דלת הסרייה א' נסגרה בפני ענאן חלאילי אחרי הבדיקה המדוברת של הוועד האולימפי האיטלקי, אבל חלון הפרמייר־ליג נפתח. אמנם לא מדובר במועדון פאר כמו אינטר, אבל קריסטל פאלאס, הקבוצה הלונדונית שבה חלאילי סיכם את תנאיו, זכתה בשנה שעברה בשלושה תארים יוקרתיים – הקונפרנס ליג, הגביע האנגלי ומגן הקהילה – מבוססת בליגה הטובה בעולם ומהווה קפיצה אדירה קדימה בקריירה של מגן נבחרת ישראל.
מבחינת סן־ז'ילואז הבלגית אין טענות. פאלאס תעביר לה 25 מיליון יורו, בדיוק כפי שאינטר התכוונה לשלם, מה שיהפוך את חלאילי לשחקן היקר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. החתימה הרשמית צפויה במהלך השבוע, ואחרי מה שקרה באיטליה, חלאילי לא יהיה רגוע עד שהכל יושלם באופן סופי. עד כה הוא ערך שתי הופעות העונה במדי מחזיקת הגביע הבלגי, עם 29 דקות ופנדל מדויק בדו־קרב שהסתיים בניצחון על קלאב ברוז' בסופרקאפ המקומי, ו־90 דקות ב־3:3 מול בודה/גלימט במוקדמות ליגת האלופות. במחזור הפתיחה בבלגיה שלשום (1:5 על ווסטרלו) הוא כבר לא שותף לקראת ההעברה.
ובמקביל, גם מנור סולומון עובר לקבוצה מלונדון, מקבוצה מלונדון. הסיוט שלו בטוטנהאם הסתיים אחרי שלוש עונות, כשנרכש ב־8 מיליון יורו על ידי ווסטהאם מהליגה השנייה. הפציעות החוזרות ונשנות מנעו ממנו לתפוס מקום של קבע בהרכב הספרס, והוא הושאל ללידס, ויאריאל ופיורנטינה, בדרגות הצלחה שונות. הפעם ההעברה היא לצמיתות, וטוטנהאם, שעדיין מאמינה שיש לסולומון מקום לצמיחה, השאירה לעצמה 10 אחוזים ממכירה עתידית. היא רצתה לקבל עבורו כ־20 מיליון יורו, אבל הבינה מהשוק שזה לא יקרה, ובכל מקרה עשתה עליו רווח מאחר שניצלה את המלחמה באוקראינה כדי להביא אותו בחינם משחטאר דונייצק לפי קביעת פיפ"א. בגיל 27, זו הקבוצה השמינית בקריירה של סולומון, שבע מהן בחו"ל, וכאן הוא צריך למצוא את היציבות, להישאר בריא ולתת את המיטב שלו.
שינוי שנותן המשכיות
קריסטל פאלאס נכנסה ללבבות של הקהל הישראלי אחרי 7 באוקטובר, כאשר בניגוד למסר הדו־צדדי מצד הנהלת הפרמייר־ליג, הייתה הקבוצה היחיד שפירסמה גינוי חד־משמעי לטבח: "יותר מאלף אזרחים ישראלים, לצד תיירים מרחבי העולם, כולל בריטניה, נרצחו או נחטפו על ידי חמאס במתקפה", נכתב בין השאר באותה הודעה. "נעלה בסרטים שחורים למשחק הבא, ונקיים דקת דומייה".
מאז החזרה לפרמייר־ליג ב־2013, פאלאס שמרה על מקומה – כמעט תמיד במקום רגוע בחלק התחתון של הטבלה, בין 12 ל־14 בדרך כלל, כשהיא נמנעת ממאבקי ירידה עד הרגע האחרון. המנג'ר האוסטרי אוליבר גלאזנר, שהצטרף ב־2024, לא שינה זאת, אבל הצליח להשיג הרבה יותר מקודמיו עם שלושת התארים בין 2025 ל־2026 שהציגו לראווה קבוצה התקפית ומהנה לצפייה. אלו היו שלושת התארים הראשונים בהיסטוריה של המועדון אחרי 119 שנים יבשות.
אבל גלאזנר בחר לא לחדש את החוזה הקיץ, ולמרות שעורר עניין מצד מועדונים גדולים בליגות שונות, בחר בסופו של דבר דווקא בנוטינגהאם. במקומו הגיע פייר סאז', שאמור להמשיך באותו הקו. בעונה שעברה סאז' אימן את לאנס, ונתן פייט אמיתי לפ.ס.ז' במרוץ האליפות לפני שהסתפק בגביע ובמקום השני. המאמן המבטיח, וזה הכי חשוב מבחינת פאלאס, משחק באותה השיטה של גלאזנר, עם שלושה בלמים ושני מגינים תוקפים – ולכך חלאילי מתאים בצורה מושלמת.
