מתן רודיטי עשה היסטוריה עם עצם ההעפלה למשחקים האולימפיים בטוקיו, כשהפך לישראלי הראשון שמייצג את המדינה בשחייה במים פתוחים באולימפיאדה, אבל הוא ממש לא הסתפק בזה: הופעה אדירה נתנה לו את המקום הרביעי הסנסציוני במשחה ל-10 ק"מ.
טוקיו 2020 ב-ynet – למתחם המיוחד
שחייה במים פתוחים היא ענף חדש יחסית בתוכנית האולימפית, שהצטרף רק בבייג'ינג 2008. שחייה ל-10 ק"מ ומעלה, כמו המקצה האולימפי, מכונה שחיית מרתון.
אתגר השחייה במים פתוחים עלה לתודעה העולמית כבר בשנת 1875, כאשר קפטן מת'יו ווב האנגלי צלח את תעלת למאנש בשחייה. לצד קיומו של הענף התחרותי, מתקיימים ברחבי העולם אירועים עממיים רבים של שחייה במים פתוחים, כמו צליחת הכנרת בישראל.
מטבע הדברים בשחייה במים פתוחים יש אתגרים שאינם קיימים בשחייה בבריכה מקורה: השחיינים נדרשים להתמודד עם הגלים, עם הרוחות ועם מזג האוויר בחוץ. מאחר שהתנאים משתנים מאוד מתחרות לתחרות, התאחדות השחייה העולמית (FINA) אינה מכירה בשיאי עולם בתחום הזה, ולמעשה אין שיאי עולם רשמיים בשחייה במים פתוחים.
"לא משנה איפה נמצאים, יש זרמים ורוחות, ויש גם את עניין הדבוקה, שזה דומה לאופניים – שוחים עם קבוצה גדולה ואפשר לעשות דראפטינג (לשחות מאחורי מישהו), מה שמאפשר טיפה לנוח ולהשקיע פחות מאמץ", סיפר רודיטי בריאיון ל-ynet לפני האולימפיאדה.
לצד הסיבולת הנדרשת במקצים הארוכים, והצורך לשמור אנרגיה ולחלק אותה לאורך המרוץ, שחיינים במים פתוחים צריכים להסתגל לכך שטמפרטורת המים נמוכה יותר מזו של מי הבריכה. מעבר לכך, בניגוד לבריכה שבה כל שחיין שוחה במסלול נפרד, בשחייה במים פתוחים השחיינים יכולים להתנגש זה בזה ולהגיע למאבק פיזי של ממש.
באליפויות עולם ואליפויות אירופה אפשר למצוא גם מקצים של 25 ק"מ, אבל המקצה האולימפי היחיד הוא של 10 ק"מ. עדיין מדובר במקצה האולימפי הארוך ביותר בתחום השחייה. במקצה השחיינים שוחים במעגלים, כשהם מקיפים נקודות ציון, עד שהם משלימים את המרחק.
בעבר השחיינים המובילים במים פתוחים היו כאלה שהתמקדו באופן בלעדי בענף, אבל עם השנים הצטרפו למקצה הזה עוד ועוד שחיינים שמצטיינים בבריכות. פלוריאן ולברוק הגרמני, שזכה במדליית הזהב בטוקיו, זכה לפני כן במדליית הארד האולימפית במקצה ל-1,500 מטר חופשי; גם זוכה מדליית הארד, גרגוריו פלטריניירי האיטלקי, מוכר היטב לחובבי השחייה מהבריכות, וזכה לאחרונה במדליית הכסף ב-800 מטר חופשי.
מתן רודיטי עצמו עבר להתאמן בתחום בגיל 16, ובמקביל הוא שיאן ישראל ב-1,500 מטר. המטרה שהוא הציב לעצמו לפני טוקיו הייתה לסיים בשמינייה המובילה, ובסופו של דבר הוא התעלה מעבר לכל הציפיות.
