"נקודה גורמת לך לשמוח, אסיסט גורם לך ולחבר שלך לקבוצה לשמוח. אסיסט גורם שמחה לשני אנשים". חד־קרן הוא יצור שמקורו באגדות ונראה כמו סוס עם קרן אחת על ראשו. בקיצור, לא אמיתי.
ב־NBA השאילו את המונח חד־קרן במובן של שחקן שיכול לעשות הכל. מדובר בדרך כלל על שחקן גבוה שמסוגל להוריד כדור לרצפה, לקלוע מכל טווח, למסור אסיסטים, לקחת ריבאונדים, לחסום, ולמעשה להיות ייחודי - וכמו היצורים המיתולוגיים המדוברים קשה מאוד למצוא אותו.
כשחושבים על שחקנים כאלו עולה רשימה מצומצמת במיוחד בליגה. בכל זאת, הם נדירים. יאניס אנדטוקומבו הוא כזה, גם קווין דוראנט וקריסטפס פורזינגיס נכנסים לקטגוריה, אבל בשנה וחצי האחרונות יש יוניקורן שבולט מעל כולם – ניקולה יוקיץ'.
מצ'מברליין ועד עכשיו
הילד הסרבי השמנמן, שב־2014 נבחר אי־שם במקום ה־41 בדראפט, הפך לסנטר היעיל והמגוון בליגה, ודנבר מרוויחה מכל שנייה שלו על הפרקט.
מופע 18 האסיסטים שלו אתמול (בין שני לשלישי) ב־111:124 הקליל מול יוסטון היה תצוגת תכלית מרשימה של כל סט היכולות של הסנטר בן ה־25. סבסובים בפוסט, קליעות מחוץ לקשת, הובלת כדור, ובעיקר מקבץ מסירות יוצא דופן.
עם הגב לסל, בעין עקומה, מעל הידיים של שחקני הרוקטס, בין שני שומרים – יוקיץ' תמיד הצליח למצוא את השחקן החופשי וסידר לו מבט פנוי לסל. כמה חריג היה הערב הזה? כוכב הנאגטס הוא הסנטר הראשון מאז 1968(!) עם כזו כמות של אסיסטים במשחק אחד. אז זה היה ווילט צ'מברליין.
אבל עזבו, זה קל מדי להשוות אותו לסנטרים, יותר כיף להשוות אותו לכל השחקנים בהיסטוריה של הליגה, ובעיקר לרכזים. בשלושת המשחקים הראשונים שלו העונה יוקיץ' סיפק לא פחות מ־42 אסיסטים (כן, זה ממוצע של 14 למשחק. כן, זה הכי הרבה בינתיים העונה. וכן, זה פסיכי לחלוטין). למעשה, מאז האיחוד של ה־ABA עם ה־NBA ב־1976 רק שלושה שחקנים פתחו עונה עם כזו כמות אסיסטים לפחות – שלושתם רכזים, ועוד איזה רכזים. ג'ון סטוקטון (שלוש פעמים), מג'יק ג'ונסון (פעמיים), וראז'ון רונדו.
"פשוט ניסיתי לשחק את המשחק שלי", אמר "הג'וקר" בצניעות אופיינית בסיום. "אני אף פעם לא עולה על הפרקט בתחושה שאני הולך לקלוע. כן, הייתי צריך להיות יותר אגרסיבי, בייחוד במחצית השנייה".
יותר אגרסיבי? הוא אמנם קלע "רק" 19 נקודות, להן הוסיף גם 12 ריבאונדים, עלה למקום התשיעי בתולדות הליגה בטריפל־דאבלים (43, יחד עם פאט לוור), ועל הדרך סידר לקבוצה שלו ניצחון ראשון העונה, אבל למרות הכל יוקיץ' מחפש מה הוא לא עשה בסדר בלילה ההיסטורי שלו. זו המנטליות איתה הוא עולה לפרקט.
במשך כמעט 15 דקות במחצית השנייה הסנטר הנפלא לא לקח אפילו זריקה אחת. הוא כן חילק 11 אסיסטים, קלט 5 ריבאונדים, חטף פעמיים וגם רשם מדד פלוס־מינוס של פלוס 17, כשהנאגטס שייטו להם לניצחון.
"פתחנו את העונה עם מאזן 2:0 והגענו כך למשחק מול יוסטון", אמר המאמן מייקל מלון, "והוא החליט שהוא לוקח את זה על עצמו. הוא עשה יותר, הביא מעצמו יותר, עזר לשאר השחקנים יותר. כשלשחקן הכי טוב שלך יש את המנטליות הזו, זה חודר גם לכל שאר השחקנים בקבוצה".
לא מתרגש מביקורת
אבל רגע, אי אפשר שלא להתייחס לפיל שבחדר. ליוקיץ' אין גוף של ספורטאי. אין לו מהירות או אתלטיות של ספורטאי, בטח לא של כזה ב־NBA. אבל יש מצב טוב שהוא אחד השחקנים הכי חכמים בליגה, אולי החכם ביותר.
"אני מאמין שהשרירים היחידים שצריך בכדורסל הם אלה שבתוך המוח שלך". את המשפט הזה הוא אמר כבר לפני שלוש שנים, כשהאמת היא שרוב הקריירה שלו מבקרים אותו על המשקל העודף, הכבדות (לכאורה) והעובדה שאין לו מראה או כריזמה של סופרסטאר בליגה.
מה כן יש לו? יד של קוורטרבק עם גוף של מתאגרף במשקל כבד. "אני חושב שהבאתי משהו שונה ל־NBA. הראיתי שאני מסוגל לעשות בערך כל דבר על הפרקט", הוא כבר הספיק לומר.
ובנוגע למשקל? זה לא ממש מעניין אותו. "הדברים שאומרים עליי פשוט לא מטרידים אותי", הוא טען בעונה שעברה, אחרי שפתח אותה במשקל של 129 ק"ג, רביעי בכל הליגה. "אנשים פשוט מניחים כל מיני דברים. לא משנה להם אם הם צודקים או טועים, הם פשוט רוצים שישמעו אותם".
אז במקום לדבר, יוקיץ' עושה, והוא עושה טוב מאוד. בעונה שעברה הנאגטס התגברו פעמיים על פיגור 3:1 בפלייאוף הפכו ל־3:4, כולל סדרה בלתי נשכחת מול הקליפרס שכללה כמה הצגות של הג'וקר, ונעצרו רק בגמר המערב מול מלך האסיסטים של הליגה, לברון ג'יימס והלייקרס.
הסגל על הנייר נראה חלש יותר העונה, אבל אם הסרבי ימשיך להזין את החברים שלו כל כך טוב, יוקיץ' והנאגטס יכולים לחלום בגדול.
