זה היה השבוע שבו בעלי קבוצות NBA ומנהליהן החליטו שהגיע הזמן להזכיר גם לכוכבים הגדולים ביותר מי בדיוק משלם להם מיליוני דולרים.
ביום שלישי שעבר עשו בברוקלין סוף לקרקס קיירי ארווינג – כישרון חד-פעמי שמאז זכה באליפות עם קליבלנד ב-2016 לא תרם שום דבר לקבוצות שלו – והודיעו כי כל עוד לא יעמוד בדרישות של ניו יורק להתחסן, הוא לא יכול להתאמן או לשחק עם הנטס. ארווינג יצטרך להחליט אם הוא מקבל חיסון מוכח ואפקטיבי וחוזר לשחק, או ממשיך לרדוף תיאוריות קונספירציה בפייסבוק.
זה קרה פחות מ-12 שעות אחרי שבן סימונס התייצב, בלי הודעה מוקדמת, באולם של הסיקסרס בפילדלפיה באמצע משחק אימון. רק כמה ימים קודם לכן זה נראה כמו גירושים בטוחים בין קבוצה שבנתה חלק גדול מהתהליך המפורסם שלה על סימונס, לשחקן שמהלך הכדורסל המפורסם ביותר שלו היה ויתור מבוהל על זריקה קלה – הטבעה חופשית – ברגע קריטי במשחק מספר 7 בפלייאוף. והנה, פתאום לא. מה קרה? הכסף קרה.
תיק סימונס-אמביד
שחקן שמסרב להתייצב למחנה אימונים, כשנותרו לו ארבע שנים וכ-150 מיליון דולר בחוזה, זו סיטואציה חסרת תקדים. אז כשסימונס אכן לא הגיע לתחילת המחנה ב-1 באוקטובר, הסיקסרס לא מילאו סעיף בחוזה של הפקדת כ-8.25 מיליון דולר בקרן הנאמנות של הכדורסלן. הוא לא נבהל, הרי זו רק הקפאה של כסף שיקבל כשייפתר המשבר, אבל הסיקסרס גם הבהירו שהם מתכוונים לקנוס אותו ב-360 אלף דולר על כל משחק שיחמיץ, גם בטרום העונה וגם בעונה הסדירה. הפסד של ארבעה משחקי טרום העונה יעלה לסימונס כ-1.4 מיליון דולר, וכך הלאה.
אז סימונס, שהבהיר לסיקסרס כי הוא רוצה לעזוב, שאמר כי הוא מוכן לא לשחק שנה שלמה ואפילו לא הסכים לפגוש את ג'ואל אמביד ושחקנים נוספים שרצו לשכנע אותו לחזור – התייצב פתאום באולם, עשה בדיקת קורונה ויחזור להתאמן. אם כל הסיפור נשמע כמו פארסה זה מפני שזו פארסה.
אמביד אמר לא מזמן כי הוא "מאוכזב מכך שבן לא כאן, ואם הייתי מדבר איתו גם הייתי אומר לו את זה. זה על גבול של חוסר כבוד כלפי כל החבר'ה שנמצאים כאן ונלחמים על חייהם". המאמן דוק ריברס דווקא חושב שהאבק יתפזר מהר. "החבר'ה רוצים לנצח", אמר בשבוע שעבר, "והם מסתכלים על בן כמישהו שיכול לעזור להם לעשות זאת. הם יעשו לו חיים קשים לעשר דקות וזהו".
הסיקסרס העבירו שנים של הפסדים מכוונים כדי לבנות קבוצה שתהיה ראויה למסורת של ד"ר ג'יי ואלן אייברסון. סימונס היה אחת משתי הלבנים המרכזיות בחומה הזו. אמביד היה השנייה. הם הפסידו והפסידו וביקשו מכולם סבלנות ולסמוך על התהליך, אבל בשנתיים האחרונות התברר כי קצה הפוטנציאל של התהליך הזה הוא מתחת לטבעת אליפות. הוא אפילו מתחת לגמר פלייאוף. סימונס ואמביד לא באמת יכולים לשחק אחד עם השני, הם לא ממש אוהבים זה את זה, והם לא בדיוק קובי בראיינט ושאקיל אוניל.
עוד בינואר שעבר ניסו הסיקסרס להחליף את סימונס בג'יימס הארדן, שעשה שביתות איטלקיות ביוסטון. העסקה הייתה קרובה, אבל בסוף הארדן נסע לברוקלין, וסימונס הפגוע נשאר בפילי. למרות זאת, הסיקסרס סיימו את העונה במקום הראשון במזרח והתהליך התרגש מאוד. אבל אז הגיע משחק מספר 7 בחצי גמר המזרח נגד אטלנטה, וברגע קריטי ברבע האחרון ויתרו סימונס וחוזה המקסימום שלו על דאנק חופשי. הסיקסרס הפסידו, והקהל של פילדלפיה הודיע לסימונס שכדאי לו לחפש בית אחר.
"תעיפו אותו מכאן"
כמה חודשים קדימה, הסיקסרס וסימונס נמצאים באותו המקום שבו היו בחודש מאי: נעולים בנישואים מרירים מאוד. היה ניסיון לעשות טרייד עם דמיאן לילארד. בפורטלנד גיחכו. וושינגטון לא הייתה מוכנה לשמוע על טרייד עם בראדלי ביל. מתברר שקשה לקבל סופרסטאר כשהשחקן שאתה מציע הוא פוינט-גארד בגובה 2.08 מ' שלא מסוגל לקלוע עונשין או שלשה. זה עדיין לא אומר שסימונס יסיים את העונה בפילדלפיה, אבל כרגע הוא שם ויצטרך להחליט אם הוא עומד על המגרש עד שיחליפו אותו, או אולי מנסה סוף-סוף להצדיק את ההייפ שמלווה אותו מאז שנבחר ראשון בדראפט 2016.
הסיקסרס יפתחו את העונה ביום רביעי בניו אורלינס, ומשחק הבית הראשון שלהם הוא ביום שישי נגד הנטס. סימונס הוא עדיין הגארד ההגנתי הכי טוב בליגה ומוסר מצוין, אבל ספק אם אפילו אוהדיו הגדולים חושבים שהוא יכול להוביל קבוצה לאליפות. ואם יישאר בפילדלפיה, הבעיה הגדולה באמת שלו לא תהיה הסטטיסטיקה ולא אמביד, אלא הקהל.
אין הרבה עידון אצל אוהדי הספורט בפילדלפיה, ששרקו פעם בוז לסנטה קלאוס וחגגו פציעות קשות של שחקנים יריבים. כשהם שמעו בשבוע שעבר כי סימונס הגיע לאולם, הם צעקו לעבר הספסל של הסיקסרס: "תעיפו אותו לעזאזל מכאן, תעיפו אותו מכאן".
