סיפורה של בייב דידריקסון, הספורטאית שפרצה את כל הגבולות
"אי אפשר לזכות בהכל, אבל בהחלט אפשר לנסות". על הציטוט הזה חתומה בייב דידריקסון, הספורטאית הכי טובה שאתם לא מכירים, ויש שיגידו פשוט "הספורטאית הכי טובה. אי פעם". באופן מטאפורי וכלל לא הזוי, אפשר לומר שדידריקסון הייתה "אולימפיאדה של אישה אחת" - כמעט אין תחום שבו לא עסקה, הרבה מתוך הרצון להוכיח שאפשר לעשות הכל. והיא לא רק השתתפה, אלא כמעט תמיד הייתה המשובח מבין כולן, וכולם. "דידריקסון הראתה שאין ענף ספורט שלא מתאים לנשים, ובהכללה רחבה יותר, שנשים יכולות להתחרות בכל תחום ובכל מקצוע", תיאר אותה יורם אהרוני, מומחה לספורט מהמכללה האקדמית במכון וינגייט.
גיבורים מחוץ למגרש - פרויקט מיוחד:
עד שנות השערים המאוחרות, הודרו נשים מרוב ענפי הספורט. למשל, רק באולימפיאדת אמסטרדם 1928 הן הורשו להשתתף בפעם הראשונה ובאופן חלקי במפעל הספורט הגדול והיוקרתי ביותר בעולם. ארבע שנים אחר כך, באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, כבר הייתה מילדרד (שמה המקורי) "בייב" דידריקסון בין המשתתפות. אם כי עדיין בלט היתרון המוקדם של הגברים: הם התחרו ב-23 מקצועות והנשים רק בשישה.
בייב דידריקסוןבייב דידריקסון
אימפריה של אישה אחת. בייב דידריקסון
(צילום: AP)
ל.א 1932, דידריקסון מימיןל.א 1932, דידריקסון מימין
אל-איי 1932, דידריקסון מימין
(צילום: AP)
המספר שש מביא אותנו לחשבון שפשוט שבייב השתתפה במחצית (!) המקצועות לנשים. השתתפה? זכתה במדליות. זהב ב-80 מ' משוכות והטלת כידון, וכסף בקפיצה לגובה. בעצם, זה יכול היה להיות בינגו של 3 מ-3. בקפיצה לגובה, אחרי שקבעה שיא עולם משותף של 1.65 מ' עם המנצחת ג'ין שיילי, רק עם מספר פסילות גדול יותר - היא עברה גובה נוסף, 1.67 מ', לכאורה מכריע.
אולם, שתי סיבות גרמו לפסילת התוצאה: הראשונה היא שבאותם ימים גם סגנון הקפיצה היווה עילה לפסילה, והיא אכן נפסלה. השנייה, קפיצות הכרעה לא הוכרו כשיא עולם, לפי חוקת שנות ה-30 המוקדמות. אגב, גם ג'ין שיילי עברה את גובה 1.67 המטרים וגם לה לא נחשבה התוצאה כשיא עולם. אם כך, שיא העולם החדש והמאושר עמד 1.65 מ', ב-3 ס"מ יותר מהקודם.
 זהב בהטלת כידון. בייב באולימפיאדת 1932 זהב בהטלת כידון. בייב באולימפיאדת 1932
זהב בהטלת כידון. בייב באולימפיאדת 1932
(צילום: AP)
מהאולימפיאדה באל-איי דידריקסון יצאה כסלב לכל דבר, אך מאחר שנשים לא ממש קיבלו הזדמנויות או נספרו בעולם הספורט, היא נאלצה לפנות לכיוונים אחרים, הרבה יותר בידוריים והצטרפה לקרקס. כן, מה ששמעתם.

איך הכל התחיל?

דידריקסון הייתה בת למשפחת מהגרים מנורבגיה, ונולדה בפורט ארתור, טקסס. על ספורטאי שעוסק במגוון מקצועות נוהגים לומר: "רב גוני", אבל הקריירה שלה הייתה הרבה יותר מכך, היא הייתה רב תחומית. אין כמעט תחום ספורט אפשרי שבו לא עסקה, כמובן מתוך הרצון להוכיח שאפשר לעשות הכול, גם אם את אישה. והיא לא רק השתתפה, אלא כמעט תמיד הייתה המשובחת מכולם.
