בית המשפט לענייני משפחה חייב לאחרונה אישה לשלם סכום חריג של 100 אלף שקל לגרוש שלה. הסיבה: נזק שנגרם לאב כתוצאה מהתנהלות האם, שגרמה לניכור הורי של ילדיהם המשותפים כלפיו, ולכך שהילדים מסרבים לכל קשר איתו.
- עוד כתבות - בערוץ הורים
"התביעה הנזיקית שהגיש האב בגין ניכור הורי מתקבלת באופן חלקי, לאחר שנמצא כי האם ובעלה הסיתו את הילדים ויצרו סביבה של 'אנטי' כלפי האב עד כדי הטמעת חוויה שעל פיה הוא אב פוגעני שיש להימנע מקשר עמו", קבעה השופטת בפסק הדין, "ה'דמוניזציה' כלפי האב שנבנתה בבית האם ובעלה בקרב הילדים, הובילה לכך שהילדים מסרבים לכל קשר איתו.
"לכך יש להוסיף את התנהלות האב עצמו, בבחינת 'אשם תורם' שלא עשה מאמצים מספיקים לחידוש הקשר עם ילדיו. לפיכך, האם מחויבת לשלם לאב 100 אלף שקל בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהלותה", נקבע.
בכך, תביעתו של האב התקבלה חלקית: "בית המשפט מבין לליבו של האב ולכאב שלא ניתן לבטאו במילים, שאותו הוא חש כתוצאה מהנתק מילדיו. עם זאת, בנסיבות אשר תוארו, אין בידי לקבל את עמדת האב שלפיה הוא מטיל את מלוא ה'אשמה' במצב שנוצר על האם. גם אם האב נפגע מדרכם של הקטינים, מצופה ממנו להתעלות על עצמו ולפעול לקיום קשר מיטיב עם ילדיו".
מדובר בזוג גרוש עם כמה ילדים קטינים שלא נמצאים בקשר עם האב. בין הזוג קיים סכסוך קשה שנמשך כבר כמה שנים. "לא נעלם מעיני בית המשפט כי הסיבה לפירוד בין הצדדים היו טענות האם לאלימות ולשימוש בסמים מצד האב", קבעה עוד השופטת, "אך כל עוד הטענות לא הוכחו, כמו גם מסוכנותו של האב כלפי הילדים, לא מצאתי בטענות האם צידוק למנוע קשר בין האב לילדים".
ועוד נקבע כי "לאחר מספר שנים שבהן נשמע התיק בפניי, וכן לאחר שהונחו בפניי תסקירים ודיווחים שונים, לא נמצאה כל ראיה ממשית לטענות האם בדבר אלימות מצד האב כלפי מי מהקטינים".
"מתמודדים עם ניכור הורי בשגרה"
עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני משפחה (ולא ייצג בתיק, ל"ד), מסביר: "פסק הדין משקף את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותה של האם. מעטים המקרים שבהם בית המשפט יכול לקבוע בוודאות כי מקורו של ניכור הורי בפעולות אקטיביות בהן נקט ההורה, ומעת שנמצא כן - נסללה הדרך לחיובה של האם בפיצוי נזיקי תקדימי של 100 אלף שקל.
עו"ד אוהד הופמןצילום: יעל כהן"הקושי המרכזי בתופעות של ניכור הורי הוא באיתור הגורם המרכזי לניכור", הוא אומר, "במרבית המקרים, קשה מאוד להצביע על 'אירוע מכונן' או על נקודת זמן קונקרטית שגרמו לניכור, ואז בתי המשפט נדרשים להכריע בדבר אשמתו של מי מההורים. הקושי כפול משום שבית המשפט מנסה להתחקות אחר התנהלות ההורים, ובמקרה שההתנהלות איננה בולטת, המוצא היחיד הוא לבצע את הבדיקה באמצעות הילדים – אפיק שבתי המשפט משתדלים להימנע ממנו בשל הרגישות הרבה בהצבתם בפני דילמת נאמנויות להוריו".
ניכור הורי במובנו הקלאסי מתבטא אמנם בניתוק הקשר שבין הילד וההורה, אבל בתי המשפט מטפלים בטווח רחב יותר של תופעות פסולות שנכללות באותה הקטגוריה: "הסתה, הפרעה בקיום קשר שוטף וקשיים בשמירת זמני השהות של הילדים עם ההורים", מסביר עו"ד הופמן, "על פי רוב, בתי המשפט נעזרים בגורמים מקצועיים רלוונטיים - עובדים סוציאליים ממחלקות הרווחה או מומחים פרטיים - שתפקידם לבדוק את הטענות בצורה ניטרלית כדי להמליץ על מסקנות מעשיות שיעלו בקנה אחד עם טובתו של הילד.
"מכאן ניתן להבין שתופעת הניכור היא נפוצה מאוד, ובתי המשפט מתמודדים איתה כעניין שבשגרה", הוא אומר עוד, "לא מיותר להזכיר כי בשנים האחרונות בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה קיים נוהל של טיפול דחוף ומיידי במקרים קשים של ניכור הורי, וזאת מן הסיבה הפשוטה שכל יום שעובר ממעיט את סיכויי ההצלחה של התערבות הגורמים המקצועיים. דווקא משום שקשה להצביע על ההורה האשם בתופעת הניכור, פסק הדין האחרון בולט בכך שבית המשפט קובע כי התנהלותה האקטיבית של האם היא זו שגורמת לניכור. בהינתן שכך נקבע, פסק הדין משית על האם חיוב כספי-נזיקי בסך של 100 אלף שקל, על אף שהאב לא הוכיח נזקים מהותיים".
