קוואי לנארד נחשב לשחקן ההגנה הטוב והמגוון בליגה. הוא מהיר וזריז מספיק כדי לסגור גארדים, בעל גוף מספיק רחב ומוטת ידיים אימתנית כדי לעצור פורוורדים ומסוגל לנטרל לחלוטין את הצבע. ומצד שני הוא שחקן התקפה מחונן, שיכול לעשות הכל החל מחדירות, קליעות מבחוץ, והכי חשוב, הוא ווינר פשוט אדיר (תשאלו את פילדלפיה שחטפה ממנו את אותו סל ניצחון מטורף בעונה שעברה).
אחרי שהצליח להביא לטורונטו את האליפות הראשונה בתולדותיה – בכל זאת מועדון שהחל את דרכו בליגה רק ב-1995 – והפך ליקיר העיר, קוואי בחר שלא להמשיך אצל הרפטורס, שהיו אמורים להתעצבן, אבל היו כנראה עדיין באופוריה מהאליפות, המוצדקת לחלוטין יש לומר, ועשה את כל הדרך מהמזרח לאל-איי במערב.
פרד ואנווליט וקייל לאורי סוגרים את קולין סקסטוןפרד ואנווליט וקייל לאורי סוגרים את קולין סקסטון
הגנה חונקת. פרד ואנווליט וקייל לאורי סוגרים את קולין סקסטון
(צילום: AP)
קוואי לנארדקוואי לנארד
איכשהו מילאו את החסר. קוואי לנארד
(צילום: AP)
לאבד את הכוכב הכי גדול שלך, בעיקר אחרי עונה מושלמת שהסתיימה באליפות ובטח אם בעונה שעברה היה אחד משלושת השחקנים הטובים בליגה (והטוב ביותר בפלייאוף בפער), אמור לרסק את הקבוצה, או לפחות לפגוע בצורה משמעותית ביכולת ובמאזן. אבל איכשהו זה לא קרה, וזה למרות שלא הובא אף שחקן כדי למלא את "החסר".

כמו ברצלונה ללא מסי

איכשהו טורונטו צלחה את העזיבה של לנארד, ועשתה את זה בצורה מרשימה במיוחד, כשהיא משתפרת דווקא בחלק ההגנתי – שנחשב ליתרון המשמעותי של הפורוורד הנפלא. בעונה שעברה האלופה דורגה במקום התשיעי בליגה בנקודות שהיא סופגת למשחק (108.4), העונה היא ראשונה(!) וסופגת רק 106.5 נקודות למשחק, ממקום חמישי ברייטינג הגנתי הם קפצו למקום השני והם במקום השני גם בחטיפות למשחק, באיבודי כדור של היריבה ונקודות שהם מאפשרים ב-100 התקפות.
בקיצור, תדמיינו את זה ככה: זה בערך כמו שברצלונה פתאום תכבוש יותר ותהיה נוצצת יותר ללא לאו מסי – נשמע מוזר, נכון? אז איך זה קרה? שבעה שחקני רוטציה מרכזיים, שהיו שותפים מלאים לאליפות, נשארו בסגל, וחזרו לעונה הזו מחוברים יותר, עם ניסיון גדול יותר ופשוט שבו טובים יותר מהפגרה.
ניק נרסניק נרס
ההגנה הטובה בליגה. ניק נרס
(צילום: AFP)
הסוד של המאמן ניק נרס הוא לחץ וחיפויים הדדיים באופן בלתי פוסק. תיאום כזה דורש מאמץ אדיר ועבודה קשה, ולרפטורס יש שחקנים שיודעים ואוהבים לעבוד קשה. "בכל הגנה שאתה משחק, אם אתה משחק חכם ונותן הכל על הפרקט, אתה תהיה די טוב", נרס אמר לאתר הרשמי של ה-NBA בתחילת העונה.
ההגנה של רפטורס היא קצת יותר מ"די טובה", היא מדהימה. ברור שההגנה לא הייתה אמורה להיות משופרת אחרי שלנארד עזב, השידרוג הגיע כששחקנים צעירים ורעבים אחרים קיבלו את המקום שלהם ברוטציה והצליחו למלא החלל שנוצר אחרי עזיבתם של קוואי (וגם דני גרין).
פטריק מקו, ממש לא אחד השחקנים המרכזיים, אבל שותף מלא לרוטציה (24.5 דקות בממוצע) מקבל 11 דקות יותר העונה ומחזיר עם שידרוג בשמירה האישית והנקודות ששחקנים עושים עליו (1.051 נקודות העונה לעומת 1.097 בעונה שעברה). אם מסתכלים על המספרים שלו בחישוב ל-36 דקות, מקו רושם 1.5 חטיפות לעומת ה-1.9 של קוואי בעונה שעברה.
או.ג'י אנונובי עוצר את רישון הולמסאו.ג'י אנונובי עוצר את רישון הולמס
או.ג'י אנונובי עוצר את רישון הולמס
(צילום: AP)
או.ג'י אנונובי בן ה-22 הוא מי שקיבל את המקום של לנארד בחמישייה ומספק מספרים שקרובים מאוד לאלו של הסופרסטאר, לפחות בהגנה. ה-defensive win shares (ניצחונות שמושגים בזכות הגנה אם תרצו) של אנונובי העונה עומד על 3.2, קודמו בתפקיד רשם 3.4. לא רע בכלל. נורמן פאוול, שגם השתפר מאוד התקפית (16.4 נקודות לעומת 8.6 בעונת האליפות), מדורג שלישי בליגה באחוזים מהשדה של השחקנים עליהם הוא שומר (38 אחוז אם תהיתם).
ואלו שחקנים שבעונה שעברה לא ממש היו משמעותיים, בטח לא במאני-טיים. אבל השילוב ביניהם העונה, ביחד עם הוואקום שנוצר עם עזיבתם של קוואי וגרין, הביא לכך שהם מקבלים יותר קרדיט וגם לוקחים אותו בשתי ידיים.

