”עם כל הכבוד ליעל ארד, ויש הרבה כבוד, הישראלי הראשון שהביא מדלייה אולימפית היה אבא. אני לא מסתכל על זה כעל תחרות, אבל לפחות מבחינה כרונולגית, אבא שלי הקדים את יעל ב-28 שנה", אומר אסי אשכנזי (52), בנו של השופט האגדי מנחם אשכנזי.
מנחם היה אחיו הבוגר, מבין 4 אחים, של משה אשכנזי - גם הוא שופט בכיר ובעל קריירה ארוכה. שני אחים, טיפוסים שונים, שהיו מגדולי השופטים, הזכורים מאוד לקהל חובבי הכדורגל. במהלך הקריירה שלהם. עד היום ישנם שופטי-הווה, המתייחסים לסגנון השיפוט שלהם כאל "ניסיון לאמץ את הדרך של מנחם אשכנזי, או משה".
ומה בקשר למדליה האולימפית? ועוד איזו מדליה. מזהב. אחרי ששפט במהלך הטורניר האולימפי שני משחקים בשלבים קודמים, ניגש נשיא פיפ"א דאז סר סטנלי רוס, להכריע מי ישפוט בגמר בין הונגריה וצ'כיה. נציגי שתי הנבחרות העלו מועמדים אחרים, אבל רוס שקיבל דיווחים מצוינים על יכולתו של הישראלי הכריע ללא היסוס בעד מינויו. "ההישג הגדול ביותר בכל הזמנים של ישראל", כתב דב עצמון, עורך מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" ושליח העיתון לטוקיו, שפתח את דיווחו בהסבר גודל ההישג: "קברניטי הכדורגל בעולם הודו אתמול בעקיפין שלישראל יש את אחד משופטי הכדורגל הטובים בעולם".
הפרופורציות השתנו בין 1964 וההישג של אשכנזי, לבין 1992 ומדליית הכסף של ארד בג'ודו, אבל הסקירה אז של עצמון נותרה רלבנטית בכל מקרה: הכותרת של "ידיעות אחרונות" באותו יום הייתה: "מדליית זהב למנחם אשכנזי".
(המחצית השנייה של הגמר האולימפי בו שפט מנחם אשכנזי)
ועוד הוכחה: אשכנזי בן ה-30(!) היה השופט הצעיר ביותר שקיבל עד אז את המינוי - והוא עמד בו בצורה מכובדת ומכבדת. אסי אשכנזי שטרם נולד אז, שנלחם על כבוד אביו, מוסיף: "יעל הייתה ספורטאית אדירה שייצגה את ישראל, אבל זה בדיוק הדבר שעליו חשב אבא: איך הוא מייצג בכבוד את מדינת ישראל".
שלושה פנדלים נגד השושלת הצפון-קוריאנית
אבל זה היה רק הקדימון. שנתיים לאחר ההצלחה הגורפת בטוקיו, מנחם אשכנזי שובץ למונדיאל 1966 באנגליה. אחרי שניהל את המשחק בין צרפת למקסיקו, התמנה לשפוט במשחק רבע הגמר המסקרן בין פורטוגל, שנחשבה למועמדת להגיע לשלבים המכריעים, לצפון-קוריאה המסתורית, לא רק במשטר החשאי אלא גם בכדורגל שלה. בשלב הקודם היא היממה את איטליה הגאה, 0:1. הבושה של האיטלקים הייתה עצומה והשחקנים שחזרו בספינה למדינתם, נתקבלו במטחי עגבניות, עד כדי כך אזרחי איטליה התביישו בהם.
(תקציר ה-3:5 האגדי של פורטוגל על צפון קוריאה במונדיאל 66)
ואז, התחילה שוב הצגה בלתי צפויה של צפון-קוריאה, ששיחקה למען המשטר "הנאור" של שושלת ג'ונג און. והנה זה פלא: הקוריאנים המטירו 0:3 על פורטוגל ב-25 הדקות הראשונות. פורטוגל התאוששה, ובמהלך המשחק העניק לה מנחם אשכנזי לא פחות משלושה (!) פנדלים שנוצלו כולם על ידי אוסביו הנפלא. בין לבין אוסביו הוסיף עוד שער שדה בדרך לרביעייה אישית ואוגוסטו כבש את החמישי. כך הושלם אחד המהפכים הגדולים בהיסטוריה של המונדיאלים. פורטוגל ניצחה 3:5 והתקדמה לשלב חצי הגמר למשחק מול אנגליה המארחת, שסיימה את הטורניר והביתיות עם הזכייה היחידה בתולדותיה בגביע העולם.
