בשיתוף תלמה
האצנים גדעון יבלונקה ומעין קניגסברג
(צילום: אריק מרמור)
אדם זר שהיה נקלע למפגש המיוחד בין גדעון יבלונקה (43), כיום איש הייטק בכיר בסטארטאפ מצליח, לבין מעין קנינגסברג (23), צעירה חיננית הסובלת מקשיים קוגניטיביים, לא היה מזהה במבט ראשון את המכנה המשותף בין השניים. אבל מסתבר ששניהם חולקים את אותה תשוקה: לריצה. וואצלם לא מדובר בסתם תחביב. שניהם אלופים של ממש: גדעון היה אלוף המדינה בריצות קצרות וייצג את ישראל באולימפיאדת סידני, ואילו מעין היא אצנית שתייצג את המדינה בקרוב בתחרויות של הספיישל אולימפיקס.
דקות ספורות לתוך המפגש, שהתקיים בפארק רמת החייל בתל־אביב, התמונה כבר הייתה ברורה לגמרי. השניים יצאו לריצה משותפת בשבילי הפארק הירוק ואף ביצעו תרגילי כושר. ככה זה כשמעין צריכה להיות מוכנה גופנית ומנטלית לקראת תחרות ריצת שלג שבה תשתתף בחודש ינואר הקרוב. כן כן. ריצת שלג. מה עושה ישראלית בתחום הזה? תיכף נסביר.
"בילדות נבחרתי אחרון לפעילויות ספורט משותפות"
הסיפורים של שניהם יכולים ללמד את כולנו דבר או שניים על בחירות נכונות והתמדה. "כשהייתי ילד קטן, הייתי מאלה שתמיד בוחרים אותם אחרונים בכדורגל או בכדורסל", מודה יבלונקה, "ואז, באופן די מקרי, כשהייתי בכיתה ג' יצא לי לרוץ פעם אחת באיזו שהיא מסגרת בפארק הירקון, וכשהסטתי את המבט לאחור גיליתי שעקפתי את כולם". זה היה אחד האירועים המכוננים של חייו. "החלטתי לעשות עם זה משהו והצטרפתי לחוג אתלטיקה, ומאז זו התמכרות שהגעתי בה להישגים מרשימים", הוא מספר
איזה הישג בקריירה אתה זוכר במיוחד?
"בעיקר את אליפות העולם בסביליה, ספרד, שהתקיימה בשנת 1999. אני וחבריי לצוות התחרינו שם בריצת שליחים 4 כפול 100, והגענו למקום התשיעי בעולם תוך שאנחנו קובעים שיא ישראלי חדש, שלא נשבר עד היום. באותה תחרות הבנו שזה לא רק שאנחנו טובים, אלא בין הטובים בכל העולם בענף שלנו. זו הייתה גאווה עצומה".
בהמשך השתתף יבלונקה גם באולימפיאדת סידני, אוסטרליה, שהתקיימה בשנת 2000. הוא התחרה שם במירוץ השליחים 4 כפול 100 מטר ובמקצה האישי ל־200 מטר. "להיות באולימפיאדה ועוד להשתתף בשני מקצים, גם במירוץ שליחים וגם בריצה אישית, זה היה עבורי סוג של חלום שלא האמנתי שאגיע אליו. לשמחתי הוא התממש", הוא מספר בהתרגשות.
מאוחר יותר בקריירה, באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביולי 2001, זכה יבלונקה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. בתחרויות האתלטיקה של המכביה ה-16, שנערכו באותה שנה, הוא זכה במדליית זהב בריצה ל־200 מטר תוך שהוא קובע שיא מכביה חדש של 21.09 שניות.
"בזכות הספורט אני עצמאית וממוקדת מטרה"
אצל מעין המסלול לעולם הריצה היה כמובן אחר, אבל גם אותה מובילים חדוות הניצחון והרצון להגשים חלומות. "בגיל 19 התחלתי להתאמן עם מאמנת אישית דרך עמותת 'איתן כל אחד יכול'. המאמנת גיבשה לי תוכנית אישית של מטרות פיזיות וגם מטרות של העצמה, עצמאות ועוד", היא מספרת, "במסגרת האימונים התחלתי לרוץ, ראיתי שאני טובה בזה ופשוט המשכתי. בשלב כלשהו הגיעו גם ההישגים. מעבר להנאה ולשמחה שיש בניצחונות, בזכות הספורט אני חזקה יותר, עצמאית וממוקדת מטרה".
