5 צפייה בגלריה
לשון בחוץ
לשון בחוץ
עם הלשון בחוץ. המשמעות, המיניות, השייכות
(צילום: Shutterstock)
"אימא, צלמי אותנו", היא אומרת. בשנייה וחצי שלוקח לי לשלוף את הסמארטפון, שתי בנות התשע כבר עומדות בפוזה יציבה ובטוחה, עם לשון בחוץ. "למה להרוס את התמונה?" אני חושבת לעצמי בשקט. נאנחת בלב. מצלמת. מבולבלת. מה הסיפור של הדור הזה עם הלשון בחוץ?
אנחנו גדלנו עם סרטי צילום במצלמות אנלוגיות, בעוד שעולמם של הילדים שלנו מבוסס על סלפי ופילטרים. הצילום הפך לחלק מתהליך גיבוש הזהות של הילדים הדיגיטליים. הילדים והנוער שלנו מצטלמים בניסיון להציג או לייצר תדמית שתואמת את מה שנתפס כמקובל. בתוך ההרגל היומיומי הזה, מה משמעות הצילום הזה?
דמות בולטת בהקשר הזה היא הידוענית האמריקנית מיילי סיירוס, שהתפרסמה בסדרה "האנה מונטנה" של דיסני. חוקרת הודית צעירה סקרה את "המהפך" שלה מילדה כוכבת למוזיקאית פרובוקטיבית, שהפכה סמל סקס (Buyhan 2020). בשנת 2010 לערך סיירוס החליטה לנפץ את תדמית "הילדה הטובה" ולייצר לעצמה זהות תקשורתית חדשה.
היא החלה לייצר פרובוקציות ולשחרר תצלומים, רבים מהם סלפיז עם לשון בחוץ. כשנשאלה מה פשר הלשון, ענתה שהיא נבוכה ממעמד הצילום ולכן מוציאה אותה החוצה. עם זאת, ההקשר המיני בתמונותיה ובשפת הגוף שלה נותרו ברורים. סיירוס אז הייתה כבר מובילת דעת קהל, והיא ודומות לה תרמו להתפשטות הוויראלית של ההרגל הזה: צילום עם לשון בחוץ.
5 צפייה בגלריה
לשון בחוץ
לשון בחוץ
לא לשכוח את הפער בין הפוזה הבטוחה לבין המצב הרגשי
(צילום: Shutterstock)
5 צפייה בגלריה
עם הלשון בחוץ
עם הלשון בחוץ
טרנד שהתחיל ממבוכה. צילומי הלשון בחוץ
(צילום: Shutterstock)
הילדים והילדות שלנו חשופים להרבה טרנדים, אבל מה ב"טרנד הלשון" מעורר בנו אי-שקט? מזווית פסיכולוגית, תופעת הלשון בחוץ יכולה להתפרש כמעשה של התרסה כלפינו ההורים. וזה עובד. ברמה עמוקה יותר, יש כאן הקשר מיני בלתי-נמנע. הלשון מרמזת מיניות שיכולה להיות לחלוטין לא מודעת. מצולמות צעירות קולטות שיש פה מסר ש"עובד", אבל לא לגמרי ברור להן מהו.
ילדים ובני נוער חשופים לדימויים מיניים במרחב היומיומי, כחלק מהשגרה: פרסומות באתרי רשת, בטלוויזיה, באפליקציות, אופנת ילדים שמוצגת עם תנוחות גוף פתייניות, וצילומים עם שרבובי שפתיים. ילדים מתפתחים ולומדים את העולם דרך משחק וחיקוי, וצילום עם לשון בחוץ יכול להיות חיקוי בלתי מודע של המרחב הסקסואלי שכולנו חשופים אליו.
"תופעת הלשון בחוץ יכולה להתפרש כמעשה של התרסה כלפינו ההורים. וזה עובד. ברמה עמוקה יותר, יש כאן הקשר מיני בלתי-נמנע. מצולמות צעירות קולטות שיש פה מסר ש"עובד", אבל לא לגמרי ברור להן מהו"
הפסיכואנליטיקאי פרנצי טבע את המושג "בלבול השפות", והתייחס לפער בין "שפת הרוך" של עולם הילדות, לבין "שפת התשוקה" של הבגרות. ייתכן מאוד שאנחנו מפרשים את הצילום, הריקוד וגם הלבוש של בנות ה-11 וה-12 שלנו כמיניים - בעוד שהן כלל לא מודעות לשפה הזו. עבורן, זה ניסיון לגבש זהות ולהתקבל בעולם שמציג להן דמויות חיקוי שנראות, מתלבשות ומצטלמות כך.
