוחות נרגעו) לדבר איתו ולשמוע מה גרם להתפרצות. תנו לגיטימציה לרגשות שלו אבל תדגישו שוב שמילים פוגעניות לא יהיו, ואם יהיו יהיה להן מחיר.
אסור להשתמש. אסור להורים לקבל דיבור לא מכבד ואלים מצד הילדים בשום מקרה. זהו קו אדום ומסוכן
8. במידה והילד המשיך בשלו, הקפידו לא להיגרר לוויכוח מיותר שאין בו תכלית. פשוט נתקו מגע וקשר עין.
9. החליטו בצורה שקולה ביניכם ההורים על סנקציה כלפי הילד (הבטחתם לקנות/לתת להם משהו? לא לקנות. הבטחתם להסיע אותם לאן שהוא? לא להסיע).
10. כמה שעות לאחר המקרה, כשהאווירה נרגעת, ולכל המאוחר יום למחרת - מצאו זמן לשבת עם הילד ולדבר על האירוע. הוא ינסה להתחמק מהשיחה אבל אל תוותרו על המפגש הזה. שוב, תנו מקום לרגשות של הילד, אבל תבהירו לו שיש מחיר להתנהגות ולכן החלטתם למנוע ממנו דבר מה - אותה סנקציה עליה החלטתם יחד מראש.
11. הבהירו לילד שהייתם מעדיפים להימנע מהמהלך הזה אבל כל עוד לא יהיה שינוי בדיבור - אתם לא תענו לבקשות שלו. עקרון ההדיות, זוכרים?
12. להמשיך ולשמור על קשר. בשום אופן לא להימנע מתקשורת עם הילד. אנחנו בתהליך "גמילה". גומלים את הילד מהדיבור הפוגעני. צריך לקחת בחשבון שזה מצריך קצת אורך רוח, סבלנות והבנה. גלו רגישות כלפי הילד אבל לא במחיר של "התקפלות". אם תקפידו על דרך הפעולה הזאת תצליחו לסלק החוצה את הדיבור הלא מכבד לטובתכם ובעיקר לטובת הילדים שלכם.
הכותב הוא מנחה הורים למתבגרים בשיטת "שלושת השלבים"