3 צפייה בגלריה
מתבגר ישן
מתבגר ישן
מה אתם מעירים אותי, אין בית ספר
(צילום: shutterstock)
הרגלי השינה של הילדים בחופשות, ובעיקר בחופש הגדול שהוא הארוך היותר, מעסיקים אותנו ההורים, ולא אחת גם מטרידים. פעמים רבות, המאבק על שעות השינה בניסיון לשמור על שגרה כלשהי, מוביל לכעסים, לתסכול ובכלל, לאווירה לא טובה בבית. למה זה קורה? איך הלילות הלבנים האלה משפיעים על הבריאות של הילדים? להתערב או לשחרר? ומה הם בכלל עושים בזמן הזה?
"הרגלי השינה הבעייתיים בחופש הגדול, בעיקר בקרב נערים ונערות בגיל ההתבגרות, הם שילוב של תהליך ביולוגי ודפוס התנהגותי. מצד אחד, החופש יוצר הרגלים 'רעים' של שינה מאוחרת, ומצד שני יש ירידה בהפרשה ביולוגית של הורמון המלטונין שעוזר לנו להירדם", מסבירה ד"ר גילי קדמון, רופאה בכירה ביחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר מקבוצת כללית ומומחית בהפרעות שינה בילדים.
"הפרעת שינה של מתבגרים יכולה להתחיל בגיל מאוד צעיר, אפילו בגיל 10. היא מתבטאת בקושי להירדם בלילה - הילדים הולכים לישון מאוחר מאוד ומתעוררים מאוחר מאוד. אנחנו מכירים את זה - ילדים רבים יכולים בקלות להירדם לפנות בוקר, ולקום אחר הצהריים".
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
קראו עוד:
ובחופש הגדול זה מתקבע להרגל. "במשך השנה, לאורך החודשים שבהם בית הספר פועל, המסגרת מכריחה את הילדים לסדר את השעון, כלומר ללכת לישון מוקדם יותר. בסופי השבוע זה קצת יוצא מאיזון, ואז יום ראשון הוא די קשה. בחופש הגדול אין את הצורך לקום מוקדם, וכך השעון הולך ומתאחר".

אם יש לך שמש

השעון הביולוגי שלנו משתבש לעיתים בטיסות בין אזורי זמן שונים בעולם, אבל רובנו מתאזנים די מהר וחוזרים לשעות השינה הרגילות. בחופש, השעון מתנהל אחרת. "מה שמסדר את השעון הביולוגי בגיל ההתבגרות הם שני דברים - הראשון הוא החשיפה לעולם החיצוני, לאור היום ולשמש שמסדרים את השעון הביולוגי במוח. השני הוא ההפרשה של המלטונין בגוף. כלומר, כשהשמש שוקעת, מתחילה הפרשה של מלטונין והיא נמשכת לאורך הלילה. לפנות בוקר היא אמורה להתחיל לרדת, וכשמתעוררים ונחשפים לאור השמש - היא מסתיימת", אומרת ד"ר קדמון.
ד"ר גילי קדמוןד"ר גילי קדמוןצילום: דוברות שניידר
"בגיל ההתבגרות משהו נפגע במלטונין, הרמה שלו יותר נמוכה וגם השעות נעשות יותר מאוחרות ויותר מותאמות לשכבת הגיל הזו. בדרך כלל זה הולך ומסתדר בחזרה רק לקראת גיל 20 והלאה".
מעבר למלטונין ולהשפעתו על השעון הביולוגי, ד"ר קדמון מציינת את המרכיב ההתנהגותי כדבר שמשבש לגמרי את הרגלי השינה של הילדים. "יש מושג שנקרא 'היגיינת שינה', והוא מתייחס לכל ההרגלים הנכונים של שינה טובה. הרגלים שנחשבים רעים, כמו להכניס מסכים לחדר השינה, ולשוטט ברשתות החברתיות עד השעות המאוחרות, פוגעים באיכות השינה. כך גם שתייה של משקאות אלכוהוליים או משקאות עם קפאין לפני השינה. אלה למעשה הרגלים שניתן לשנות אותם".
איך? "ראשית, כדאי שיהיו רצון טוב ושיתוף פעולה מצד הילדים, כי אם זה לא מפריע להם - יהיה קשה לטפל בכך. הרבה ילדים לא רוצים לשנות את המצב, ולא מבינים בכלל מה הבעיה עם שעות השינה האלה. כשיש רצון ושיתוף, אפשר לעשות זאת למשל על ידי פעילות גופנית, לא קרוב מדי לשעת השינה, פעילות כלשהי שתהיה מתישה ומעייפת שתעזור לנו להירדם. כדאי לשמור על חדר חשוך ושקט, לא לקום מאוחר מדי, להיחשף לאור השמש כדי לאזן את השעון הביולוגי, להגביל זמן מסך לפני השינה, לשמוע מוזיקה מרגיעה ועוד".