מלבד אתלטיקה, הייתה שחקנית גולף אדירה, מגדולות הגולפאיות בהיסטוריה, והפכה לאשה הראשונה המתחרה בין גברים. היא כיכבה בכדורסל, כדוריד, כדורעף, בייסבול, שחייה, קפיצות למים, טניס, ביליארד וגם באגרוף. יש משהו שלא הספיקה לעשות? בשעות הפנויות שעוד נותרו לה משלל עיסוקיה בספורט, הייתה תופרת ומעצבת בגדים בדרגות הגבוהות ביותר, כולל זכייה בתחרויות עיצוב. לא מספיק? היא גם הקליטה שירים שזכו להצלחה וניגנה במפוחית. כשנשאלה אם היה משהו שבו לא עסקה, השיבה: "לא שיחקתי בבובות".
היא עברה לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית עם המופע שלה והראתה את היכולות שלה, בשירה, נגינה, ואיך לא, גם לחבוט כדורי פלסטיק אל הקהל הנלהב. באותה תקופה נשים, לא רק ספורטאיות, אלא בכלל, השתכרו בסך הכל סנטים בודדים לשעה, דידריקסון הרוויחה כ-1,200 דולר בכל שבוע.
מקובל לחשוב שג'קי ג'וניור קרסי, היא ספורטאית המאה שעברה של ארצות הברית. שיא העולם שלה, 7,291 נקודות, לא בר תחרות. בזכות מגוון הישגיה ב'קרב שבע', ג'וינר קרסי נבחרה כספורטאית המאה ה-20 של המגזין היוקרתי "ספורט אילוסטרייטד". בייב אגב, נבחרה שנייה. האם הדירוג בין שתיהן היה מוצדק? ממש לא בטוח.
ג'קי ג'וניור קרסי באולימפיאדת אטלנטה, 1996ג'קי ג'וניור קרסי באולימפיאדת אטלנטה, 1996
ג'קי ג'וניור קרסי באולימפיאדת אטלנטה, 1996
(צילום: AP)
ג'וינר קרסי הייתה אתלטית מדהימה, מספר אחת בתחומה, אבל בייב הייתה הרבה יותר מאתלטית. היא ייצגה את מדינתה בענפי ספורט משמעותיים, הובילה בהם ולא עשתה סימנים שהיא הולכת להפסיד למישהי בשום סוג של תחרות. ומהיכן הכינוי שלה "בייב" שהפך ידוע יותר משמה המקורי? בנערותה, ניסתה את מזלה גם בבייסבול והתפרסמה בכך שחבטה חמישה הום-ראנס בשכונת מגוריה. כך זכתה לכינוי על שמו אליל הבייסבול, בייב רות'.
בכדורסל, ענף ספורט כמעט נחבא אצלה, הביאה את נבחרת התיכון שלה להצלחה בקנה מידה לאומי וזכתה בתואר "אול אמריקן" על הצלחתה יוצאת הדופן. בינתיים, באתלטיקה חברה מסחרית שכרה את שירותיה והגדירה את עיסוקה כמזכירה על מנת לשמור על מעמדה כאתלטית חובבת בפני הוועד האולימפי האמריקאי. היא ניצחה בריצה, קפיצה והטלה, שלושה מקצועות הדורשים מיומנות רבה.
 גם מתאגרפת גם מתאגרפת
גם מתאגרפת
(צילום: AP)
 דירדיקסון קופצת למים דירדיקסון קופצת למים
דירדיקסון קופצת למים
(צילום: AP)
עם סיום האולימפיאדה, בייב הפעילה מיידית את תכנית המגירה שלה, וסיירה ברחבי ארה"ב עם קבוצת הכדורסל שהקימה לתחרויות ראווה. העסקים פרחו, אבל הראש של בייב כבר דמיין את האתגר הבא. בהשפעת ידידה טובה, היא מצאה את היעד: גולף. כבר כשהחלה להתמודד בטורנירים לחובבים ב-1935, היא גילתה מיומנויות של אחת שנולדה עם המקל ביד וזכתה בתארים. אלא שכאן הופיע המוקש הראשון שלה: איגוד הגולף פסל אותה כחובבנית, משום שקיבלה תשלום תמורת הופעות הראווה בכדורסל.
