בלילה אחרי שעשה את טעות יחסי הציבור הגדולה בחייו, כשהעביר בשידור חי את החלטתו לקחת את הכישרון שלו מקליבלנד לסאות' ביץ', נחת לברון ג'יימס בן ה-25 בשדה התעופה במיאמי. הוא התקבל בשלוש לפנות בוקר על ידי נשיא המועדון החדש שלו, פט ריילי, שהזהיר אותו כמה ימים קודם שלא לייצר את הספקטקל הזה, כי לא יכול לצאת ממנו שום דבר טוב.
שנים אחר כך סיפר ריילי כי לברון נחת עם שני מטוסים פרטיים, מהם ירדו הרבה אנשים, בני משפחה וחברים. "אני זוכר שניגשתי אליו והוא היה גמור", סיפר ריילי, "פשוט גמור. היו לו כמעט דמעות בעיניים. הוא שמע על התגובות בקליבלנד וקרא שדן גילברט, הבעלים של הקבאלירס, אמר עליו שהוא נרקיסיסט ופחדן ואנוכי חסר לב. כל זה מאוד הכביד עליו". באותו לילה ניסה ריילי להרגיע את לברון, וקיבל ממנו חיבוק גדול בחזרה. זו הייתה תחילתה של ידידות, נו, ככה-ככה.
פט ריילי, לברון ג'יימספט ריילי, לברון ג'יימס
ההתחלה הייתה דווקא טובה. ריילי וג'יימס
(צילום: AP)
עשר שנים אחרי, יתייצבו מהלילה לברון ג'יימס ופט ריילי זה מול זה, בסדרת גמר ה-NBA המוזרה-אבל-גם-המיוחדת בהיסטוריה. המאמן-נשיא, שפעם המציא את השואוטיים של הלייקרס, ואחר כך שיחק סגנון הפוך בניו־יורק ניקס, ואחר כך חיבר את ה־Super Team הראשונה במיאמי, ואחרי שזו התפרקה בנה קבוצה חדשה מאפס, פוגש מועדון ושחקן שהוא עדיין נוטר להם. אולי לא יהיה קהל, ואולי אין ממש יריבות היסטורית בין הלייקרס למיאמי, ואולי זה לא הגמר שמישהו היה מהמר עליו כשהעונה התחילה לפני 20 שנה – אבל אמוציות יהיו, ועוד איך. בסופו של דבר, הכל אישי בחיים.

שתיקות וכעסים

ריילי עזב את הלייקרס ב־1990 בטריקת דלת, אחרי שהחיכוכים עם מג'יק ג'ונסון הגיעו למצב בו המועדון היה צריך לבחור אחד מהם, והבחירה הייתה ברורה. למיאמי הגיע ריילי ב־1995 – אחרי עצירה בניו־יורק, במהלכה לקח את הניקס עד לגמר הפלייאוף – ומעולם לא עזב. לברון ג'יימס שיחק ארבע עונות בהיט, בין 2010 ל־2014, הגיע לארבעה גמרים וזכה בשתי אליפויות.
(צילומים: AFP, רויטרס)
ריילי הזיל ריר של ג'ל כשפינטז על חמש־שש אליפויות עם הסגל של לברון, דוויין ווייד וכריס בוש – אבל יום אחד בקיץ 2014 הגיעה שיחת טלפון מג'יימס שהודיע לו כי החליט לחזור לקליבלנד. "שתקתי", סיפר ריילי שנים אחר כך לעיתונאי איאן תומסן, "לא אמרתי כלום. המוח שלי פשוט כבה. כעסתי מאוד כשלברון עזב, זה היה אישי בשבילי, היו לי יומיים־שלושה של זעם אדיר. התוכנית היפה שלי פתאום התרסקה. חברים טובים מנעו ממני להגיד עליו דברים קשים מאוד, ואני שמח שלא עשיתי את זה. אני מקבל את כל הכרוניקה של חיי לברון ומבין אותה".
"כעסתי מאוד כשלברון עזב""כעסתי מאוד כשלברון עזב"
"כעסתי מאוד כשלברון עזב"
(צילום: רויטרס)
ג'יימס לא חשב שריילי באמת הבין מדוע הוא הרגיש מחויב לחזור לקליבלנד, ולנסות להביא לה אליפות. אחרי שעשה זאת, אמר לברון: "כשהחלטתי לעזוב את מיאמי היו אנשים שאמרו שאני עושה את הטעות הגדולה בקריירה שלי. זה פגע בי. אני לא מתכוון להגיד שמות, אבל אנשים שסמכתי עליהם ובניתי איתם מערכת יחסים ניסו לדכא אותי. האליפות הזו היא התשובה שלי".
ג'יימס התכוון כמובן לריילי, שמצידו הכחיש, ואפילו אמר כי שלח ללברון הודעת טקסט אחרי הזכייה באליפות, ולא קיבל תשובה. כך או אחרת, לפי מקורות של ESPN, ריילי וג'יימס לא מדברים כבר שנים. לברון, טוענים המקורות, מעוניין להפשיר את הקרח, אבל סבור שריילי לא מעוניין. "זה ריילי", אמר מקורב ללברון, "הוא אולד סקול, או שאתה איתו או שאתה נגדו".
לברון ג'יימס בפעולהלברון ג'יימס בפעולה
לברון רצה להפשיר את הקרח
(צילום: AP)

