אסיפת הורים
לאה שבת: מתחרטת שאין לי עוד ילדים
42:53
החיים של אריאלה סבג (54) מקיבוץ גינוסר, אימא של רותם בת ה-12, הגיעו לנקודת מפנה לפני כשלוש שנים. זה קרה במהלך צפייה בריאיון עם שלושה מתמודדים בתוכנית ריאליטי. שלושה "אחאים", ליתר דיוק, שנולדו לשלוש אימהות שונות מאותו תורם זרע.
באותו רגע נולד מסע חיפושים אחר "אחאי" או "אחאית" לרותם הקטנה, שהייתה אז בת תשע. "בכלל לא שקלתי את האפשרות הזו", מודה אריאלה, שבחרה לגדל את רותם כבת יחידה. "רותם מנג'סת לי מגיל מאוד צעיר שהיא רוצה אח או אחות, ופשוט בגלל הגיל שלי והדרך שעברתי זה לא היה אפשרי".
בישראל, נגיד, נולדים מדי שנה כ-1,000 ילדים מתרומת זרע. שלא כמו במדינות אחרות בעולם, כל בנקי הזרע בארץ מחויבים על פי חוק לשמור בסודיות את זהותו של התורם. הנשים מחויבות לחתום על מסמך המפרט שלא יהיו להן תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד. לרוב הן מקבלות מידע כללי על התורם, עם מאפיינים חיצוניים, השכלה ושירות צבאי.
חשיפת מידע מעמיק יותר, כמו תמונה של התורם כתינוק, מותנית לרוב בתשלום נוסף. לאימהות יש גישה מוגבלת לפרטי התורם, מה שמקשה בין היתר לבצע הצלבות נתונים כדי לאתר אחאים פוטנציאליים לילדיהן. עם זאת, קבוצות פרטיות שהוקמו בפייסבוק, למשל, מסייעות לנשים לחפש אחר אחאים לילדיהן שנולדו מתרומת זרע. את בדיקות ה-DNA הסופיות שולחים למעבדות בחו"ל.
חזרה לרותם: אומנם היא נולדה לפני 12 שנים, אבל הניסיונות להרות נמשכו כארבע שנים, עד שזה קרה. "התהליך לא היה קל", אומרת סבג, "עברתי תשע הזרעות שלא הצליחו, ו-13 הפריות שבמהלכן החלפתי תורמי זרע. התחלתי כבר לבדוק אפשרות של תרומת ביצית או אימוץ, כי היה ברור לי שאני אהיה אימא, השאלה הייתה רק באיזו דרך. בפעם האחרונה אמרתי לעצמי שזה הניסיון האחרון, וכבר תכננתי לנסוע לבוסטון ולהתחיל תהליך של תרומת ביצית - ואז זה הצליח".
קראו עוד:
רותם, שבכלל הייתה אמורה להיות תמרה, נולדה כארבעה ימים אחרי יום הולדה ה-42 של אריאלה. "אימא שלי, תמר, נפטרה בגיל 36 משטף דם במוח כשהייתי רק בת שבע. רציתי לקרוא לילדה שלי על שמה, אבל לא יכולתי לבחור את אותו שם בדיוק כי אצלנו לא נהוג לקרוא על שם אדם שנפטר. חשבתי על השם תמרה, ואז קרה שהגעתי לחדר לידה לבד ולמיילדת שלי גם קראו תמר. כשסיפרתי לה על ההתלבטות שלי, היא זו שהציעה את השם רותם, שכולל בתוכו את האותיות של תמר, וזה מצא חן בעיניי. שמה המלא הוא רותם תמר.
