כרם פרימו אחרי נחיתתה בישראל
(צילום מיקה שמידט)
אחרי שסיפקה המון נחת עם זכייה ראשונה ויחידה עד כה למשלחת הישראלית במדליה באליפות העולם בג'ודו, סגנית אלופת העולם הטרייה, כרם פרימו נחתה היום (חמישי) בישראל.
פרימו, כידוע, הגיעה לאליפות אחרי שהתמודדה עם פציעה טורדנית שעיכבה את ההתקדמות שלה. על אף זאת, הג'ודוקא בת ה-21, המתחרה במשקל עד 63 ק"ג, הראתה איזה אופי אדיר יש לה, ניצחה חמישה קרבות והגיעה עד הגמר, ובכך הבטיחה את זכייתה הראשונה במדליה באליפות העולם. בגמר היא אמנם הפסידה להארוקה קאג'ו היפנית, אך עדיין מדובר בהישג השיא בקריירה שלה.
פרימו עדיין מתקשה לעכל את ההישג הגדול שלה. "זה מרגש ממש, לא דמיינתי את זה ככה ואני ממש שמחה שזה קורה עכשיו, במיוחד בתאריך שזה היה אתמול, שהיה יום מאוד קשה. אני ממש מאושרת", אמרה פרימו לאחר נחיתתה בישראל.
הישראלית סיפרה כי למרות הלחץ והמשמעות של המעמד (ביום התחרות שנערך ב-7/10), היא לא הרגישה שהאירועים שמחוץ למזרן מכבידים עליה. להפך. "זה לא היה כובד מבחינתי, דווקא נתן יותר אנרגיה לדעת שכל העם צריך את זה עכשיו ברגע הזה ועשיתי כל מה שיכולתי כדי לעשות את זה. לא מעכלת".
פרימו ומאמנה גולדן פולק
(צילום: שאול גולן)
"הפציעה? זה לא פשוט, כל מי שנמצא ברגעים האלה הלב שלי איתכם. היה ממש קשה אבל עם האנשים הנכונים סביבי והאמונה שבסוף יהיה טוב ושזה מגיע לי ואעשה הכל בשביל זה, זה מחזק אותי".
גם במשפחה התקשו להסתיר את ההתרגשות. אחותה, הג'ודוקא גפן פרימו, סיפרה: "כולנו עוד ממש מרוגשים. כולנו מאוד שמחים בשביל כרם. זה היה יום מרגש, שהיה גם ככה טעון ואמוציונלי. כולנו הרגשנו את זה והיינו איתה, גם באנרגיות וגם בהודעות כל הזמן. ניצחון אחרי ניצחון זה אפשרי והרגשנו שהחלום יתגשם".
"המדלייה חזיקה אותי". פרימו
(צילום: שאול גולן)
עם זאת, גפן חשפה כי מבחינת כרם, עצם הזכייה במדליה לא העלימה את האכזבה מהפסד בגמר. "לכרם אין תמונה אחת שהיא שמחה מהתחרות כי היא ציפתה להיות אלופת עולם. היא הרגישה שזה איפון בחצי הגמר והיא ידעה שהיא יכולה להיות אלופת עולם. אבל זה הישג בפני עצמו, להיות סגנית".
גם האם, מירב, סיפרה על המתח העצום שעבר על המשפחה לאורך היום. "היינו מותשים, אמרתי לכרם ב'פייסטיים' שהגוף כואב. לא עשינו כלום כל היום, רק מול הטלוויזיה וזה היה מתיש. כל קרב אתה מנסה לשמור על אותו סדר עמידה בסלון שזה לא ישבור את האיזון. הרשינו לעצמנו לצרוח, מחאנו כפיים בכל סוף קרב".