נקמה ופסיכוזה

אז עכשיו ריילי נגד לברון ג'יימס ולוס־אנג'לס לייקרס. האיש בן ה־75 כבר מזמן לא מאמן על הקווים, אבל מיאמי היט היא הבייבי הבלעדי שלו. עבור מוח הכדורסל הנדיר, שעשה דרך ארוכה מחליפות יקרות ושיער נוצץ בלוס־אנג'לס למי שלפני שנה צולם רוקד עם ווייד כשהוא לובש תחפושת של אלדין – הגמר הזה הוא שיאו של מסע נקמה שנמשך 30 שנה. הוא לא היה בוחר אף יריבה אחרת. הוא רוצה לנצח את הלייקרס, את הצל של מג'יק, ואת לברון ג'יימס.
כדאי לא לזלזל בסיכויים שלו. יחד עם אריק ספולסטרה הכל כך אנדררייטד, אותו הפך ממתאם הווידיאו של ההיט למאמן שמביא אותה בפעם החמישית לגמר, בנה ריילי קבוצה שנראית כמו העתיד של ה־NBA. למרות שעברו כמה שנים קשות אחרי העזיבה של לברון והדעיכה של ווייד, ההיט מעולם לא לקחו את הדרך המפוקפקת מוסרית של להפסיד בכוונה כדי להשיג בחירות גבוהות בדראפט.
ספולסטרה וריילי. צמד נהדרספולסטרה וריילי. צמד נהדר
ספולסטרה וריילי. צמד נהדר
(צילום: גטי אימג'ס)
במקום זאת הם אספו שחקנים מצוינים, השיגו גניבות אמיתיות בדראפט – טיילר הירו ובאם אדבאיו יהיו כוכבים גדולים בליגה במשך שנים רבות – ויצרו קבוצה עם זהות ושיטה וטביעת אצבע של מאמן, והיא כל כך הרבה יותר טובה מכפי שהיא אמורה להיות.
הבעיה היחידה של ההיט היא שבצד השני עומד לברון ג'יימס. האיש שאמרו שאינו יכול להוביל קבוצה במערב. שאמרו שהוא הולך ללוס־אנג'לס כדי לעשות סרטים. שאמרו שהוא כבר סחוט לגמרי. האיש ששמע כל השנה כי בעצם קוואי לנארד הוא המלך של לוס־אנג'לס, ועוד ועוד בלה־בלה־בלה.
לברון ג'יימס חוגג עם החבריםלברון ג'יימס חוגג עם החברים
לברון והחברים. הלייקרס פייבוריטים
(צילום: getty images)
אין עוד ספורטאי שנמצא בדיון על תואר הגדול בכל הזמנים בענף שלו, ומקבל פחות כבוד מלברון ג'יימס. הישיבה הזועפת שלו על הפרקט בסיום המשחק האחרון נגד דנבר – עם שפת גוף של מי שממש נעלב באופן אישי מהזכייה באליפות המערב – נראתה כמו משהו שנלקח מהפסיכוזה של מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט, זו שאומרים שללברון אין. אז אם פט ריילי ירדוף מהלילה אחרי נקמה ארוכת שנים, לברון ג'יימס ירדוף אחרי גדולה שאין דומה לה. שיהיה בתיאבון לכולם.