שתי קרציות

"אף אחד בחדר ההלבשה לא מופתע ממה שאנחנו עושים העונה", אמר פרד ואנווליט לבליצ'ר ריפורט. "לא ידענו איך זה הולך להיראות, אבל אין לי ספק שאף אחד לא ציפה שזה יהיה המאזן שלנו. קוואי זה קוואי ולדני (גרין) יש חלק ענק במה שהשגנו בעונה שעברה, אבל ידענו שיש לנו את כל מה שצריך גם בלעדיהם".
ומה יש להם? את אחת הקרציות הכי גדולות ב-NBA, ואנווליט בעצמו. הגארד שהפך לאחד הגיבורים הגדולים של הפלייאוף בעונה שעברה, הוא מפלצת הגנתית ומדורג גבוה בליגה במגוון קטגוריות חשובות. חלק מהעניין זה גם הימורים, ולפעמים הוא אפילו עוזב את השחקן שלו כדי לתת עזרה לחברים, אבל הרבה פעמים זה משתלם.
פרד ואנווליט (מימין) לא נותן אוויר לג'ו האריספרד ואנווליט (מימין) לא נותן אוויר לג'ו האריס
פרד ואנווליט (מימין) וטרנס דייויס לא נותנים אוויר לג'ו האריס
(צילום: AP)
הוא בין היתר מקום ראשון בליגה בהסתות של כדור בהגנה (4.2), רביעי בחטיפות (1.9) והשילוב בקו האחורי עם קייל לאורי, עוד קרציה לא קטנה בעצמו, הופך את כל המשימה ההתקפית לקלה הרבה יותר – כשמיד אחרי חטיפות טורונטו טסה לצד השני במהירות שיא.
ואם כבר מדברים, אז איך הצליחו להתגבר על איבוד של 37 נקודות למשחק בהתקפה? (קוואי 26.6, גרין עם 10.3) התשובה היא בעיקר פסקל סיאקם, אבל כמו תמיד אצל הרפטורס זה עניין קבוצתי. כבר בעונה שעברה סיאקם הראה כמה פוטנציאל יש לו כשזכה בתואר השחקן המשתפר בליגה. העונה הוא רושם מספרים של סופרסטאר (23.6 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים וגם חטיפה וחסימה למשחק) ונכנס בצורה טבעית לנעליים של לנארד, שהיה המוציא העיקרי לפועל וגם האיש שהלכו אליו במאני-טיים.
הבעיה היא איזה סיאקם תקבל טורונטו בחזרה מהפגרה. הפורוורד הוורסטילי סיפר שמיעט לצאת מהבית, ולא נגע בכדור מספר חודשים בזמן הסגר: "עבורי היה חשוב קודם כל לחזור לפרקט אחרי כל כך הרבה זמן, לרוץ קצת, לקלוע כמה כדורים ולעבוד על דברים כדי לשפר את המשחק שלי".
סיאקם בדרך לסלסיאקם בדרך לסל
נכנס לנעליו של קוואי לנארד. פסקל סיאקם בדרך לסל
(צילום: רויטרס)
סיאקם הוא לא הכוכב הרגיל, הוא כנראה גם לא ממש הסתגל לתדמית ולמעמד שקיבל פתאום. "אני מרגיש שזו עונה טובה מאוד מבחינתנו ואנחנו לומדים ממנה הרבה", אמר השחקן שנולד בקמרון ונבחר במקום ה-27 בדראפט. "עבורי הכדורסל הוא מסע כשחקן ואדם. אני אוהב אתגרים ותמיד מנסה לנצח כמה שיותר. אני יודע שאעשה טעויות בדרך, אבל הדבר החשוב הוא לעבוד קשה כל הזמן להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות".
בשבועות הקרובים סיאקם וחבריו יעלו על הפרקט בכל פעם בידיעה שהם לא פייבוריטים לזכות באליפות (מדורגים רק במקום השישי על פי סוכנויות ההימורים), אבל לא נראה שזה מטריד אותם.
"אני חושב שזה היה מצחיק, צחקנו על זה", ואנווליט אמר והתייחס לעובדה שאף אחד לא ספר אותם לפני העונה. "זה לא היה עניין של חוסר כבוד או משהו, אנחנו גם כך לא רגילים לקבל טפיחות על השכם או פרחים, אז זה לא ממש שינה לנו".