כמובן שהפסיקה על שלושה פנדלים במשחק אחד ולזכות קבוצה אחת עשתה כותרות. "ממה שלמדנו מאבא במשך השנים, הוא לא נהג לדבר הרבה על החלטותיו בכדורגל, אנחנו יודעים שהוא קיבל מחמאות מראשי פיפ"א. לא יותר". אברהם קליין החיפאי, מי שהחליפו בחלוף השנים בייצוג ישראל בזירות המרכזיות, נזכר: "החלטה על פנדל, היא תמיד לפי מה שהשופט רואה מקרוב. באופן כללי, כשופט אני יכול להגיד שמנחם שפט נהדר במשחק ההוא, שיישאר כאחד הגדולים לנצח. הוא פשוט סיפק הופעה מעולה".
ב-1980, כאשר אברהם קליין כבר היה אחרי שני טורנירי מונדיאל, הוא החזיר את מנחם לטוקיו. זה היה כאשר הוא התמנה לשפוט בגמר הביניבשתי בין נסיונל מונטבידאו מאורגוואי לנוטינגהאם פורסט הנוצצת מאנגליה. "בפיפ"א שאלו אותי מיהם המועמדים להיות קוונים. הציעו להיעזר בהם, אם לא אמצא את המתאימים לטעמי. עצרתי אותם והודיתי להם. 'סליחה אבל כבר יש לי מועמדים'. אלה היו האחים אשכנזי, שני שופטים גדולים לדעתי. כך יצא שניהלנו את המשחק שהסתיים ב-0:1 לאלופת דרום-אמריקה. גיבור המשחק מאורגוואי, זכה במכונית טויוטה והוא קיבל אותה על כר הדשא עצמו, כדי שיעשה סיבוב. מחזה מדהים. פיפ"א החמיאה מאוד ל'שלישיה הישראלית' על הופעתה".
מנחם עסק בשיפוט בליגה האמריקאית המקצוענית. היה זה לאחר ההצלחה הרבה במשחקים בינלאומיים. אסי נולד ב-1968 בארה"ב. זו הייתה התקופה שבה הוזמן גם קליין לשפוט בליגה האמריקאית שבה הופיעו כוכבים מכל רחבי העולם, כולל ישראלים. זאביק זלצר הופיע במדי ניו-יורק ג'נרלסס, עם מאמן נבחרת ארגנטינה בהמשך סזאר מנוטי. דוד פרימו ושמימעל'ה כהן אקס הפועל ת"א ושמשון, הופיעו בבולטימור. זלצר (שעבר בהמשך ללוס-אנג'לס טורוס), שיחק לצלילי משרוקיתו של מנחם: "למרות הכוכבים הרבים, כולם ידעו שמנחם הוא השופט מספר אחת. הוא קיבל את כל המשחקים החשובים באמת. מצחיק שבארץ מנחם לא היה יכול לשפוט את זלצר מכיוון שכפתח-תיקוואי נמנע ממנו לשפוט את קבוצות עירו".
בילדותם של האחים אשכנזי, לא היה מסובך מדי לחפש את הקבוצה שיאהדו. הם התגוררו ברחוב אברבנאל של הפועל. מול מגרש האליפויות של הפועל פ"ת בו זכתה האימפריה בחמש אליפויות. באחת מפינותיו של המגרש ההוא שכנה הבריכה האולימפית. שניהם שיחקו במחלקת הנוער של הפועל. משה, הצעיר יותר, שיחק כשוער.
זה היה המגרש היוקרתי בכדורגל הישראלי. השיטה של הפועל פ"ת תמיד הייתה התקפית. לאחר אחד הניצחונות המדהימים שלה על הפועל ת"א, 3:4 (אחרי שת"א הובילה 0:3), הכריזו הפתח-תיקוואים: "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". ולמרות הכל, שניים מבין ארבעת האחים אשכנזי (שאחד מהם, שמעיה, היה זמר אופרה), בחרו בשיפוט.
