תמיר בלאט פותח עונה
(צילום ועריכה: עוז מועלם )
בעונה הבאה אמור תמיר בלאט להגשים חלום ולשחק ביורוליג במדי אלבה ברלין. בינתיים הוא הושאל לעונה נוספת בהפועל ירושלים, וגם במדיה יש לו משימה אירופית חשובה: להגיע כמה שיותר רחוק בפיינל־8 בליגת האלופות של פיב"א ואולי אפילו להניף את הגביע.
מחר (רביעי) תתחיל החגיגה באתונה, כשירושלים תשחק ברבע הגמר (18.30) מול בורגוס הספרדית. אם האדומים ינצחו, הם יפגשו בחצי הגמר את המנצחת במשחק המקביל בין טורק טלקום לבין דיז'ון. רגע לפני שלב ההכרעה של העונה (שעברה), הזמנו את בלאט (23) למשחק אסוציאציות.
נבחרת ישראל
"מגיל 15 בנבחרות, זה הכל בשבילי, אין כבוד יותר גדול מלייצג את המדינה".
יורוליג
"החלום הגדול. החתימה באלבה ברלין הייתה גאווה אדירה, אבל עכשיו הראש בירושלים. יש לי עוד שנה במקום האהוב עליי, הייתי צריך אותה".
מאמן ישראלי/זר
"אצל עודד קטש הכי טוב לי בעולם. אני מקווה שאאיטו רנסס יישאר באלבה בעונה הבאה, זאת בטח חוויה גדולה לשחק אצלו. אני בן של מאמן, יש לי כבוד למאמנים".
תמיר בלאט
"משפחתי. חי את החלום של ילד שרצה לשחק כדורסל, ועכשיו משחק ברמות שהייתי רואה רק בטלוויזיה, אז אני אומר תודה כל יום. תמיר של הבית שונה מזה על הפרקט. במשחק אתה נכנס לדמות, יותר קילר. בבית אני יותר רגוע, מפונק. אמא והאחיות דואגות לי להכל, אני נסיך בבית".
דברים לשפר
"את כל האספקטים - הקליעה, החדירה, ההגנה, ריבאונד. אני כועס על עצמי לפעמים, אם אני פתאום מהסס במשחק ואז אומר לעצמי שאני צריך לשחק עם יותר ביטחון".
הפועל ירושלים
"מועדון מדהים, מאורגן, משפחתי. עברנו כל כך הרבה דברים ביחד, הצלחות ואכזבות".
אם לא היית כדורסלן
"זה טבוע בי. ההורים שלי היו שחקנים, אבא שלי מאמן, לא ראיתי דרך אחרת. למרות שחשבו שאני לא יכול להיות אפילו שחקן בליגה הלאומית, תמיד האמנתי בעצמי".
דברים שפיספסת
"ואוו, המון. טיולים שנתיים, ישיבות עם חברים, מסע לפולין, אבל זה שווה את זה. אני עושה את מה שאני אוהב, וגם אם לא הייתי מרוויח מזה כסף, הייתי עושה את זה בשביל הכיף".
שאלות ששנואות עליך
"לא הייתי אוהב כשהיו שואלים אותי על אבא שלי. תמיד הייתי ה'בן של דייויד'. אתה צריך להוכיח את עצמך בכל פעם מחדש, שאתה פה בזכות עצמך ולא בגלל הייחוס המשפחתי. כשהייתי קטן הייתי מקבל לא מעט עקיצות מילדים אחרים, דברים כמו 'אתה משחק רק בגלל אבא שלך, אתה לא באמת שחקן כדורסל'. היום זה כבר לא קורה, אני נמצא מספיק זמן בעסק הזה".
עודד קטש
"אגדה, אדם מאוד חכם. אני לא חושב שאנשים יודעים את זה עליו, אבל הוא מאוד מצחיק. עודד לימד אותי כל כך הרבה על המשחק ועל הדרך שעושים בענף. אחד מהאנשים שהכי השפיעו עליי בכדורסל".
הילדות
"בכיתה ד' עברנו לאיטליה, ואז טורקיה ורוסיה. שיחקתי בצסק"א בגיל 12, ובשנה הזאת עשיתי את הסוויץ', כי זו הייתה מנטליות אחרת. בגיל כזה להתאמן שש פעמים בשבוע, שעתיים כל יום, זה קשוח ולימד אותי המון. כל שנה עזבנו למקום אחר. אתה עצוב ויש בכי, ואז אתה שוב מכיר חברים ושוב צריך לעזוב, אבל ככה צברתי חוויות. באיזשהו שלב חזרנו לארץ ואבא המשיך בחו"ל. זה היה קשה, כי אני בן יחיד עם שלוש אחיות, ואז אבא עוזב ואתה מתגעגע. הוא תמיד היה חסר, ברור שהייתי רוצה שהוא יהיה איתי".
אבא
"מודל לחיקוי בזכות הצניעות, העבודה הקשה, החוכמה. הוא לימד אותי המון על הדרך והגישה לעשות את המקסימום. זה אבא אוהב ותומך. כרגע אנחנו מתמודדים עם המצב שלו. הוא עושה טיפולים, דואג לעצמו, מתחיל להרגיש יותר טוב, אבל אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי, חיים את החיים. הוא לא מפרט, רק אומר שהכל בסדר. הוא לא רוצה להדאיג אותנו".
קורונה
"סיוט. מבאס שקשה להשתלט על הנגיף הזה, הוא כל כך מפריע לנו בחיים. לשחק בארנה בלי קהל זה פחות כיף, לא אשקר. אני מפחד מהקורונה. סוף־סוף חזר הכדורסל ואז לשמוע שיש סגר זה קצת מעצבן ומאכזב".
סטיגמה שנואה
"שאני לא מהיר וזריז. כל יום אני צריך להוכיח מחדש שאני ראוי. חושב שאני ווינר, בשנים האחרונות אני נמצא בקבוצה שמנצחת ולוקחת תארים. גם בנבחרות הצעירות הצלחתי".
אהבה/זוגיות
"הייתה לי עד עכשיו חברה תשעה חודשים. קרה מה שקרה, נשאיר את זה בינינו. אני חושב שאני בנוי לזוגיות, צריך לראות מה יגיע".
