בכלים הלא בלתי מוגבלים שלה – קינגס קאנגווה לעד ייחסר, שניים משלושת שחקני ההתקפה לא היו טובים מספיק כדי להיות שחקני הרכב קבועים בעונה שעברה – באר-שבע ניסתה לעשות אמש מול סבאח את הצעד הראשון לעבר הבלתי אפשרי. לא בלתי אפשרי במובן הנקודתי – סבאח יריבה עיקשת, אך לא טובה מבאר-שבע – אלא במובן הרחב.
אם זו תתברר בשבוע הבא כפעם השביעית בה קבוצה מישראל מעפילה למפעל הגדול בעולם, היא תהיה הבלתי צפויה מכולן. אין לה את ערן זהבי בשיאו כפי שהיה למכבי ת"א ב-2015, את כוח האש ההתקפי של מכבי חיפה ב-2022 או את השלמות של הפועל ת"א ב-2010. לא את טוני וואקמה ומאור מליקסון מהניסיונות ב-2016 ו-2017. גם ביתיות אין לה.
הקבוצה שתעשה את הבלתי אפשרי? הפועל באר-שבע מול סבאח
(צילום: ליאור מוסקוביץ, הפועל באר שבע)
אף קבוצה ישראלית מאז מכבי חיפה ב-2002 לא העפילה לליגת האלופות בלי ביתיות. אף קבוצה ישראלית מאז מכבי ת"א ב-2004 לא עשתה זאת בלי כוכב או שניים בחלק הקדמי. ומה יש לבאר-שבע? לא בשביל לזלזל – להפך, בשביל להאדיר. יש לוקאס ונטורה ואליאל פרץ הנהדרים, אבל יש לה גם בלם אחד שבעונה שעברה היה לפרקים הרביעי ברוטציה (מיגל ויטור), ונוסף שהעונה שעברה היתה הראשונה שלו בליגת העל (איתי רוטמן). יש לה בשער שוער שאת שתי העונות האחרונות פתח כמחליף והרנסנס שלו הוא מהסיפורים הכי מפתיעים בכדורגל הישראלי (אופיר מרציאנו). המחליף הראשון שלה היה שחקן כנף עם אלרגיה למספרים (אמיר גאנח). לעלות עם הקבוצה הזאת לליגת האלופות יהיה בו-זמנית ההישג הגדול בקריירה של רן קוז'וך, אבל גם כזה שיחלק אותה ל"לפני" ו"אחרי" ולא בקטע טוב. מה כבר אפשר יהיה לעשות מעבר לזה?
אבל לפני שחושבים מה עושים מעבר לזה, צריך לעשות את זה. השער שספגה באר-שבע בדקה השישית התחיל בטעות נדירה של לוקאס ונטורה – אם מהלכים בודדים היו קלפי אספנות, ההרחקה של ונטורה אמש היתה שווה מיליונים – והמשיך בסגירה לקויה של פדרו אמאדור. זו היתה מתנה לא אופיינית שבאר-שבע חילקה כמו כדי להקשות על עצמה, כאילו לא קשה מספיק רחוק מטרנר ובסגל שעוד יהיה שלם יותר. היא אוהבת את זה קשה כי שום דבר לא קשה לה. אם משהו היה קשה לה מדי, לא היתה כאן מלכתחילה. היא לא היתה שורדת את ההפסד לוויקינגור במשחק הראשון, ולא את המפגש עם הכוכב האדום בלגרד, ולא את העזיבה של קאנגווה, ולא את הפיגור המוקדם מול סבאח. זה מה שבאר שבע עושה – היא אוספת סופים ומונעת מהם להפוך לסוף. ביום שלישי הבא זה לא יהיה הסוף. זו תהיה רק ההתחלה.
