בשיתוף תלמה
זה קורה מדי קיץ ונראה שהיקף התופעה רק הולך ומתגבר משנה לשנה. יותר ויותר אנשים מנצלים את השמש הישראלית ואת החופים הכחולים שבהם התברכה המדינה ויוצאים לגלוש על גלשני ים מסוגים שונים. אחד הפופולאריים ונפוצים ביניהם הוא גלשן הפויל, שנקרא כך על שם הטכנולוגיה שמייחדת אותו משאר הגלשנים – הוא מצויד בסנפיר ארוך שנמצא בתוך המים, כשבקצה הסנפיר ישנה כנף הידרו־דינמית מיוחדת, המייצרת עילוי בזמן שהגלשן נמצא בתנועה במים. כתוצאה מכך, הגלשן עצמו עולה מרחף באוויר סנטימטרים טובים מעל פני המים, החיכוך שלו עם המים יורד משמעותית, וזה מאפשר לעשות איתו דברים שקשה מאוד לבצע עם גלשן "רגיל".
מסתבר שלא מדובר רק בדגם טרנדי שזוכה לפופולריות גואה בחופי המדינה, אלא גם לכזה שיגיע לאולימפיאדת פריז, שתתקיים בשנה הבאה. ואחת ההבטחות הספורטיביות של ישראל בענף זה היא מאיה בראל בת ה־15 מתל־אביב.
4 צפייה בגלריה
מאיה ומאיה גלישת רוח
מאיה ומאיה גלישת רוח
מאיה בראל ומאיה מוריס (עם המשקפיים). "הכי חשוב זה לאהוב את מה שאתן עושות"
(צילום: אסף מגל)
עבור מאיה גלישת הרוח היא לא עוד ספורט, אלא מסורת משפחתית של ממש: אמה היא הגולשת לשעבר מיכל בראל־היין, שהתחרתה באולימפיאדת סידני בשנת 2000. "הגעתי לענף הגלישה בגיל תשע בזכות אמא שלי והתחלתי להתאמן במועדון השיט בתל־אביב", היא מספרת, "אבל למעשה, הפעם ראשונה שעליתי על הגלשן הייתה כבר בגיל שנה. בעיקרון כל המשפחה שלנו גולשת, גם אח שלי וגם אבא שלי. עם השנים עליתי ברמה, עברתי למועדונים אחרים, וכיום שגרת הגלישה שלי כוללת בין שלושה לחמישה אימונים בשבוע".
אילו יכולות דורשת גלישת הפויל?
"בגלישת פויל הגולש עומד על הגלשן ומנסה לתפוס כמה שיותר רוח, ולכן צריך המון יציבות, ריכוז וכוח פיזי. הענף דורש נתונים פיזיים מצוינים, מה שמצריך אימוני כושר וכמובן אימוני גלישה".
באילו תחרויות השתתפת עד היום?
"השתתפתי בשתי אליפויות אירופה עד גיל 17 ושתי אליפויות עולם לנוער. בשנה שעברה התחריתי באיטליה ובקרואטיה והשנה בשוויץ ובצרפת. באימונים אנחנו מתאמנים כקבוצה גדולה, אבל בתחרויות כל גולש מייצג את עצמו וזה המאני טיים שלי. בכל תחרות וכל אימון שאני מצליחה לגלוש בהם ברמה טובה אני גאה בעצמי, כי זה לא דבר שקל לעשות וזה לא מובן מאליו".
עם אילו אתגרים וקשיים את מתמודדת כגולשת?
"הקושי העיקרי הוא עונת החורף, שבה צריך להיכנס למים הקרים עם חליפות, דבר שדורש המון מאמץ. לפעמים יש גם פציעות אבל לומדים להתמודד עם זה. מצד שני, אני מאוד אוהבת לגלוש, את הים ואת החברים שלי שהכרתי בגלישה, וגם אוהב את התחרויות כי אני אדם מאוד תחרותי, אז זה שווה לי את ההשקעה".