באילו תחרויות את לוקחת חלק?
"בעיקר בתחרויות הספיישל אולימפיקס, שהוא ארגון אולימפי שבמסגרתו מתחרים בארץ ובעולם אנשים עם צרכים מיוחדים וקשיים קוגניטיביים. הספיישל אולימפיקס זו בעצם אחת משלוש האולימפיאדות – אולימפיאדה כמו שהייתה עכשיו, במשחקים הפאראלימפיים לאנשים עם קשיים פיזיים, וספיישל אולימפיקס לאנשים עם מגבלות קוגניטיביות. יש מתמודדים מכל העולם ואני מייצגת את מדינת ישראל".
בכל אחד משלושת סוגי האולימפיאדה, יש לציין, מתחלקים המשחקים לשניים: אולימפיאדה רגילה, שנקראת גם אולימפיאדת הקיץ; ואולימפיאדת החורף, שמתקיימת בשלג וכוללת סקי ומקצועות אלפיניים אחרים. מעין משתתפת בשני סוגי המשחקים, דבר די חסר תקדים. היא משתתפת בתחרויות ריצה רגילה ומכוונת להגיע לאולימפיאדת ברלין 2023, ועוד קודם לכן, בינואר 2022, תשתתף במשחקי החורף בקאזאן, רוסיה.
בואי תעשי לנו סדר.
"אז ככה, לא מזמן השתתפתי בתחרות ריצה בראשון-לציון, שהייתה המוקדמות של הספיישל אולימפיקס שיתקיימו בקיץ 2023 בברלין, גרמניה. הגעתי למקום הראשון. למעשה, בכל פעם שיש תחרויות של ספיישל אולימפיקס אני זוכה במקומות הראשונים. השאיפה שלי היא לזכות במדליה גם בברלין, לעמוד על הפודיום כשלמעלה דגל ישראל, ואם אזכה בזהב אז גם ינגנו את ההמנון".
ומה לגבי משחקי החורף? ואיך בכלל הגעת לספורט הייחודי של ריצת שלג? ואיפה מתאמנים בזה בארץ?
"כשהתחלתי לרוץ ריצות רגילות וראיתי שאני טובה החלטתי לנסות לרוץ גם ריצות שלג. בריצת שלג רצים עם נעליים מיוחדות, וזה קורה בעיקר בחורף כשיש כמובן שלג. אבל זה נכון לרוב כשאנחנו במדינות אחרות. כשאנחנו פה בארץ צריך להתאמן בחול ים, שמדמה שלג. השתתפתי בגמר ריצת 'השלג' שהתקיימה בחוף הים בבת ים, וזכיתי שם בהשתתפות במשחקים האולימפיים שיתקיימו בינואר הקרוב בקאזאן. אני גם עושה סקי אז השלג לא ממש זר לי".
כמה זה קשה?
"יש לי קושי פיזי לרוץ, יש גם קשיים קוגניטיביים אחרים, אבל אני לא מוותרת לעצמי ומתמודדת עם הכל".
מה את עושה כשאת לא רצה – על מסלול, על חול או על שלג?
"כיום אני עוזרת מאמנת בעמותת 'איתן כל אחד יכול'. אני רוצה להיות יום אחד מאמנת ספורט של ילדים עם צרכים מיוחדים. הייתי רוצה גם לעשות הרצאות ולספר את הסיפור שלי כדי שאנשים עם קשיים כמו שלי, וגם ההורים שלהם, ידעו שגם אנחנו יכולים להצליח".
מה המסר שלך לספורטאים אחרים עם מוגבלויות?
"שהכל אפשרי. אל תוותרו אף פעם. פשוט תמשיכו קדימה".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