"ביום המדובר, צפינו בסדרה יחד, ואז באחד הפרקים המנחים ראיינו שלושה חבר'ה שהתגלו כאחאים. פתאום רותם שואלת אותי, 'מה, יכול להיות שגם לי יש אחאי או אחאית?' מהשאלה הזו התגלגלנו למסע חיפוש דרך הפייסבוק. האחאים סיפרו בתוכנית על קבוצת הפייסבוק 'אחאים מחפשים אחאים', אבל אפשר להצטרף אליה רק מגיל שש-עשרה. באותו ריאיון הזכירו קבוצה נוספת של אימהות שמחפשות אחאים לילדים שלהן. רשמתי מהר את הפרטים והצטרפתי לקבוצה עוד באותו ערב. מילאתי טופס, ולהפתעתי אחרי יומיים קיבלתי הודעה שנמצאה התאמה. התברר שיעלה אימו של רני, שצעיר מרותם רק בארבעה חודשים, הייתה במאגר כבר כמה שנים טובות לפניי וחיפשה התאמה. היום זה כבר לא עובד באותה דרך ונדרשת בדיקת DNA כדי לוודא שההתאמה מוחלטת.
"דיברנו כעבור שבוע בטלפון והחלפנו תמונות של רני ושל רותם. בצד שלי, רותם הייתה מעורבת בכל הסיפור, אבל רני לא ידע מזה בכלל כי יעלה נרשמה למאגר כשהוא היה ממש קטן, ומאז לא נמצאה התאמה. היא ביקשה זמן להכין אותו לזה וגם לוודא שהילדים אכן נולדו מאותו תורם. זה לקח זמן ולכן נפגשנו בפועל רק כעבור חצי שנה מרגע הגילוי. בזמן הזה דיברנו בטלפון והמשכנו להכיר אחת את השנייה. התחברנו קודם שתינו, האימהות, והיה לנו קליק מיידי".
גם מצידה של יעלה ישמח, בת 56 ממושב גן השומרון, החיבור עם אריאלה היה מיידי. רק שבמקרה שלה, עברו יותר משלוש שנים עד שנמצאה התאמה. "בתמימותי חשבתי שאמצא מיד את כל המידע על האחאים של רני. חשבתי שזה משהו שכדאי לדעת כדי למנוע מצבים לא נעימים. גרתי בתל אביב שנים רבות ונחשפתי ללא מעט אנשים שעברו את התהליך הזה של תרומת זרע, ולכן זה משהו שהיה בתודעה שלי. רציתי לדעת והייתי סקרנית לגלות מה אמצא, אבל זה לא שהתעסקתי בזה כל הזמן במהלך השנים עד למציאת ההתאמה. כשקיבלתי הודעה בערב ראש השנה שנמצאה התאמה – אז באמת התרגשתי. זה התחיל להיות אמיתי".
מה הייתה התגובה של רני?
"אולי אני משוחדת, אבל רני הוא ילד יפהפה ומקסים עם עיני איילה גדולות. ברגע שסיפרתי לו על זה הוא פקח עיניים, הוא היה מופתע ונלהב, ומאוד מרוצה מהחדשות".
מה את זוכרת מהמפגש הראשון של הילדים?
"במפגש הראשון אריאלה ורותם הגיעו לבקר אצלנו בבית. הילדים נפגשו לראשונה בגיל תשע, והתחברו תוך שנייה. לא הייתה שם מבוכה או אי-נעימות, ובכל זאת מדובר בבן ובת שזה לא החיבור הכי טבעי בגילים האלה. אבל החיבור ביניהם היה כל כך מהיר שזה היה פשוט מדהים. הבנו שיש להם המון במשותף - שניהם משחקים טניס, שניהם עסקו באומנויות לחימה ושניהם אפילו רגישים לפניצילין. גם ההורים שלי הגיעו למפגש של רני ורותם באותו יום, וזה הוסיף להתרגשות. מה שהכי יפה בעיניי זה שבכל פעם שהם נפגשים, לא משנה כמה זמן עבר, זה כאילו היו ביחד מאז ומעולם".
