מסתבר שתרנגול עיוור לא מוצא גרגר רק פעם אחת, אלא פעמיים. ההחלטה ההגיונית הראשונה מזה שנים רבות בהתאחדות הייתה למנות את וילי רוטנשטיינר למנהל הטכני. ההחלטה הטובה השנייה היא להשאירו במערכת. גם אם זה בתפקיד מאמן וגם אם התהליך היה עקום ושכונתי, זה לא אמור לשנות לאוהדים יותר מדי.
בניגוד למועמדים האחרים לנבחרת (מלבד אברם גרנט), האוסטרי הוא היחיד שבא עם קבלות משמעותיות בכדורגל הבינלאומי. היחיד שהשתתף בתהליך הפיכת נבחרת כושלת לנבחרת מצליחה. בקמפיין של אנדי הרצוג התחלנו לראות שינוי בגישה של הנבחרת, עליה היה אחראי רוטנשטיינר. ראינו נבחרת שמשחקת כדורגל אמיץ והתקפי. אחרי שנים, היא באמת ניסתה להאמין ביכולת שלה ולנסות לנצח משחקים. במבחן התוצאה זה לא עבד, אבל הנבחרת הסבה לאוהדיה גאווה רבה בזכות הגישה החדשה והעניין בה חזר. טוב שרוטנשטיינר יוכל להמשיך בתהליך הזה, גם אם זה כמאמן.
נכון, הפעם האחרונה שהוא אימן במשרה מלאה הייתה אי שם ב-2006 בנבחרת האוסטרית הצעירה. אולם הוכח לאורך השנים כי אימון נבחרת ואימון קבוצה הם מקצועות שונים לחלוטין, ולפעמים נכון למנות אדם מתוך המערכת. כך עשו גם באנגליה עם גארת' סאות'גייט, שקריירת האימון שלו במועדונים לא התרוממה, ובגרמניה עם יוגי לב, שאמנם אימן בהצלחה במספר קבוצות אבל לא נחשב למאמן בכיר כשמונה לעוזר נבחרת גרמניה. מה שנכון לגרמניה ולאנגליה טוב גם לישראל. לפעמים אנחנו שוכחים שלא המצאנו את הכדורגל.
משבר הקורונה נפל על ההתאחדות מהשמיים וכנראה אילץ אותה לבחור באפשרות הטובה ביותר שהיא להמשיך בדרכו של וילי ולא לשחרר אותו (כן, שוב הבדיחה הזאת). ברור לחלוטין שאם היה מתמנה מאמן ישראלי, הוא ורוטנשטיינר היו נכנסים למאבקים מתישים עד שאחד מהם היה נאלץ לעזוב - וכנראה שהאוסטרי היה משלם את המחיר.
המתנגדים למהלך אומרים שוועדת האיתור התנהגה בשכונתיות, והם צודקים לגמרי. זה נראה מצחיק מאוד מהצד, למנות את רוטנשטיינר אחרי שהוחלט שרוצים רק מאמן ישראלי, ואחרי שרצו שהוא יתעסק רק בנבחרת הצעירות. אבל בואו נודה על האמת, גלריית המועמדים לא הייתה הכי מרשימה. לכולם היו חסרונות ברורים וגדולים לצד היתרונות. אף מינוי לא היה קונצנזוס. גם לא המועמד הבכיר יוסי אבוקסיס, שעוד יגיע לנבחרת בעתיד.
לפעמים בחיים עושים בחירות טובות ממש במקרה וזה בדיוק מה שקרה הפעם. התהליך היה עקום לגמרי, אבל יצאה ממנו החלטה מצוינת. זו החלטה להמשיך בדרך שהתחלנו, ההחלטה הכי טובה שהיה אפשר לקבל ולדעתי הצנועה גם זאת עם הכי הרבה סיכויים להביא תוצאות טובות, או לפחות כדורגל מהנה. בהצלחה וילי. הצלחתך הצלחתנו.
