לא נחדש דבר אם נדבר על ההתרגשות שאוחזת בילדים המתוקים שעולים לכיתה א', ובהוריהם. אבל למה בעצם? מה כולל המעבר המשמעותי הזה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לעבור אותו בהצלחה? אתם שאלתם את השאלות - התשובות מפי צוות מומחי אגודת ניצן נהריה, הכולל מאבחנות דידקטיות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פסיכולוגיות חינוכיות ומורות להוראה מותאמת.
קראו עוד:
3 צפייה בגלריה
 שלום לך באמת כיתה א'. ובהצלחה!
 שלום לך באמת כיתה א'. ובהצלחה!
שלום לך באמת כיתה א'. ובהצלחה!
(צילום: Shutterstock)
מה זו בכלל "מוכנות" לכיתה א'? המעבר לכיתה א' כרוך בשיח על המוכנות למעבר, כלומר ביכולת של הילדים שמתחילים את שנת הלימודים הראשונה בבית הספר להסתגל חברתית ורגשית למסגרת הבית-ספרית, ולרכוש בהצלחה את מיומנויות הבסיס: קריאה, כתיבה וחשבון. הגורמים להצלחה הזו הם שילוב בין הכישורים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתפתחותיים של הילדים, לבין הטיפוח הסביבתי שלו הם זוכים. וכמו תמיד - גם למעורבות שלנו, ההורים, יש חשיבות רבה להצלחה.
מדוע המעבר הזה כל כך משמעותי? המעבר לכיתה א' הוא אחד השינויים המרגשים, אך גם המאתגרים, שאנחנו והילדים שלנו חווים. מדובר בשלב הכולל שינויים רגשיים, חברתיים והתפתחותיים. הכניסה לבית הספר נתפסת כשלב משמעותי בתהליך בניית עתידו של הילד, מפני שבית הספר, בשונה מגן הילדים, נחשב למסגרת רשמית עם כללים ברורים: יש בו מערכת שעות, עמידה בזמנים קצובים, חוקים וכללים של התנהגות ולמידה, ציפייה לעצמאות, חובת נוכחות, ציונים והערכות.
בעצם, הילדים עומדים בפני מעבר למסגרת שבה הם נדרשים להתאים את עצמם ולהסתגל לתנאים מוכתבים, להגיע להישגים מדודים עם השוואה לאחרים, ולהוכיח את יכולותיהם במגוון תחומים.
ומה עובר על ההורים? השינוי הגדול לא פוסח על ההורים הנרגשים. גם הם צריכים להסתגל למצב חדש שבו ילדיהם צריכים "לצאת אל העולם" ולהסתגל למסגרת גדולה ומורכבת, עובדה שלעיתים מעציבה ומדאיגה אותם, ומתלווה אליה גם תחושה עמוקה של שינוי. מדובר בתהליך טבעי - כל ילד אמור להתקדם בשלב זה לאוטונומיה, כשבסוף התהליך הוא יהיה אדם העומד ברשות עצמו.
המפגש העתידי עם בית הספר מעמיד את ההורה בדיאלוגים חדשים. על רקע ההתנהלות שלו כהורה, נמצאות גם ההצלחות או הכישלונות שלו עצמו בבית הספר, יחסו לסמכות כתוצאה מניסיונו האישי מול בית הספר, ועוד גורמים שמשפיעים על האינטראקציה עם הילד. ובהקשר זה, כמובן שיש להבדיל בין הורים שעבורם זו הפעם הראשונה, או לא.
בכל אופן, ההורה ששולח את ילדיו לכתה א' אמור להיות מוכן עתה ל"שותפות" עם מערכת החינוך בעיצוב עתידם. השותפות עם בית הספר תאפשר להורה רצף רגשי, ערכי וחברתי, תפחית קונפליקטים בין המערכת המשפחתית לבין המערכת הבית-ספרית, ותאפשר בסיס לצמיחת עצמי בריאה יותר של הילד.
"המפגש העתידי עם ביה"ס מעמיד את ההורה בדיאלוגים חדשים. על רקע ההתנהלות כהורה, נמצאות גם ההצלחות/או הכישלונות שלו עצמו, יחסו לסמכות מניסיונו האישי ועוד"
מהו בעצם תפקיד ההורה במעבר לכיתה א'? בגילים אלה שבהם הילדים שלנו מתחילים את המסע שלהם בבית הספר, יש משקל רב במיוחד לתפקידו של ההורה. ולו בשל התלות הגדולה יחסית של הילד בו ויכולת ההורה להשפיע רבות על קשריו ועל כישוריו החברתיים והרגשיים.
ההורים יכולים להכיר את אבני הדרך בהתפתחות ילדיהם ולפעול לעידוד וחיזוק המיומנויות המתאימות בכל שלב, אך בד בבד עליהם להכיר את ילדיהם - על כל החוזקות, הכישורים והצרכים. בתחום הרגשי רצוי שההורים יעודדו לעצמאות, להכוונה בתחום החברתי על ידי קידום מיומנויות בין-אישיות ושליטה ברגשות.
מומלץ להיות מודעים להנחלה של ערכים, עיצוב יעדים ושאיפות. גם מחוץ לבית הספר, חיי השגרה מספקים הזדמנויות רבות ללמידה ולהעשרה, איזון נכון בין הצורך להיות עם הילד כמטרה בפני עצמה, והצורך לקדם ולטפח - מאפשר יצירה של אווירה מקדמת צמיחה בקרב הילדים.