4 צפייה בגלריה
מאיה ומאיה גלישת רוח
מאיה ומאיה גלישת רוח
(צילום: אסף מגל)
מאיה מספרת כי מלבד התחרויות וההישגים, הספורט תורם לה באופנים אישיים רבים. "הספורט מעצב אותי בתור בן אדם. אני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלי הגלישה ובלי הספורט. אני אהיה בן אדם שונה", היא מעידה, "מעבר לכך, בזכות הספורט הזה אני מגלה עולם. אני טסה לתחרויות בחו"ל והתאמנתי והתחריתי בהמון מקומות בארץ, וזה מוסיף לפעילות הרבה עניין".
לאן את שואפת להתקדם?
"השאיפה שלי בתחום היא להגיע למדליה באליפות עולם או אליפות אירופה, והשאיפה היותר רחוקה היא להשתתף באולימפיאדה".
במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" של קבוצת "ידיעות אחרונות" ותלמה, המפגיש בין ספורטאים צעירים למושאי הערצתם, נשאלה מאיה מי הספורטאי שמהווה עבורה מודל לחיקוי ושהייתה רוצה להכיר. היא השיבה כי עבורה מדובר בגולשת הבוגרת מאיה מוריס. "מאיה גולשת בנבחרת הנשים והיא הגיעה לאחרונה למקום השלישי באליפות העולם. אני לוקחת אותה בתור מודל לחיקוי בגלל הדבקות שלה במטרה, בגלל התחרותיות שלה ובגלל שהיא גולשת מעולה. להגיע כמו מאיה למקום השלישי והגבוה מאוד באליפות עולם זה יעד שהצבתי לעצמי לשנים הקרובות".
4 צפייה בגלריה
מאיה ומאיה גלישת רוח
מאיה ומאיה גלישת רוח
(צילום: אסף מגל)
מוריס (23) נולדה באנגליה ועברה בגיל חמש לאילת. בגיל עשר החליטה להצטרף למועדון השיט המקומי, שם התבלטה בכישרונה. לפני שמונה שנים עברה משפחתה לזכרון־יעקב ומוריס הצטרפה למועדון השייט שדות־ים. לאורך השנים היא קצרה הישגים רבים: בין היתר היא סיימה במקום השלישי באליפות אירופה עד גיל 17 ובמקום השני באליפות אירופה עד גיל 19. עם המעבר לנבחרת הבוגרת הרשימה מוריס עם מקום רביעי באליפות אירופה בפולין ב־2018, והישגה הגדול ביותר, כאמור, הוא זכייתה השנה במדליית ארד באליפות העולם שהתקיימה בצרפת.
4 צפייה בגלריה
מאיה ומאיה גלישת רוח
מאיה ומאיה גלישת רוח
(צילום: אסף מגל)
במהלך המפגש בין השתיים התרגשה מוריס לשמוע כי בראל רואה בה מודל לחיקוי. בתשובה לשאלתה של מאיה כיצד היא מתמודדת עם הלחץ שלפני התחרויות, השיבה מוריס כי "גם בתחרויות וגם במהלך הקמפיין והאימונים יש באמת הרבה לחץ שספורטאיות חוות. באופן אישי יש לי את המאמן המנטלי שצמוד אליי ועוזר לי. באותה מידה זה יכולה להיות חברה טובה או ההורים, כלומר מישהו שנמצא שם בשבילך ואת יכולה לדבר איתו על הכל ולהוציא מה שאת מרגישה. בשורה התחתונה, לפעמים קשה ולפעמים יש אתגרים וכל מיני ויתורים שצריך לעשות כספורטאית, במיוחד כשמתבגרים. לכן הכי חשוב שאת וכל גולשת תחרותית אחרת תאהבו את מה שאתן עושות. זה הדבר שיגרום לכן להשקיע ולהתמיד".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה