השבוע הזה התחיל באופן נהדר עבור קיליאן אמבאפה. ריאל מדריד המקרטעת התארחה אצל ברצלונה הבלתי מנוצחת וניצחה 1:2. אמבאפה כבש את שני השערים בצורה אופיינית, השני, שתקע מסמר אחרון בתקוות של היריבה המרה, נכבש בדקות הסיום. ביום שני, בלונדון, הוא שוב הביס את לאמין ימאל, כשהקדים אותו בטקס כדור הזהב (הצרפתי סיים כסגנו של הארי קיין), במרוץ הרבה יותר צמוד ממה שצפו המומחים.
אבל ביום שלישי, הגלגל התהפך: מיליונים, בשוק המסחרי הכי חשוב בעולם, שרפו מזכרות עם דמותו של אמבאפה, אחרים מחקו וקרעו שלטי פרסום שלו, והרשת התמלאה בגינויים גסים לעברו. קיליאן אמבאפה למד שיעור שהוא היה צריך ללמוד מזמן: הרבה יותר קל להתעסק עם פאו קובארסי וג'רארד מרטין ברחבה, מאשר עם המשטר הסיני במרחב הדיגיטלי.
אמבאפה התארח בפרק הראשון של העונה השלישית של "הגשר", פודקאסט ותוכנית טוק שואו באווירה אינטימית ונטולת פילטרים. העובדה שהמארח היה אורליאן צ'ואמני, חברו של אמבאפה לנבחרת צרפת וריאל מדריד, בטוח עזרה להוריד קצת את המסכות ואת מסך התקינות הפוליטית. אמבאפה נשאל איזה מהממים (MEMES) מתוך סדרת הממים שבהם הודבקו פניו על שורה של דיקטטורים מפורסמים באמצעות עריכה גרפית הוא המם המועדף עליו (הבחירה בדיקטטור היא רמז לכינוי שמחובר לאמבאפה עצמו).
התגובה של אמבאפה והתוכנית עצמה היו אפילו יותר אבסורדיות מהתגובה הסינית. "אני מצטער בפני כל מי שהמילים שלי פגעו בו", אמר אמבאפה בהודעת התנצלות מתרפסת. "המועדון שלנו רוחש כבוד עצום לסין", נכתב בהודעת ריאל מדריד, "להיסטוריה, תרבות ולאזרחים שלה, וכמובן למיליוני הסינים שמעריצים את ריאל מדריד"
אמבאפה, היסטוריון עם דיפלומה, חשב מעט ואז ענה עם חיוך מרוח על פניו שמדובר במם שבו הוצב ראשו על דמותו של מאו דזה-דונג, מייסד הרפובליקה העממית של סין, או בשפתו הציורית והכדורגלנית של קיליאן התמים: "איזה בחור, אני חושב שהוא דיקטטור סיני", ואמר שזו הדמות שבה הוא משתמש בצ'אטים עם חברים וכשהוא משחק בפלייסטיישן.
יש מקרים שבהם אתה יכול לפלוט איזו שטות ולצאת מזה עם מסע מתוזמר של אנשי יחסי הציבור שלך. ויש דברים שאתה פשוט לא עושה, אפילו לא בטעות, אלא אם אתה מוכן לאבד את השוק המסחרי הכי גדול בעולם. אמבאפה למד את הלקח שלו במהירות שיא, אבל לא בטוח שהסינים יסלחו לו. זו כבר לא הייתה הערה על האויגורים או הונג קונג או טיבט או טייוואן או מצב זכויות האדם. זה היה להעליב את קודש הקודשים. כמו שלט חוצות באמצע בומביי שמתעד את עצמך אוכל סטייק.
מסע התרפסות
אמבאפה אמר את הדברים הללו כבר לפני שבעה חודשים. הם לא נכללו בפודקאסט המקורי, אבל שוחררו על-ידי התוכנית כקליפ לרשתות החברתיות לקראת טקס כדור הזהב. התגובה לא איחרה לבוא. עיתוני המפלגה גינו את הכוכב הצרפתי בעמודים הראשיים, דמותו הוסרה ממשחקי וידאו אונליין, החשבונות הפטריוטיים ברשתות החברתיות הגיבו בזעם, ומשרד החוץ קבע כי "אמבאפה פגע ברגשות של אזרחי סין".
המם המדובר:
כל אלה הביאו לתגובה הסוערת והאלימה כלפי אמבאפה ברחובות. כל החברות שחתמו עם אמבאפה על חוזי אימוץ, ביטלו את החוזים מיידית, ואילו רשתות הטלוויזיה הודיעו שלא ישדרו יותר את משחקי ריאל מדריד והליגה הספרדית. "צריך לשלוח את אמבאפה לקטוף כותנה ולחנך אותו מחדש", כתב מגיב סיני בעדינות קלאסית ברשת החברתית "ווייבו".
המסר של אמבאפה הוסר וצונזר בסין ואזרח סיני, ששאל את הצ'אטבוט שלו לגבי ההתבטאות קיבל את התגובה הבאה: "הלו, אני לא יכול לענות על השאלה הזו כעת. בואו ננסה משהו אחר". דובר משרד החוץ הסיני אמר עוד לפני התנצלותו של אמבאפה: "מילים ומעשים הפוגעים ברגשותיו של העם הסיני ייתקלו, באופן טבעי, בהתנגדות מצד כל מגזרי החברה הסינית".
התגובה של אמבאפה והתוכנית עצמה היו אפילו יותר אבסורדיות מהתגובה הסינית. "אני מצטער בפני כל מי שהמילים שלי פגעו בו", אמר אמבאפה בהודעת התנצלות מתרפסת. "המועדון שלנו רוחש כבוד עצום לסין", נכתב בהודעת ריאל מדריד, "להיסטוריה, תרבות ולאזרחים שלה, וכמובן למיליוני הסינים שמעריצים את ריאל מדריד". הסרטון עצמו נמחק מחשבונות הרשתות החברתיות של התוכנית, וגם צוות התוכנית פרסם התנצלות, ואפילו נשיא הליגה הספרדית נאלץ להתנצל.
ההתנצלות של אמבאפה:
ראשית, יש לזכור מי נשוא ההתנצלות. להגדיר את מאו כדיקטטור זה כמו להגדיר את מסי ככדורגלן. מדובר במנהיג עם הכי הרבה גולגולות על החגורה במאה ה-20, מאה שבה חיו היטלר וסטאלין. לפי ההערכות, מאו אחראי ל-70 מיליון אזרחים הרוגים. קחו את המספרים של היטלר וסטאלין ביחד, תכפילו פי שלושה - ולא תגיעו למספר הזה. שני הרודנים הללו אחראים להרג המוני, גם של אזרחים של מדינות אחרות, במהלך מלחמות. לעומת זאת, מאו גרם למותם של עשרות מיליונים מאזרחיו ברגעי שלום באמצעות רעב המוני, הוצאות להורג, רדיפות פוליטיות ועבודות כפייה במחנות.
אמבאפה, אם כן, הוענש והוחרם רק בגלל שאמר את המובן מאליו, ואפילו באנדרסטיימנט. הביטוי "רוצח המונים", היה גם סוג של מחמאה למאו.
התגובה הסינית המבחילה רק מדגימה עד כמה ההנהגה הסינית החלטית לחסום את חופש הדיבור גם מעבר לגבולות סין. אף אחד לא אמור לחצות את הקווים האדומים כפי ששורטטו על-ידי המפלגה הקומוניסטית. מי שיעשה זאת, גיבור תרבותי גדול ככל שיהיה, ייקבר שיווקית ותדמיתית על-ידי סין. כל ההתנצלויות וההתרפסויות לא הועילו עד עכשיו במאומה. סין לא הסירה שום חרם עד עכשיו. "ככל שאתה קשור באופן הדוק יותר לסין", אמרה על הפרשה צ'נג ליי, עיתונאית שהייתה כלואה בסין במשך 1,154 ימים, "ככה אתה נהיה יותר ויותר אסיר שלה".
כך סין מדכאת את המערב
לסין יש היסטוריה ארוכה וזרוע ארוכה פי כמה בכל מה שקשור לתגובות כלפי ספורטאים שהעזו להביע טיפה'לה ביקורת על המדינה. הספורטאים עצמם, הקבוצות והליגות נאלצו להביע התנצלויות מתרפסות בפני מדינה עם מאזן עלוב של זכויות אדם, לאחר שהתבררו הממדים הכלכליים של חרם מסחרי וטלוויזיוני על המעורבים.
אנס קאנטר קרא לנשיא סין שי ג'ינפינג "דיקטטור ברוטלי" ונעל נעליים עם כיתוב למען שחרור טיבט ותמיכה בהונג קונג, מעשים שגרמו לקבוצות להסיר את ידיהן משירותיו. דריל מורי, אז מנכ"ל יוסטון, פרסם ציוץ שתמך בהפגנות של הונג קונג ב-2019, והקבוצה והליגה כולה נענשו בהפסקת חסויות וביטול שידורים. מסוט אוזיל ביקר את היחס של המשטר למיעוט המוסלמי במדינה (האויגורים נשלחו למחנות חינוך מחדש וחלק מנשותיהם עוקרו), ובתגובה משחקי ארסנל צונזרו מכל הפלטפורמות בסין. דווייט הווארד וג'ון סינה אולצו להתנצל (השני בשפה המנדרינית) לאחר שהתייחסו לטייוואן כאל "מדינה" בסרטי קידום.
האו היידונג, כדורגלן העבר האגדי ומלך השערים של סין, ובת זוגו, יה צ'ייונג, אלופת העולם בבדמינטון לשעבר, זעזעו את הממסד הסיני ב-4 ביוני 2020 (יום השנה ה-31 לטבח בכיכר טיאנאנמן). השניים פרסמו מניפסט חריף באורך 53 דקות ובן 18 סעיפים הקורא להפלת המפלגה הקומוניסטית הסינית, מגדיר אותה כארגון טרור, מאשים אותה בשחיתות וחוסר צדק הפוגעים בכל שכבות החיים, ומציע ממשלה חלופית.
הזוג האשים את המשטר כי הוא כובל את מחשבותיהם של בני האדם ומנסה להפוך את כולם למוצרים אחידים בפס ייצור, האשים אותו בדיכוי בהונג קונג וטיבט ובטיוח מגפת הקורונה. התגובה הסינית לשניים מהספורטאים הגדולים בהיסטוריה של המדינה לא איחרה לבוא: מחיקה טוטאלית מהרשת, כולל חשבונות עם מיליוני עוקבים, מחיקת ההישגים ההיסטוריים שלהם, כל אזכור של שמם באתרי הספורט והחדשות - כל זה מתוך ניסיון מוחלט למחוק אותם מההיסטוריה הלאומית הקולקטיבית. גם כאשר הם הוזכרו לגנאי, נאסר על המפרסמים לציין את שמם, אלא להשתמש רק באות הראשונה של שם משפחתם. הזוג, כמובן, חי בגלות בספרד.
הדעת כמעט לא יכולה לשאת את זה: קיליאן אמבאפה התבדח בפודקאסט, השתמש בדמות של מאו כדי להעצים את דמותו שלו כדיקטטור, ואז הוא נאלץ להתנצל על מילים שאמר כלפי רוצח המונים שאין מספיק מילים בעולם שיכולות להעליב אותו.
גם "אויבו" של אמבאפה יצא להגנתו
אבל צריך לזכור הקשר גדול יותר הקשור לפרשה הזו: ב-2024 אמבאפה פתח בהליך משפטי נגד מוחמד הני, משפיען והבעלים של מסעדה במארסיי, לאחר שהני השתמש בשם של אמבאפה לתיאור אחת המנות ("לחם עגול כמו הגולגולת של אמבאפה"). "הוא הפך את שמו לדיקטטור", ענה הני לכתב התביעה, "הלוואי שהוא היה תוקף במגרש כמו שהוא תוקף אותי בבית המשפט". האמירה של הני הובילה להצמדת הכינוי "דיקטטור" לכוכב הצרפתי והעלאת עשרות אלפי ממים לרשתות שמצמידים את ראשו של אמבאפה לדמויות המזוהות עם דיקטטורים.
מאז אפריל 2026, הממים הללו מלווים ב"המנון לדיקטטור אמבאפה", שיר אלקטרו ספרדי. השיר הזה, לדברי שחקני ריאל, נוגן באופן קבוע בחדר ההלבשה של הקבוצה. עוסמאן דמבלה כינה עוד ב-2023 את אמבאפה בתואר "מובוטו", שם שניתן לו גם על-ידי אוהדי פריז סן ז'רמן.
(המנון לדיקטטור אמבאפה)
צחוק הגורל הוא שהני הכין סרטון פארודי בשם "הדיקטטור קיליאן" שהיה אמור ללגלג על האנוכיות של אמבאפה על המגרש ותכנן לפרסם אותו ביוטיוב מיד לאחר טקס כדור הזהב, אבל אז התפוצצה הסערה העולמית עם סין. הני ויתר על הקליפ ויצא נגד התגובה הסינית כשהוא טוען כי "היא הלכה רחוק מדי. בסוף הם עוד ירצו לבטל לו את רישיון הנהיגה וימנעו ממנו לשחק כדורגל".
אולי הוא קצת הגזים, אבל לא בהמון. מאו הוא סנטימנט לאומי בסין, אחד שאסור לגעת בו, ובטח שלא להתייחס אליו בלגלוג, אפילו אם אתה לא מזכיר אותו בשמו, ואפילו אם אתה רק נותן תיאור מדויק לגבי מהותו. במהירות שיא, דמותו של קיליאן אמבאפה נמחקה מעל קרטוני חלב, בקבוקי משקאות, אוטובוסים ושלטי חוצות. הכל בגלל שאמר, בצחוק ובלי להתכוון, את האמת.








