סדנת העפיפונים של בינו גבסו
(צילום: ירון שרון)
"כשהייתי ילד, לקראת החופש הגדול, כל הילדים רצו לחנויות לקנות את הניירות הצבעוניים, את הבמבוקים הנכונים, ואז רצו לפרדס להעיף עפיפונים. היו תחרויות והיה שמח", בינו גבסו, שאנחנו מכירים בתואר ד"ר שקשוקה, מספר. "כשאני מכין שקשוקה, מי שאוכל מתמכר. מי שיבוא להעיף עפיפון, מי שיחזיק אותו באוויר, גם הוא יתמכר".
מגיל שמונה ועד היום גבסו והעפיפון לא נפרדו. העפיפונים ליוו אותו בכל נקודות הציון החשובות בחייו, ונשלפו בכל פעם שהוא רצה חבר, או שלווה, ממלחמת לבנון ועד לשהותו בבית הכלא, שם ריצה 10 חודשי מאסר בגין החלפת כספים בניגוד לחוק. אז, הוא עבד במטבח והתמחה במנת השקשוקה, שאותה בישל בכמויות גדולות לכל האסירים. בזמנו הפנוי, הוא בנה והעיף עפיפונים.
"בכלא היה לי קשה כל כך, ודיכאון, ויום אחד אני יוצא ורואה שאני ליד חצר כזו ענקית, עם הרבה רוח, ואז זה בא לי שוב. כל יום הטסתי את העפיפון, איזה שעתיים-שלוש. זה הרגיע אותי, לא הרגשתי שאני כלוא. אני כאילו הייתי בחופש", הוא מספר.
וכשמדובר בעפיפונים, אין דבר כזה "לא מתאים", גם אם מדובר בזמן מלחמה: "במלחמת לבנון הראשונה הייתי במילואים, וכשנתנו לנו חופש הבאתי קרשים וניירות, ובמשך יומיים בניתי עפיפון של שני מטרים וחצי. כל המפקדים אמרו, 'הוא משוגע, מה הוא רוצה?', ובסוף כולם התלהבו. את רואה מגן דוד בשמי לבנון! אחרי 10 דקות הגיעו מסוקים ואמרו להוריד אותו מהר, כדי שלא יידעו איפה אנחנו נמצאים. הכנתי גם עפיפון וגם שקשוקה על האדמה הלבנונית".
אסיפת הורים
גיל ורנר, "גילי בא לבקר", שובר שתיקה של שש שנים #46
43:49
קראו עוד:
"בשבילי העפיפון הוא סימן לחופש. הוא עף באוויר והוא שמח, ואני גם שמח איתו. כשאני מרגיש שאני קצת לחוץ ומשהו לא בסדר איתי, אני מהר רץ לשם, לגן, ואני מעיף אותו. כשאני יושב ורואה אותו עף באוויר, אני נהנה, כאילו ירד מעליי איזה כובד כזה, מהראש ומכל הגוף".
בניית עפיפון: המתכון של ד"ר שקשוקה
מצרכים:
נייר גדול (כל נייר, אפילו עיתון), עדיפות לנייר טייבק שהוא חזק שאינו נקרע ועמיד בפני מים, כך שאם העפיפון נתקע בעמוד או בענף, הוא לא ייקרע.
שלושה מוטות במבוק מפוצל, או מוטות קני סוף (בוסים)
חוט שפגט, או כל חוט חזק וקל אחר
לזנב: נייר עפיפון (נייר שעווה), או כל נייר אחר
דבק
הכנה:
1. מסמנים את כל אחד מהמוטות, בדיוק באמצע
2. ממקמים את המוטות אחד על השני, בדיוק באמצע לפי הסימון, ומחברים אותם בעזרת החוט, כך שנוצרת צורה של כוכבית
3. את הקצה השני של החוט קושרים בקצה של אחד המוטות, או בעזרת חוט חדש
4. ממשיכים עם החוט למקל הבא, מלפפים וקושרים, וככה מתקדמים לכל אחד מהמוטות, עד שיוצא משושה סימטרי. חשוב לוודא שהמרווחים שווים, ושכל צלעות המשושה יהיו שוות
5. מצפים את המשושה שלנו בנייר, ומדביקים בעזרת דבק (אפשר גם לצפות בנפרד כל מקטע צורני שנוצר על ידי החוטים, ולשחק עם הצבעים)
6. איזון העפיפון: לוקחים עוד שלושה חוטים, חוט אחד קושרים באמצע העפיפון, ועוד שני חוטים קושרים בקצוות של שני מוטות סמוכים
את שלושת החוטים קושרים יחד, אחד לשני, ומחזיקים אותם מעל גוף העפיפון כך שנוצרת פירמידה. צריך לוודא שקודקוד הפירמידה יכול להגיע לכל אחת מפינות המשולש כשהחוטים מתוחים
7. מכינים זנב: לוקחים נייר ויוצרים ממנו פרנזים (גוזרים רצועות כמעט עד הסוף, בלי להפריד ביניהן). הזנב מייצב את העפיפון ולכן חשוב להקפיד שאורך הזנב יהיה פי 7 מקוטר המשושה
8. לוקחים חוט נוסף וקושרים כל אחד מקצותיו לשני מקלות סמוכים (קושרים קצה אחד של החוט למוט אחד, ואת הקצה השני של החוט - למוט הסמוך), ואת הזנב מחברים לאמצע החוט
9. עפים על העפיפון, ומעיפים אותו. בהצלחה!