ילדיהם נצמדו אליהם. חזי, בנו של משה: "אבא שבר שיאים בכך שהגיע לליגה הבכירה בגיל 22, ובגיל 24 כבר קיבל תג בינלאומי. היה כבוד גדול ללכת אתו למשחקים ולדברים אחרים. נסעתי אתו להרבה מאוד משחקים גדולים. ברור שקריירה של שופט לא יכולה לעבור ללא תקלות. למשל, הייתה לנו חנות לציוד ספורט 'אולימפיה' בפ"ת. למחרת משחק שבו אבא שפט ובית"ר ירושלים הפסידה, רימון הונח בפתח החנות והתפוצץ. מזל שזה לא גרם לנזקים". היום חזי ממשיך את הדרך ההיא בחברת ייבוא ציוד ספורט שאותה הקים אביו.
גם אסי חווה רשמי שיפוט בבית. "אני יכול להגיד רק דבר שיכול להיות כותרת: 'ללכת עם אבא, זה היה היום כמו ללכת עם מסי'. אנשים העריצו אותו. פשוט כך. במגרש הוא ראה הכל תודות לניידות ולראייה החזקה שלו. הוא שפט מה שראה. אני לא חושב שהשיפוט שלו הייתה משתנה בהרבה בגלל החלטות של VAR".
על האדם שהיה אביו מחוץ למגרש הוא מספר: "הוא היה אדם מופנם. מצד שני, הוא מאוד אהב לעזור לאנשים. אני זוכר שבת אחת בבלומפילד, שלושה משחקים בכרטיס אחד עם 22 אלף אלף צופים עד המושב אחרון, ובמרכז הדרבי הגדול בין הפועל למכבי. אבא לא נרגע עד שהצליח לשכנע את הסדרנים להכניס 30 איש שלא מצאו כרטיסים. אחרי זה הוא הסתפק בחימום של כמה דקות וישר להתחלת הדרבי. הוא מאוד נהנה כשאנשים נהנו".
אסי מגדיר את מנחם כ"אדם פשוט, שלא התנשא אף פעם על אף אחד". בחייו עבד באספקת גז בפטרול גז, ובין היתר עבד גם כאינסטלטור. לכן, בשביל המשפחה, הייתה התקופה בארה"ב כזמן שבו התבססנו. רכשנו דירה מהשיפוט בארה"ב. אנחנו הילדים נהנינו שם מלהיות עם אבא".
בזמנו, השניים ניתקו קשר לתקופה לא קצרה. "משה נכנס לעסקי הבשר, ואבא הצטרף אליו. קרה שהניסיון לא הצליח ונוצרו משקעים. חזי ואני, הבנים שלהם, החלטנו לחדש את הקשר. הרבה יותר נעים לחיות בידידות".
שניהם בטוחים שלמרות קנאות האוהדים של אז, אין מה להשוות למה שקורה היום עם מעמד השופטים. פרט למקרים בודדים הקהל והשחקנים ידעו להעריך את השופטים. אברהם קליין: "שופטים כמוהם, עם אוטוריטה כמו שלהם, אינם רבים, אם בכלל, היום. שניהם היו שופטים גדולים".
אולם לאושר במגרש, היה סוף פחות טוב. "כשדני שפירא התמנה כיו"ר אגוד השופטים, הוא החליט להגביל את גיל השיפוט ל-48. אחרי הפרישה הוא ירד מאוד מהבחינה מנטלית. השיפוט היה חסר לו. גם מותו, בגיל 66 המוקדם, היה מיותר לגמרי. הוא עבר ניתוח ערמונית שלא אמור להיות מסובך מדי. הרופאים לא הבחינו במצוקה שלו למרות שביקשתי מהם. הוא נפטר מאירוע לב בעקבות הניתוח".
בסוף השבוע, הגיע אסי לביתה של אמו זהבה. הוא ניסה לחפש את המדליה האולימפית המדוברת וחזר לביתו בהוד-השרון מאוכזב בידיים ריקות. "הם אף פעם לא החשיבו פריטים למזכרת להתפאר. לכן לא שמרו. אולי נצליח בעתיד למצוא".
