השם וויליאם ווב אליס בטח לא אומר לכם הרבה. ב־1823, בעת ששיחק כדורגל בבית ספרו, הוא החליט לתפוס את הכדור בשתי ידיו ולהיכנס איתו לשער. לבית הספר קראו ראגבי, וכך הומצא המשחק.
למה אני מספר לכם את זה? ובכן, לפני כשבוע עלה ב־KICK מאמר דעה שיוצא כנגד התיקון "חוק נגיעת היד" בזמן התקפה, תיקון הקובע שאם הכדור נגע בידו של שחקן התקפה במהלך כיבוש שער, הוא לא יאושר. במקרה הספציפי הזה אולי יש צדק עם דבריו של הכותב, אולם אני מבין את הרציונל של פיפ"א בקביעת החוק הזה. המטרה היא להבטיח שכל מהלך של הבקעת שער ייעשה בעיקר ברגליים, ואם לא אז בעזרת הראש ואולי גם בעזרת החזה, אבל בשום פנים ואופן לא בעזרת היד, כדי שלא נקבל עוד מהדורה של ראגבי. יש הרבה פרשנויות לגבי מהי עבירת יד.
אגוארו כובש עם הידאגוארו כובש עם היד
אגוארו כובש עם היד
(צילום: EPA)
אני בעיקר לא אוהב את הגדרה של פעם לפיה "האם היד שיחקה בכדור או הכדור שיחק ביד", שלא אומרת כלום. הפרשנות האישית שלי לעבירת יד היא כזאת: בואו נדמיין את מהלך הכדור בזמן עבירת היד, רק שהפעם נוריד לשחקן המגן או התוקף בצורה דמיונית את הידיים. אם מסלול הכדור בדמיון שלנו שונה מזה שהיה במהלך האמיתי, הרי שזו עבירת יד. לדוגמה, במצב הקרוי אצלנו יד צמודה, למשל, מסלול הכדור בדמיון יהיה זהה למסלול הכדור במהלך המשחק, לכן לא תהיה פה עבירת יד.
הפרשנות שלי לחוק עבירת היד עומדת בניגוד לדעה הטוענת שעבירת יד צריכה להיות רק שהמגן נוגע בצורה מכוונת ביד. ובכן, טענה זו קצת מטרידה אותי, שכן אז השערים של דייגו מראדונה ב־1986 ושל גילי לנדאו מ־1983 יהיו לגיטימיים, ואז חלוצים ינסו להבקיע בצורה כזו בטענה ש"מה אתם רוצים, רק הרמתי את היד והכדור בטעות פגע בה ונכנס לשער". מגנים ינסו למנוע שערים באותה צורה ובאותה טענה, ונקבל במקום כדורגל מעין משחק שהוא הכלאה בין כדוריד לכדורעף.
אני גם לא אוהב את הטענות של אנשים (בד"כ אחרי שנגד קבוצתם נשרק פנדל בגין נגיעת יד) ש"היד היא חלק מהגוף, אי אפשר להוריד את היד לשחקני כדורגל ואי אפשר למנוע לגמרי מגע של היד עם הכדור". ובכן, אפשר לאמן שחקנים להיזהר עם הידיים שלהם בזמן משחק, ורצוי להתחיל עם זה בנוער. את הטענה ש"היד היא חלק מהגוף" שמעתי רק מישראלים, ובגלל זה ריצ'רד נילסן קשר לשחקני הנבחרת את הידיים באחד האימונים כדי שיתרגלו לא לעשות תנועות מיותרות (לא עזר במיוחד במשחק באוסטריה, שם נגיעת יד של אמיר שלח גרמה לפנדל נגד ישראל). שרן ייני, לדוגמה, הוא אמנם אחד הכדורגלנים האהובים עליי, אבל מדובר בסוג של שחקן כדוריד (אני זוכר לפחות שישה מקרים בהם גרם לפנדל בגלל נגיעת יד, וזה המון). וכן, לפעמים צריך מזל בחיים, וכמו ששחקן במקום לפגוע בכדור פוגע בשחקן יריב ונשרקת עבירה, אז גם במקרה של יד צריכה להישרק עבירה גם אם השחקן לא התכוון לגעת בידו.
נחזור לרגע לתיקון של "חוק נגיעת היד" - התיקון אפילו מחמיר את ההגדרה שלי ליד בזמן התקפה וקובע שכל נגיעה של כדור ביד באשר היא עבירה. אני מאמין שהתיקון בא להסיר כל ספק באשר לעבירת יד, ונועד גם למנוע ויכוחים אינסופיים ומיותרים כגון "האם היד הייתה צמודה מספיק או לא", או למנוע התחכמויות של ניסיונות הבקעה (למשל היד אולי צמודה, אבל האם האצבעות עשו משהו?). זהו חוק שבא להקל על השופטים בזמן קביעה האם הייתה עבירת יד או לא.
כמו שציינתי, אני לא לגמרי חולק עם הכותב, והתהייה שהוא העלה באשר למה היה קורה אם הייתה קרן ואז היה מובקע שער היא מעניינת, וצריכים לתת עליה את הדעת. יחד עם זאת, הקשחת בהגדרות הנוגעות לנגיעת יד נועדה לשמור על הכדורגל שלנו שלא נקבל עוד משחק ראגבי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.