אמש היה אירוע מרגש במיוחד בבית משפחת קימל-נאור ברעננה: סרן (מיל') שני קימל-נאור (37) יצאה לאפטר קצר מהמילואים כדי להדליק נר שביעי של חנוכה עם בן הזוג, יריב, ועם שני ילדיהם הקטנים, צור בן החמש ורועי בן השלוש.
1 צפייה בגלריה
yk13716738
yk13716738
אפטר לחנוכה. משפחת קימל־נאור מדליקה נר שביעי, אמש
(צילום: יאיר שגיא)
קימל-נאור, שמשמשת במילואים כקמב"צית חטיבה 8 של השריון, הוקפצה כבר ב-7 באוקטובר. "אני חושבת שעוד לא הבנתי מה יהיה", סיפרה. "קמנו בבוקר לאזעקות. היינו עם הילדים ולא התעסקנו במה קורה מסביב. כשאירגנתי את התיק, חשבתי שאולי זה יהיה לשבוע. לא חשבנו שזה יהיה כל כך גדול. אבל ככל שעברו השעות, הבנו שזה משהו אחר. הגענו לימ"חים, ויצאנו לגזרה בצפון".
בני הזוג קימל-נאור עובדים שניהם בתעשייה האווירית. שני כאלגוריתמיקאית ויריב כמתכנת.
"שני הילדים שלנו נולדו אחרי טיפולי פוריות, וכשפרצה המלחמה היינו במהלך טיפולים נוספים", סיפרה שני. "שבת, 7 באוקטובר, היה יום המנוחה שלי ולמחרת הייתי צריכה להגיע לשאיבה אחרי ההזרקות. יש לי חיילים תחתיי ואני מרכזת את כוח האדם, והיה ברור לי שאני צריכה להיות בצפון. הגענו לאחד המוצבים, ובראשון מוקדם בבוקר נסעתי למרכז לבית החולים לשאיבה, וחזרתי צפונה".
מאז קימל-נאור כמעט שלא יצאה הביתה. "זו הייתה תקופה ארוכה וקשה", הודתה. הגנים היו סגורים ובעלי היה עם הילדים בבית. אין לנו ממ"ד, ולרוץ בכל אזעקה עם שני הילדים הקטנים לשכנים, זה סיפור לא פשוט. נעזרנו הרבה מאוד במשפחה".
קראו עוד:
בשירותה הסדיר הייתה קימל-נאור אחת הלוחמות הראשונות בגדוד המעורב קרקל. ב-11 השנים האחרונות היא משרתת במילואים בחטיבה 8. "החטיבה שלנו היא מאוד מיוחדת", היא אומרת בגאווה לא מוסתרת. "אנשים נשארים שם הרבה שנים ורוח ההתנדבות גדולה. בשביל הרגע הזה התאמנו כל כך הרבה, וזה בדיוק הזמן שבו אתה מרגיש כל כך משמעותי. מצד אחד יש פחד ראשוני שמגיע עם המלחמה, אבל יש לצידי אנשים שאני סומכת עליהם, והתחושה היא שכולם מתפעלים את האירוע בהצלחה גדולה. היינו באירועים של ירי, פצועים, פינויים מוסקים, אירועים שזמן התגובה בהם הוא קריטי, אבל בדיוק לזה התאמנו. הרקע שלי כלוחמת חי"ר בקרקל עזר, למרות שאני מוקפת שריונרים".
על אף גילה והעובדה שהיא אם לילדים, לקימל-נאור היה ברור שהיא ממשיכה לשרת במילואים. "כל סיפור הצלחה שאני קוראת על נשים בצה"ל, נותן לי כוח להמשיך. הייתי במחזורים הראשונים של קרקל, והיום נשים לוחמות בעזה. אני מרגישה שאני תרמתי לסיפור האין־סופי הזה, עוד צעד ועוד צעד קדימה. יריב מדהים עם הילדים. אני תמיד אומרת שהוא עובד קשה יותר ממני ומחזיק את הבית נהדר. אנחנו עושים שיחות וידיאו בווטסאפ עם הילדים. זה קצר, אבל אני משתדלת שהם יראו אותי. כל הזמן שואלים אותי 'איך את עושה עדיין מילואים, יש לך ילדים'. בדיוק כמו כשהתגייסתי לקרקל ושאלו אותי 'מה זה אומר גדוד מעורב, ומה זה אומר להיות לוחמת'.
"אני מקווה שבעוד כמה שנים יפסיקו לשאול איך זה שאת אמא ועדיין עושה מילואים. לאט-לאט גם זה יהפוך לסטנדרט. יש מעט מאוד נשים איתי במילואים ביחידה, אבל כמעט כל הגברים אבות לילדים צעירים. כששואלים אותי כל הזמן איך בעלי מסתדר, אני שואלת 'איך אשתך מסתדרת?'".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.12.23