ההתרסקות של מכבי ת"א - וכן, שלושה הפסדים משישה משחקים בליגה המצחיקה שלנו היא לגמרי התרסקות - יכולה להפתיע רק את מי שלא קרוב למועדון. מי שמלווה את הצהובים מטווח קצת יותר ידידותי, יכול היה להישען שלשום בעצב ולשלוף "אמרתי לכם" אחד מעיק. אנחנו יודעים מה עשיתם בקיץ האחרון. או יותר נכון, את מה שלא עשיתם.
להפיל את התיק על הבעלים מיץ' גולדהאר ולהסביר בכעס שעליו להתעורר יהיה די קל ומתבקש. הוא, ובכן, נושא באחריות הגלובלית. אלא שמידיעה אישית במקרה הספציפי, גולדהאר - כבכל עונה בעשור האחרון - סיפק באהבה את כל המשאבים הדרושים לבניית הקבוצה הטובה ביותר בישראל. מי שמדביק את המצב הנוכחי של מכבי ת"א לתחושה כלשהי של מיאוס שיש למיליארדר הקנדי, טועה וגם עושה לו עוול גדול, מאחר שנתוני ההשקעה מספרים אחרת.
הבעיה, אם כך, מתמקדת בעמדת המאמן ועד כמה שזה נשמע אבסורדי, הנהלת מכבי ת"א לא הייתה יכולה להימנע מהטעות הזו. לפעמים בחיים מגיחות הצעות גרועות שאי אפשר לסרב להן: החתמתו של פטריק ואן לוון מחדש בהחלט הייתה אחת כזו.
כארגון שכמעט מקדש מצוינות - כמעט, כי מקרה עומר אצילי ודור מיכה הגדיר את הגבולות - מכבי ת"א לא הייתה יכולה שלא להמשיך עם ואן לוון לעונה נוספת. ההולנדי סיים את העונה הקודמת באחוזי ההצלחה הגבוהים בליגה, כשהוא מחזיר את מכבי ת"א לקרב על האליפות, קרוב לזכייה, לוקח את גביע המדינה בדרבי מתוק ומסיים עונה אירופית בהצלחה, שלב 32 של הליגה השנייה בטיבה ביבשת. בנוסף, ואן לוון ניצח שלוש פעמים את המאמן הישראלי הטוב בליגה, ברק בכר, מתוכם פעם אחת במשחק של לחיות או למות, בחצי גמר הגביע. גם אם היו נורות אזהרה לגביו, למשל בנפילה בפלייאוף, איך תסביר לעצמך, לקהל, גם לספונסרים, מדוע לא נתת הזדמנות נוספת לבעל מקצוע שהביא אותך עד הקצה הטוב כמעט בכל מפעל אפשרי?
5 צפייה בגלריה
מי שמדביק את המצב הנוכחי של מכבי ת"א לתחושה כלשהי של מיאוס שיש לגולדהאר, טועה
(צילום: עוז מועלם)
מכבי ת"א כבר עשתה מהלך כזה בעבר. היא פיטרה את פאקו אייסטרן אחרי שזכה בטרבל היסטורי כשהוא מכה ללא רחמים את הסגנית הפועל באר-שבע בגמר בלתי נשכח, 2:6. הסיבה העיקרית אז הייתה חוסר שביעות רצון של בעל הדעה ג'ורדי קרויף מהכדורגל שפאקו האמין בו. המהלך הזה נגמר אמנם בהעפלה שנייה לליגת האלופות בעונה שאחרי, אבל גם בהפסד כל התארים. ייתכן שגם הזיכרון הצורב הזה סייע לוואן לוון להמשיך הפעם.
אלא שעכשיו הגיע הזמן של המערכת הצהובה לבוא ולומר לוואן לוון תודה על הכל ושלום. המנהל המקצועי ברק יצחקי מרכיב כתובת די בוהקת להשמצות הקהל היום, אבל בשורה תחתונה, גם אם שגה פה ושם בליהוק (מי לא טועה בעצם?), גם אם השחקנים הגיעו באיחור מרגיז ולא מובן - הוא העמיד לוואן לוון סגל איכותי שחייב להתמודד על כל התארים, בטח בליגה הישראלית הכה-חלשה.
נכון, יש גם נסיבות מקלות. כל קבוצה הייתה מתקשה להתרומם מבורות עצומים שהשאירו העזיבות של בעל הבית על המגרש ולאדן איביץ' ושחקני מפתח בשנתיים האחרונות, מיכה, אצילי, איתן טיבי, איתי שכטר, ז'איר אמאדור, צ'יקו אופואדו ועוד לא סגרנו את הרשימה. אם כל זה לא הספיק, מכבי ת"א נאלצה להיפרד לפני העונה הנוכחית משני הכוכבים הכי גדולים שלה, דור פרץ ויונתן כהן. שנתיים עברו על הצהובים עד שהסתדרו עם חסרונו העצום של ערן זהבי. החיסורים של פרץ וכהן יחד דומים בעוצמתם לאובדן של שיאן הכיבושים הישראלי.
זו לא בושה ולא אסון גדול, אפילו למועדון המעוטר ביותר בישראל, לא להתמודד על האליפות אחרי תשע שנים רצופות. אבל בוודאי יירשם כאן מחדל אם העונה הזו לא תנוצל לבניית בסיס שירוץ שנים קדימה. פטריק ואן לוון הוא לא האיש שיכול לעשות את זה, ולכן החלפתו צריכה הייתה להתבצע כבר אתמול.
ותקראו לי חוצפן במצב הנוכחי הרעוע, אבל אחרי הכל חלפו רק שישה מחזורים. הסגל הנוכחי של הצהובים מפוצץ בכישרון, וזקוק כמובן לחיבור ולכמה תיקונים קטנים, בוודאי בהגנה. עם ליטושים כאלה וחילופים מהירים ומדויקים בעמדת המאמן, שום דבר לא אבוד.
פורסם לראשונה: 10:56, 18.10.21
