האמירות המפוצצות בחודשיה הראשונים של המגפה קבעו שהעולם ישתנה, שלא יחזור לקדמותו. זה לא קרה בכל היבט של החיים, אבל כן - הכדורגל הישראלי, או יותר נכון יחסי הכוחות שבו, השתנו. אנחנו מנסים לחיות עם, מקווים להיות בלי, ונכנסים כבר לעונת הקורונה השלישית, מי היה מאמין. אלו ימים אחרים.
השינוי הראשון ברור לכולם והוא זה שמופיע למעלה, בראש הטבלה. לא רק שמכבי חיפה פותחת עונה כאלופה לראשונה זה עשור, היא גם המועמדת הברורה לאליפות נוספת, בהפרש משמעותי מאלה שאחריה. כמה ברורה? אפשר בהחלט לומר שאם מכבי חיפה לא תזכה שוב בתואר, זו תהיה הפתעה. הקביעה הזו נובעת קודם כל מהעובדה שחיפה היא הקבוצה הגדולה היחידה ששמרה על סגל יציב מהעונה שעברה. כן, היחידה, כך שאלה ימים אחרים לא רק בגלל מעמדם של הירוקים בפסגה, אלא גם כי כל היתר השתנו, בענק.
שימו לב מי חמש הקבוצות הנוספות שהגיעו לפלייאוף העליון בעונה שעברה. מכבי ת"א איבדה את שני הכוכבים הכי גדולים שלה, יונתן כהן ודור פרץ, לכדורגל האיטלקי, והם לא העוזבים היחידים. באר־שבע עברה שינוי דרסטי, החתימה 12 שחקנים חדשים והיד עם העט עוד נטויה. זו הקבוצה המסקרנת ביותר בליגה נכון לרגע זה. היא יכולה לעלות שוב לגובה, אבל הדרך לשם דורשת חיבורים לא פשוטים בין שחקנים.
נמשיך. לאשדוד היו שלושה כוכבים ישראלים בעונה שעברה - שלומי אזולאי, דין דוד ורועי גורדנה – ושלושתם נמצאים היום בסגלים אחרים. מכבי פ"ת איבדה את השחקן הבולט ביותר שלה, ליאל עבדה, והתחליף שהביאה, דור ג'אן, קרע את הרצועה בברך עוד לפני שהעונה החלה. קריית־שמונה היא בכלל סיפור משוגע. איזי שרצקי מכר את שני הבלמים הפותחים שלו, אורי דהן ועידן נחמיאס, לקבוצות המובילות של הליגה, וסיים את ההתקשרות עם שני החלוצים הפותחים שלו, יוג'ין אנסה ולוסיו. שמונה שחקני הרכב של קריית־שמונה עזבו אותה הקיץ. בקיצור, מישהו יכול להמר על אחת מבין אשדוד, פ"ת וקריית־שמונה שתגיע שוב לפלייאוף העליון?
פעמים רבות אומרים שלליגה יש "בטן". הקבוצות שנמצאות למעלה, בראש, נאבקות על תואר או על אירופה, הקבוצה ברגליים, בתחתית, רוצות לשרוד, ויש יותר מדי כאלה שבשלב מסוים של העונה כלום לא מעניין אותן. הפעם אין בטן אלא חיבור של כמה איברים. מעבר למכבי חיפה, מכבי ת"א ובאר־שבע אי אפשר לדעת איך תיראה הטבלה. חדרה, למשל, יכולה להיאבק על ירידה ויכולה למצוא עצמה פתאום נלחמת על פלייאוף עליון. חוסר הוודאות שולט יותר מתמיד.
קחו את הפועל ת"א. לפני שלושה חודשים היא סיימה את העונה במרחק חמש נקודות בלבד מעל לקו האדום, אבל עכשיו, אחרי שהחליפה את כל ההתקפה, יש שיגידו שהיא מחזיקה בסגל הרביעי בטיבו בליגה, לא פחות. מי עוד יכולה להיות שם? אולי מכבי נתניה, שהחתימה תשעה שחקנים חדשים - שימו לב לחלוץ איגור זלאטנוביץ', ולא רק בזכות חצי שם המשפחה המחייב שלו - אולי אפילו הפועל ירושלים, תוספת מבורכת וצבעונית לליגה, שמנוהלת מצוין ומציגה התקפה מעניינת.
אלו ימים אחרים, ולנו נותר בעיקר לקוות שאחרי שתי עונות שלא עברו בצורה חלקה, נקבל הפעם עונה שלמה, ללא עצירות, ללא מהמורות שלא הכרנו בעבר. הקבוצות משתנות, זה נכון, ולא כל קהל אוהדים יהיה מרוצה בעונה הזו, אבל כל עוד יש כדורגל, כל עוד אפשר למלא את המגרש – אנחנו מרוצים.
