אנחנו עומדים בפתחה של אחת התקופות המאתגרות שידע הכדורגל הישראלי. ליגת העל חוזרת בשבת, וכל עוד משחקים אז עד הסוף - כלומר כמעט ללא הפסקה.
עצירת הכדורגל בפעם השנייה, והצורך לסיים את העונה בזמן, בסוף מאי, הביאו לכך שמעכשיו העומס ידבר. שני משחקים בשבוע, לפעמים שלושה, כלומר הרבה פחות זמן אימון על דברים אחרים שאינם הכנה למשחק.
הסגר הביא איתו אירוע נדיר. המאמנים קיבלו באמצע העונה זמן משמעותי שבו אפשר להתאמן, אבל אין משחקים להתכונן אליהם. בזמן אימון ארוך כזה אפשר לעבוד על שיטות משחק, להכניס שחקנים חדשים לעניינים או לשפר טעויות שאפיינו את הקבוצה בחלק הראשון של העונה. יש מספיק מה לעשות.
עכשיו, רגע לפני שהליגה חוזרת, זמן טוב לשאול "מה עשיתם בסגר האחרון". לקבוצות האהודות בליגה היו משימות ברורות בזמן הפנוי, כאלה שהיו צריכות להציב לעצמן.
לחבר את הכוכב
עומר אצילי הציג מספרים מרשימים בשלוש שנים במכבי ת"א, אבל בקפריסין הוא לא הבקיע אפילו שער ליגה אחד ב-11 משחקים, שבעה מהם היה בהרכב. השער האחרון שהבקיע במסגרת ליגה היה בדרבי התל-אביבי לפני קרוב לשנה. הרבה זמן. יש פה עניין של כושר אישי, ובעיקר חדות. המטרה אמורה להיות הכנסה הדרגתית לעניינים, וזה בהחלט נוח יותר בקבוצה שרצה טוב, אבל פתאום לא בטוח שיש זמן. מוחמד אבו-פאני וחוסה רודריגס לא ישחקו מול סכנין בשבת, כך שאפשר להניח שצ'ארון שרי או דולב חזיזה יעברו למרכז, מהלך שמבטיח לאצילי דקות משחק.
אבל הכושר האישי הוא רק אחד מתוך שלושה כיווני עבודה עם הקשר. יש את החיבור הקבוצתי, עקרונות המשחק של מכבי חיפה, שאצילי כבר היה צריך להתחיל להפנים. בנוסף, אי-אפשר להתעלם מהצורך בעבודה מנטלית בעקבות הסיפור שמלווה אותו. אמנם אין קהל, כך שהלחץ על השחקן קטן יותר, אבל כבר ביום רביעי מגיע המשחק הגדול נגד האקסית.
לפרוש כנפיים
פטריק ואן לוון אימן את מכבי ת"א בארבעה משחקים, ואפשר להוציא מתוכם מסקנות ברורות. העיקרית שבהן היא הדגש ששם המאמן על הדרך שבה האלופה אמורה לרווח את המשחק שלה – באמצעות שחקני האגף ולאו דווקא המגינים. אצל יורגוס דוניס שחקני הקו היו נכנסים פנימה והמגינים התפרסו לצדדים. במשחקים אצל ואן לוון, לעומת זאת, היה אפשר לראות אותם נשארים קרוב לקו, במטרה לקבל את הכדור שם.
הבעיה היא שיונתן כהן נראה כשחקן היציב היחידי לביצוע המשימה. טל בן-חיים שיחק טוב מהצפוי, אבל לא אמור להיות ככל הנראה שחקן הרכב קבוע. אילון אלמוג לא לקח את ההזדמנויות שקיבל ומתן חוזז מועמד לעזוב. אם ואן לוון מתכוון להמשיך באותו סגנון, מכבי זקוקה לשחקן כנף נוסף. בכל מקרה, ההולנדי כבר היה צריך לקבל החלטה לגבי כוונותיו. אולי עכשיו, כשיש לו מגן ימני ברמה גבוהה יותר כמו אנדרה ז'ראלדש, יעדיף לעשות משהו שונה.
להחליט על שיטה
לבית"ר ירושלים היו כל כך הרבה פגרות העונה, המון קטעי זמן ארוכים ללא משחקים — אולי אפילו בקנה מידה היסטורי. ועדיין, יש על מה לעבוד כיוון שבמשחק האחרון, הניצחון 0:4 על חדרה, ראינו ממנה משהו חדש, שגם עבד, ופתח למאמנים את המחשבה לתקופת האימונים.
בית"ר לא רק ויתרה על היהלום ושינתה שיטה כשעברה לשחק 1-3-2-4, אלא שצמד המאמנים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה הפתיע והציב את עלי מוחמד בעמדת הקשר ההתקפי, ממש מתחת לחלוץ. משם מוחמד חילץ כדורים בעמדה גבוהה, היה אפקטיבי במשחק הלחץ, ונדמה שאין סיבה שהניסוי לא יימשך. עם זאת, הסיפור הזה יכול לעבוד רק אם השחקנים הקדמיים - עידן ורד, ירדן שועה, אלירן עטר - יצליחו ליצור מצבים בעצמם. בית"ר תשחק בשבת בקריית-שמונה, ומעניין לראות מה היה קו המחשבה בפגרה בהקשר הזה.
להרכיב פאזל חדש
אחד משחקני הפועל ת"א אמר השבוע שיש בקבוצה תחושה של פתיחת עונה חדשה. טוב, ככה זה כשיותר ממחצית ההרכב הפותח אמור להיות מורכב, עם הזמן, משחקנים חדשים. גיל יצחק (שכבר שיחק), דן איינבינדר, בן ביטון, שלומי אזולאי, לידור כהן ואופק ביטון הצטרפו, ויכול להיות שכל החמישה הראשונים כבר יפתחו בהרכב בשבת מול הפועל חיפה.
עכשיו זה על ניר קלינגר, כיוון שככל שיש יותר חלקים חדשים יש גם יותר עבודת חיבור והתאמה. במקרה של הפועל ת"א הדבר החשוב הוא יצירת שטף התקפי בתיאום בין הקישור להתקפה. איינבינדר אמור להיות זה שמנווט, בעוד יצחק ואזולאי, אלה שבונים עליהם שיבקיעו (יחד עם עומרי אלטמן), אמורים לבצע את התנועה הנכונה כדי שיגיעו להזדמנויות.
השלב הבא הוא להמיר את המצבים לשערים, אבל דיה לצרה בשעתה. בלי חיבור מהיר יחסית של השחקנים הפועל תישאר מתחת לקו האדום.