 כאילו נולדה עם המחבט. דידריקסון במגרש הגולף כאילו נולדה עם המחבט. דידריקסון במגרש הגולף
כאילו נולדה עם המחבט. דידריקסון במגרש הגולף
(צילום: AP)
זה היה עולם של גברים, כאלו שממש לא אהבו את האסרטיביות, כוח הרצון ובעיקר היכולת שגרמה לכך שהיא השפילה אותם פעם אחר פעם. בעיתונים לא פעם עלו כותרות שתהו האם הסיבה שאינה נכנעת למוסכמות וחיה כמו כל שאר הנשים היא כי גברים לא מוצאים בה עניין. דיווחים טענו אז שהיא הייתה נעלבת מהיחס המשפיל והסקסיסטי לו זכתה, אבל תמיד ענתה לכולם בקור רוח ועם המון ביטחון עצמי.
המלחמה שלה על דפי העיתון המשיכה גם מול האנשים החזקים בתעשיית הספורט. דידריקסון לא ציפתה מעזרה מגורם כלשהו, כולל התקשורת, ופשוט החליטה להיכנס בדלת הראשית לטורניר מקצועני לגברים, והייתה לאישה הראשונה שעשתה זאת. במהלך טורניר הגולף, היא הכירה את המתאבק ג'ורג זהריאס שהפך תוך שנה לבעלה. ב-1943, בתום שמונה שנים של אי-הכרה, איגוד הגולף החזיר את מעמדה כחובבת. היא לא בזבזה זמן וניצחה ב-17 מתוך 18 התחרויות בסבב.
בכך סיימה את דרכה בחובבנות, פנתה רשמית לליגת הגולף המקצוענית, שהיא עצמה לא רק שיחקה בה - אלא הייתה שותפה להקמתה. בין השנים 1948 ל-1953 הייתה הגולפאית הטובה בעולם וזכתה ב-33 טורנירים עד 1953. אלא שהקריירה הפנטסטית שלה, לפי כל קנה מידה, סבלה מהתנכלויות חוזרות ונישנות. גם אחרי שהתנחלה בטורניר הגברים בגולף, היא לא שכחה שישנן גולפאיות בולטות לא פחות מהגברים. בייב, שנחשבה לגולפאית מספר 1 בעולם, יזמה והקימה ליגת גולף מקצוענית לנשים. היא לא רק שיחקה, אלא גם נלחמה, ארגנה והביאה ספונסרים שלא יכלו לעמוד בפניה כדי שיעמידו את הליגה על הרגליים. כשהיא בשיא הצלחתה, ב-1953, ואחרי ניצחון בעיר מגוריה וימונט בטקסס בטורניר שנקרא על-שמה, אובחנה כחולת סרטן במעי הגס. דידריקסון-זהריאס עברה ניתוח להסרת הגידול, אבל התברר שהסרטן התפשט לבלוטות הלימפה.
 אי אפשר היה לעצור אותה. דידריקסון זהאריס אי אפשר היה לעצור אותה. דידריקסון זהאריס
אי אפשר היה לעצור אותה. דידריקסון זהאריס
(צילום: AP)
 אפילו הוקי אפילו הוקי
אפילו הוקי
(צילום: AP)
וכאן מגיע עוד אחד מסיפורי הגבורה והיוזמה הנדירים של בייב. חרף מחלתה הקשה, היא ניצחה ב-1954 בטורניר החשוב ביותר בגולף, אליפות ארה"ב הפתוחה. אלופה חולת סרטן שהביצועים שלה היו כאילו הייתה בריאה. אלא שזה היה האקורד האחרון בפעילותה הספורטיבית האדירה. היא נפטרה בגיל 45 כשהיא מותירה אחריה סל הישגים שספורטאי טוב רגיל היה מספיק אולי ב-150 שנה. ארה"ב ידעה להנציח אותה כחברת מועדוני התהילה בשני מקצועות: אתלטיקה וגולף. בבומונט, עיר הולדתה, הוקם מוזיאון על שמה.
האם הייתה פחות טובה מקרסי-ג'וינר האגדית? כאתלטית ג'וינר-קרסי הייתה עדיפה, אבל כספורטאית רב תחומית לא הייתה שנייה לה. אפשר בהחלט להבין את הטוענים כי דידריקסון-זהאריאס הייתה הספורטאית הגדולה בהיסטוריה. אנחנו מצטרפים ומסכימים. לא הייתה שנייה לה.

פרסום ראשוני: 07:44 , 08.08.20