חזרה לשורשים
כיום המשפחות נפגשות יחד בחגים, בחופשות ובאירועים משפחתיים. "רותם ורני מתנהגים ממש כמו אחים", מספרת אריאלה. "לפעמים הם משתעממים אחד מהשני אבל נהנים מאוד מהדינמיקה המשפחתית המשותפת. לפני שבועיים הייתה לנו מסיבת שורשים פה בקיבוץ וכמובן שגם יעלה ורני הוזמנו והיו איתנו. כל הילדים בקיבוץ כבר מכירים את רני. במסיבת שורשים רותם סיפרה לכל ההורים והילדים בבית הספר את הסיפור שלה ושל רני, וזה היה מאוד מרגש. היא מבינה שהוא אח שלה ולצערה הם לא מתראים כל הזמן, יותר כמו בני דודים מאשר אחים, אבל אני מאמינה שככל שהם יתבגרו הקשר ביניהם יתחזק. אגב, רותם מנסה לשכנע את רני כבר מעכשיו שבגיל 16 הם יחפשו יחד אחרי התורם".
ומה חושבים הילדים? "שמחתי להכיר את רותם והיה לי מאוד מעניין להכיר אותה. זה מרגיש כאילו תמיד הכרנו אחד את השנייה, ולדעתי נישאר בקשר גם כשנהיה גדולים", אומר רני. ורותם מוסיפה: "אני מאוד שמחה שהכרתי את רני כי זה להכיר עוד חבר, עוד מישהו שנכנס לחיים שלי. אני חושבת שזה שינה את איך שהסתכלתי על כל העניין הזה – תמיד ידעתי שיש לי אבא שאני לא מכירה ופתאום כשמוצאים עוד מישהו מאותו אבא זה גורם לזה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי".
אזהרת טריגר
העיסוק באחאות לא שמור רק לסדרות ריאליטי, הסופרת דנה אלעזר הלוי כתבה על כך ארוכות בספרה החדש: "יש לי היכרות אישית עם הנושא מצד המשפחה של בעלי, שבה יש שתי אימהות עם שלושה ילדים שנולדו באמצעות תרומת זרע. ב-2020 התפרסמה כתבה בטלוויזיה על קבוצת אחאים שמצאו אחד את השני בזכות בדיקות גנטיות פרטיות ששלחו לחו"ל. כסופרת חשבתי, וואו, זה דבר מהמם לגלות שיש לך חצי אח או אחות. אמרתי לעצמי שיום אחד אכתוב על זה ספר".
"בספר הראשון בסדרת 'אמת וצדק' הזכרתי שגיבורת הסיפור נולדה מתרומת זרע, אבל לא התעסקתי בזה יותר מדי. ואז קראתי סקירה שהתפרסמה על הספר, ונכתב שם כמו סוג של 'אזהרת טריגר' לקוראים 'מוזכרת תרומת זרע'. זה כמו 'מכיל גלוטן' או 'אלימות ושפה לא יפה'. הרגשתי בוקס בבטן. הרי יש בארץ כל כך הרבה ילדים שנולדו מתרומת זרע, ופתאום נחתה עליי ההבנה שעל זה הולך להיות הספר הבא שלי.
"בספר השני בסדרת אמת וצדק, גיבורת הסיפור מקבלת פנייה ברשתות החברתיות ומגלה בעצם שיש לה שני חצאי אחים. הם פונים אליה במטרה לקבל תרומת מח עצם לאח הקטן של שלושתם שחולה בסרטן הדם. כשגם היא אינה נמצאת מתאימה, האחים מבינים שעליהם לחפש את האב התורם במטרה להציל את האח הקטן".
"הבנתי שזה הולך להיות הספר הבא שלי"ידיעות ספריםמה גילית בעבודה על הספר?
"מהתחקיר שערכתי לקראת כתיבת הספר, הבנתי שבמדינות אחרות יש הרבה יותר אפשרויות לקיום קשר עם התורם מאשר בארץ. אצלנו החוק מגן קודם כל על התורם ועל האנונימיות שלו. האימהות בדרך כלל מקבלות פרטים מאוד כלליים על התורם – גיל, גובה, משקל, צבעי עיניים ושיער, נתונים חיצוניים ואולי גם מה הוא לומד, תחביבים ושירות צבאי אם התרומה מתבצעת כאן בארץ. אלה פחות או יותר הנתונים. על פי חוק, אסור לאימהות לחפש את התורמים – אבל אין חוק שאוסר על הילדים לחפש". וזו, רבותיי, נשמעת כמו התחלה טובה לספר.