יונה פליישריונה פליישר, אגודת ניצן
איך לעודד חברויות חדשות? באופן מעשי ויומיומי ניתן לשים לב כי הילדים, כבר בגיל גן ובשנה לקראת המעבר לכיתה א', בוחרים את חבריהם ומשתפים איתם פעולה. הם מבינים את הצורך בכללים ובמשחק הוגן, רובם מבינים כללי משחק מהם - ומשחקים עם קבוצת השווים.
לכן, להורים מומלץ לאפשר לילדים מפגש עם חברים ולעודד אותם לפעילות משחקית משותפת. כדאי לספק לילד הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים - להזמין חברים ולצאת למקומות מפגש עם ילדים מחוץ לבית. כדאי לאפשר לילדים הזדמנויות למשחק עם ילדים בגילים שונים, ורצוי וכדאי לעודד את המשחק הקבוצתי, עם העדפה לשניים עד חמישה משתתפים. כך גם הם יכולים ליזום ולהמציא משחקים לבד ובשיתוף, תוך שימוש בחוקים ובכללים.
3 צפייה בגלריה
ילדה בכיתה א'
ילדה בכיתה א'
לעודד משחקים ומפגשים עם כמה משתתפים
(צילום: Shutterstock)
ומה קורה בתחום הלימודי? לקראת המעבר לכיתה א' יכולת הביטוי המילולי משתפרת, יש ניצנים של חשיבה מופשטת (הסקת מסקנות), הסקרנות גוברת וניכרת יכולת קליטה עצומה של מידע. ההורים יכולים להבחין כי יש עלייה בטווח הריכוז, ויכולת גבוהה למילוי הוראות מורכבות. בהיבט השפתי, הילדים לומדים חוקי שיח בגן. לומדים חוקי משחק בגן ובחצר הגן. ניתן לקדם בבית על ידי משחק משותף של הורים, אחים וילדים.
איך לסייע לילדים ברכישת כישורי שפה? רצוי לעזור ולקדם פיתוח השפה על-ידי כך שההורה ירבה לשוחח עם הילד בשפה ברורה, מובנת ותקינה: יקריא לילד סיפורים וישוחח עמו על הנקרא. יישחק משחקי מילים (הפכים, דמיון, שוני) וישתמש במושגים. יעודד את הילד לספר חוויות, יפתח ויעודד סקרנות ויענה בסבלנות על כל שאלה של הילד ברמה המתאימה לגילו. בלימת סקרנות מונעת מהילד להמשיך ולשאול ומצמצמת את התעניינותו.
אילו פעולות הכנה בסיסיות מומלצות בתחילת שנת הלימודים? יזום היכרות מדורגת של הילדים עם בית הספר (כמו הגעה לחצר בית הספר בשעת טיול משותף, תיאום ביקור בבית הספר ועריכת היכרות עם הסביבה), יסייעו לילדים לחוש שליטה. בכלל, שיתוף הילדים בתכנון תהליך המעבר וביצועו (כגון רכישת ציוד) יחזק את תחושת השליטה שלהם ויכולת ההתמודדות שלהם עם השינוי.
3 צפייה בגלריה
שיעור בכיתה א'
שיעור בכיתה א'
תחושת שליטה - להתמודדות עם השינוי
(צילום: Shutterstock)
מה עוד כדאי לעשות בתחילת השנה? שתפו את הילדים בחוויות ובזיכרונות החיוביים שלכם מימי בית הספר. הקשיבו לחששות שהם מביעים וסייעו להם בקבלת מענה לשאלותיהם. היו מעורבים ושמרו על קשר עם בית הספר - באמצעות השתתפות בערבי הורים, ליווי הילדים למפגש עם המחנך.ת וכדומה, ודאגו לקיים תקשורת סדירה עם צוות המורים לפי הצורך.
איך לעודד את הילדים בלי להלחיץ אותם? זכרו שעידוד הוא לא לחץ - עידוד משמעו לתמוך ברגעי כישלון, הצלחה חלקית, ולאו דווקא במקרי הצלחה וניצחון. התחשבו בקצב של הילדים ושל ערכיהם - דחיקה, האצה והעמדת ציפיות לא ריאליות עלולות לשבש, לקלקל ובוודאי לא להשיג את המטרה. תנו גם משוב לילדים: הפגינו התפעלות ותנו משוב חיובי ביחס למאמץ, ליוזמה, להשקעה ולהתקדמות, ולאו דווקא להישגים.
ואם קשה במיוחד? אם וכאשר מתעוררות אצל ההורים, הגננות או המורים שאלות, תהיות, ספקות לגבי תפקוד הילדים או ספק אחר, חשוב לברר את הדברים הללו על-ידי בחינת הדברים בפרספקטיבה של זמן, בהזדמנויות ובהקשרים שונים, וחשוב לעשות זאת גם יחד עם הצוות החינוכי.
כך, בשותפות, ניתן ליצור תמונה שלמה ורחבה יותר על תפקוד הילד או הילדה. יחד תוכלו גם להעמיק את הבירור במקום שנדרש, ולחשוב על דרכים לעודד, לסייע ולקדם במקומות הנחוצים. בהתאם לצורך, גם אנשי מקצוע ובהם פסיכולוג.ית הגן יכולים לסייע בהבהרה ובהבנה של מצב הילדים, ולהציע דרכי התערבות מתאימות.
יונה פליישר היא מנהלת ניצן נהריה, מרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי ובאוניברסיטת חיפה