5 צפייה בגלריה
עם הלשון בחוץ
עם הלשון בחוץ
"הבנות קולטות שיש פה מסר ש'עובד', אבל לא לגמרי ברור להן ולהם מה המסר"
(צילום: Shutterstock)
5 צפייה בגלריה
לשון בחוץ
לשון בחוץ
סלפי פרובוקטיבי יכול להסתיר חולשה ומבוכה
(צילום: Shutterstock)
חשוב שלא נתבלבל ונזכור את הפער בין מה שאנחנו כהורים רואים על פני השטח אצל הילדים שלנו, כלומר תמונות פרובוקטיביות או לבוש פרובוקטיבי ו"פוזה" של ביטחוןף לבין ההתפתחות הרגשית שלהם. בדומה למבוכה שסיירוס הזכירה, מאחורי סלפי פרובוקטיבי יכולה להסתתר חולשה או מבוכה ממעמד הצילום. המבוכה הזו היא חלק מהקושי בהתמודדות עם התדמית שנראה שצריך להציג, התדמית ה"קולית" שיש להתאמץ עבורה.
כשאנחנו ניצבים מול התמונות עם "הלשון בחוץ", אין דבר חזק יותר מתחושת הבטן שלנו. האם מדובר בהתנהגות שהיא חלק ממכלול התנהגויות שמושפעות מהסביבה החברתית? כלומר, האם זה תואם גיל ותואם את מצבם? במובן מסוים, "לשון בחוץ" היא כמו חולצת בטן. יש הורים שיאהבו את זה ויש כאלה שיאסרו את זה, אך לא נראה בזה סימן למצוקה רגשית. זה חלק מהאופנה.
ואולי מדובר בסימן מהותי? אולי זו חלק מהתנהגות מינית שלא תואמת גיל וחוזרת על עצמה, שמאותתת להורה שיש לבדוק את המקור להתנהגות, ולהעניק הדרכה מינית תואמת גיל? אפשרות נוספת היא שזו לא מיניות, אלא זיוף רגשי שאנחנו קולטים מהמתבגרים שלנו. זיוף כזה יכול להיות חלק ממאמץ ליצור תדמית של מה ש"מצופה", כשבפנים מסתתר קושי רגשי כלשהו. חשוב שנקשיב לעצמנו ונציף את הדברים, גם אם הצד השני שומר על מסווה של "קוליות". חשוב שנעניק אישור והצדקה לקושי אפשרי, וגם הכוונה הורית.
המטרה שלנו ההורים היא לסייע לילדים לפתח ביטחון ומודעות ביקורתית לעולם סביבם ולבחירות שלהם. בחירות ההתנהגות, הצילום, הלבוש - באות בתגובה למסרים חברתיים. עלינו לעזור להם להבין יותר מה משפיע עליהם ולקבל בחירות קצת יותר מודעות ובטוחות.
"אולי זה חלק מהתנהגות מינית שלא תואמת גיל וחוזרת על עצמה, שמאותתת להורה שיש לבדוק את המקור להתנהגות, ולהעניק הדרכה מינית תואמת גיל? אולי זה זיוף כחלק ממאמץ ליצור תדמית של מה ש'מצופה', כשבפנים מסתתר קושי רגשי כלשהו?"
התצלומים של הילדים והילדות שלנו הם דרך מעולה ללמוד עליהם, מה מעסיק אותם ואיך הם מציגים את עצמם לעולם. אגב, כך גם ארון הבגדים שלהם וחשבונות האינסטגרם והטיק טוק. לכן, יש לנו את הזכות והחובה "לחפור". כלומר להתבונן, לעקוב, וכשצריך גם לשאול. מה אומרת הלשון בחוץ? איך זה שכולן מצטלמות ככה? איך תרגישי אם תצטלמי אחרת?
למיטיבי לכת, אפשר לקחת את הטלפון לסלפי משותף. בלי פילטרים, בלי לשון בחוץ. רק אנחנו והדבר היקר לנו ביותר בעולם. צ'יז.
ד"ר טלי סטולובי היא עובדת סוציאלית, מפתחת גישת סטיילינג תרפי, מנחת קבוצות ב"עוגן" - מרכז לנפגעות טראומה מינית