ובכל זאת, אנחנו בחופש הגדול. הילדים יודעים זאת היטב ואולי קצת מנצלים את התקופה, ולפעמים צריך לדעת מתי לשחרר. "האמת היא שבחופש הגדול אני לא מציקה לילדים שלי. שיישנו מתי שהם רוצים, שיקומו מתי שהם רוצים", ד"ר קדימון מודה, "אני חושבת שכל עוד זה לא פוגע בלמידה או בהישגים שלהם, אז שייהנו מהחופש. הבעיה מתעוררת כשזה מפריע לתפקוד היומי".
3 צפייה בגלריה
הבעיה מתחילה כשיש בעיה בתפקוד
הבעיה מתחילה כשיש בעיה בתפקוד
הבעיה מתחילה כשיש בעיה בתפקוד
(צילום: shutterstock)
איך יודעים מתי להתערב? ומתי מתחילים לחזור לשגרה? "כמו בחסך שינה - אם הילדים עצבניים, לא מרוכזים או היפראקטיביים מדי, סימן שעבר הגבול. לקראת שנת הלימודים חשוב להתחיל בתהליך החזרה לשעות השינה הנכונות. כל יום בהדרגה, מחזירים עוד שעה אחורה לשינה מוקדמת יותר".
אתגר נוסף קשור בנו, ההורים, בשל העובדה הפשוטה שאנחנו לא בחופש. "אנחנו הרי ממשיכים לעבוד ומבחינתנו אין אפשרות להצטרף לחגיגה הזו", אומרת נירית צוק, אם לשלושה ילדים ומומחית לחקר תרבות הילד והנוער, "זה לא רק שהילדים הופכים את היום ואת הלילה, אלא שפתאום יש תחושה שאין יותר סדר בבית. יש מסיבות פיג'מות, הילדים הגדולים יותר יוצאים למועדונים וחוזרים לפנות בוקר, או יושבים בחוץ עם חברים עד לשעות המאוחרות. בואו נוסיף את החשש שלנו מכך שהמתבגרים יישתו אלכוהול, או שהקטנים יושבים מול מסכים ואין לנו מושג מה הם רואים, והנה קיבלנו חודשיים די מורכבים להתמודדות".
החיים בהפרעת קשבנירית צוקצילום ביתי
אם תהיתם מתי כדאי לטפל בזה, אז לפי צוק הזמן הכי טוב הוא בדיוק עכשיו. "לתפיסתי, כדאי לשבת עם הילדים ולדבר איתם עכשיו ולא לחכות לאמצע החופש. חשוב לדבר על שעות השינה ועל העובדה שההורים ממשיכים לעבוד כרגיל. רצוי גם להעלות את נושא התפקידים בבית, מתי אפשר להביא חברים למשל, גבולות המסכים, דמי הכיס לתקופת החופש ומה יקרה בחופשה המשפחתית. פשוט לערוך תיאום ציפיות ולפרט מה כן ומה לא.
"הפתרון לדעתי הוא לראות את העולם דרך העיניים של הילדים, ולא רק מנקודת המבט שלנו. למשל, אם הילד משחק שעות מול הפלייסטיישן - לא לשלול לו את החוויה. להיפך, להצטרף אליו לכמה רגעים, להתחבר ולהבין מה קורה שם. המסכים הם חלק מרכזי בחיים של הילדים שלנו, התקשורת מתנהלת דרכם, הקשרים החברתיים ועוד. הגיימינג למשל גם תורם לבניית כישורים ומיומנויות חברתיות. הרעיון הוא להבין באיזה אפליקציות הילדים משוטטים, מהם התכנים שהם חשופים אליהם, ומנקודת המוצא הזו לבוא ולהגביל את זמן המסך, דרך תקשורת משותפת ומתוך היכרות", היא מדגישה.
ואיך אפשר לשכנע את הילד ללכת לישון בזמן שכל החברים נשארים ערים עד שעה מאוחרת? עניין הלחץ החברתי הוא נושא בפני עצמו שהופך את ההתמודדות להרבה יותר מאתגרת. "זה היבט שצריך ללמד את הילדים מוקדם, עוד בכיתות הנמוכות - להעביר להם את הערכים שלנו בבית ואת הגבולות דרך דוגמה אישית, באמצעות שיחות ולא הטפות. כדי לחזק אותם, צריך לתת גב ולתמוך בהם. למרות הכול, גם בחופש, הילדים צריכים להרגיש שההורים סומכים עליהם ועל שיקול דעתם".