מכבי תל אביב פתחה את עונת 2020/21 עם יכולת מגומגמת. ביורוליג הצהובים נמצאים במקום הלפני אחרון בטבלה עם מאזן של שמונה הפסדים לעומת שלושה ניצחונות ובזירה המקומית הם אמנם הצליחו לעלות לגמר גביע ווינר ולרשום מאזן מושלם בליגת העל (0:4), אך כמעט כל משחק לווה בלא מעט דפיקות לב מואצות. בכל סיטואציה אחרת, בטח בשנים עברו, הייתם שומעים דיבורים על מעמד המאמן שמתערער. רק שאנחנו בתקופה קורונה ומדובר ביאניס ספרופולוס, שאהוב ומוערך מאוד בהיכל.
נכון, הנהלת מכבי ת"א נרגעה עם הפיטורים הסדרתיים מאז עונת האימים ב-2016/17, בה עמדו לא פחות משישה מאמנים על הקווים, אם מחשיבים את ליאור ליובין ואבי אבן שהספיקו לאמן בשלושה משחקים. מה עוד שהנהלת הצהובים ידועה כבר שנים ארוכות עם היד הקלה על ההדק בכל הנוגע לאיש על הקווים. בעונת 2015/16 גיא גודס פוטר אחרי שלושה הפסדים ביורוליג ושניים נוספים בליגה ובעיקר סבל מחוסר גיבוי.
יאניס ספרופולוס חוגגיאניס ספרופולוס חוגג
לא זז לשום מקום. יאניס ספרופולוס
(צילום: עוז מועלם)
שחקני מכבי ת"א מאוכזביםשחקני מכבי ת"א מאוכזבים
הפסדים ביורוליג? לא קריטי. ספרופולוס והשחקנים
(צילום: ראובן שוורץ)
העונה הבאה הייתה קטסטרופלית בכל הנוגע לקבלת החלטות של ההנהלה, זה התחיל מהפיטורים המוזרים של ארז אדלשטיין אחרי שני הפסדי יורוליג, עם הודעה רשמית שיצאה ב-2:27 לפנות בוקר. אגב, עד היום כשמזכירים למישהו מההנהלה את אותם פיטורים, הוא לא מעוניין לדבר על זה ומחליף נושא. אחריו מינו את עוזרו, רמי הדר, שבחר להתפטר אחרי פחות מחודשיים ושלושה הפסדי יורוליג רצופים. לקראת סוף דצמבר מאמן זר הגיע בדמותו של איינארס בגאצקיס שנשאר במועדון עד לחודש מאי בו פוטר אחרי מאזן נורא של 18 ניצחונות ו-23 הפסדים בכל המסגרות, כולל רצף הזוי של שמונה הפסדים שלא השאירו ברירה לבעלי הצהובים.
הפיטורים האחרונים למעשה התרחשו בתחילת עונת 2018/19. נבן ספאחיה פתח אז עונה שנייה ברציפות רק בגלל החוזה הגבוה שהחזיק והעובדה שזכה שנה קודם באליפות. אך האכזבה באירופה ומאזן 6:1 ביורוליג הובילו לכך שגם לו הראו את הדרך החוצה.

17 מיליון במקום 40 מיליון

באותו שלב הבעיה הכי רצינית של הצהובים הייתה המשכורות שהקבוצה הייתה צריכה לשלם למאמנים השונים, מה שהכניס את המועדון לגירעון לא קטן ולקיצוץ באפשרות להחליף שחקנים במהלך העונה. בהתחלה היה רצון להחתים את יאניס ספרופולוס רק עד תום העונה, אך לאחר שלא הסכים ובמועדון הבינו שאף מאמן שמכבד את עצמו באירופה לא יסכים לתנאים האלה, החליטו להחתימו על חוזה לעונה וחצי. מפה לשם, הסוף ידוע, במכבי ת"א התאהבו במאמן היווני וכבר בדצמבר 2019 האריכו לו את החוזה לשנתיים נוספות. שינוי בתפיסה.
צריך לשים את הדברים על השולחן, במאזן כזה וביכולת חלשה ביורוליג, מי שהיה משלם בכל עונה אחרת ראשון את המחיר היה המאמן. אבל, וזה אבל גדול, אנחנו נמצאים בתקופת קורונה בה מכבי ת"א ניזוקה כלכלית באופן משמעותי מאחר ו-50 אחוז מתקציב הקבוצה מורכב ממכירת כרטיסים ומנויים. מה שלא התאפשר השנה.
אמנם הקבוצה קיבלה מרשת הביטחון של משרד האוצר כ-17 מיליון שקל אך זה במקום ה-40 מיליון שהיו אמורים להיכנס לכיסם. מעבר לזה, חוזהו של יאניס עומד על כ-750 אלף דולר לעונה, כשהוא כמובן מובטח גם לעונה הבאה, השקעה חסרת תקדים. לצהובים יש גם אופציה להאריך את ההתקשרות בין הצדדים לעונה נוספת - 2022/23, עדות נוספת לכך שאין אפילו מחשבה להיפרד מספרופולוס. לא מדובר רק בעניין המשכורת והפיצויים שהצהובים יצטרכו לשלם לו אם יחליטו לפטרו, פשוט אין טעם. המצב הנוכחי, עם יציעים ריקים ואיסור הכנסת קהל למגרשים, מוריד בכל מקרה משמעותית את האנרגיות של השחקנים והצוות המקצועי.
היכל מנורה מבטחיםהיכל מנורה מבטחים
בלי קהל יש חתיכת בור תקציבי. היכל מנורה מבטחים
(צילום: עוז מועלם)
אבל לא רק בקורונה מדובר, בקבוצה מעידים על כך פעם אחר פעם שמערכת היחסים בין ההנהלה לספרופולוס היא משהו שונה לחלוטין, שכמעט ולא היה בשנים האחרונות. בין הצדדים קיימת סינרגיה מפתיעה בכל הנוגע להחלטות המקצועיות כמו בחירת שחקנים ואמירת הדברים הנכונים אחרי ניצחונות או הפסדים, מה שכמובן רק מחזק את הקשר.
דבר נוסף שאי אפשר לשבור בין ספרופולוס למועדון זה הקשר שלו עם האוהדים. אם בעונות הקודמות הקהל היה ממהר לצאת החוצה בסוף המשחק, ואפילו לפני הסוף, כדי לא להיתקע בפקקים באזור של החנייה, בעונה החולפת כולם דאגו להישאר בהיכל במשך דקות רבות אחרי כל ניצחון או הפסד ולהריע ליווני. גם עכשיו כשהקהל לא במגרש, המאמן היווני לא שכח אותו, וכמעט בכל משחק לוקח את השחקנים לעבר היציע של הגוש המעודד כדי להודות וירטואלית לאוהדים שצופים מהבית. מה שכמובן רק נותן לו עוד כמה נקודות זכות ורגעים של שקט.