יש פה נקודה מעניינת: כשחלאילי (בן 22 בחודש הבא) יחתום רשמית, הוא יהפוך לרכש השלישי של פאלאס הקיץ – כולם מגינים ימניים. אבל כשנכנסים לעומק, מבינים את המחשבה. חלאילי הוא היחיד מבין השלושה שמתאים לשיטה. שני האחרים, אוסקר מינגסה הספרדי וטאקהירו טומיאסו היפני, הם שחקנים הגנתיים יותר, שמתאימים לשחק בתפקיד הבלם הימני במערך שלושת הבלמים, ואז לזוז לעמדת המגן אם המערך משתנה במהלך המשחק.
ומה בנוגע למי שכבר ממלא את התפקיד של חלאילי? זו בעיה שונה. הכדורגל ששיחקה פאלאס בעונות האחרונות כבר הקפיץ שמות כמו מייקל אוליסה, מארק גהי ואברצ'י אזה למועדונים גדולים, והמגן הקולומביאני דניאל מוניוס אמור להיות הבא בתור. הוא היה אחד השמות הבולטים במסע שלושת התארים בזכות ההצטרפות העקבית להתקפה, מה שקפץ לעין גם במונדיאל הקיץ כשכבש שני שערים. בשנה האחרונה הוא קושר עם מעברים, מאירופה ועד סעודיה, אבל פאלאס לא מוותרת עליו בקלות וכרגע אין עסקה מסוימת על הפרק. חלאילי לא הגיע אך ורק כגיבוי, וייתכן שהשניים יתחלקו בעמדה בגלל עומס המשימות באנגליה ובליגה האירופית.
מי שהתבסס ככוכב הקבוצה הוא חלוץ נבחרת סנגל איסמעילה סאר, עוד אחד שהצטיין בגביע העולם, אבל הבלם הצרפתי המעולה מקסנס לקרואה עבר לצ'לסי והחלוץ המוביל ז'אן־פיליפ מאטטה רוצה לעזוב. הסגל הנוכחי חלש יותר מזה של השנה שעברה, ופאלאס תהיה חייבת להתחזק עד סיום חלון ההעברות כדי לא להסתבך השנה בתחתית. מבחינתו של חלאילי – נראה שהוא יקבל את ההזדמנויות שלו תחת סאז', ואולי כמו כמה משחקני פאלאס בעבר, אם ירשים יגיע למועדוני הפאר האנגלים.
המחנה שנותן ביטחון
המסע של טוטנהאם לאוסטרליה עשה טוב לסולומון. הוא שיחק לא מעט בגלל הסגל החסר, הפגין יכולת טובה והמשיך את מה שעשה בחצי הנועל של העונה הקודמת בפיורנטינה. מחזרות אפשריות שאולי היו מודאגות מהנטייה שלו לפציעות ראו שכעת הוא כשיר לגמרי ורעב בטירוף. זה עדיין לא הספיק לרוברטו דה זרבי, מאמנו בעבר בשחטאר, שבונה מחדש את טוטנהאם ולא בנה עליו.
אמנם מדובר שוב בירידה לליגה השנייה, אבל נראה שקו המחשבה של סולומון ונציגיו היה שבעבר הוא הצטיין בליגה הזו כשהוביל את לידס לעלייה – ושחזור עונה כזו יכול להעלות שוב את המניות שלו ולקדם אותו באירופה – שלא לדבר על כך שווסטהאם אינה קבוצה קטנה.
הפטישים עברו שנה זוועתית שנגמרה בירידה, וכעת המיליארד דייויד סאליבן, שמחזיק ברוב המניות במועדון, עזב את תפקידו כיו"ר כדי להתמודד עם האשמות בהטרדה מינית. מבנה הניהול בווסטהאם לא ברור כרגע, וממילא השנים האחרונות היו מלאות בהפגנות נגד ההנהלה בגלל חוסר ההישגיות (למרות הזכייה בקונפרנס ליג ב־2023). ובכל זאת, זו קבוצה עם מסורת וקהל מחבק, חם מאוד, שהסגל שלה גדול על הליגה השנייה ואמורה לטוס השנה בחזרה לפרמייר־ליג. זה מקום טוב לשחק בו בקביעות, בדיוק מה שסולומון צריך.
סולומון אמור להתברג די בקלות בהרכב, ואת הסגנון של הליגה הוא מכיר. העניין פה סובב את המהירות שבה ווסטהאם תתגבר על ההלם, כי השחקנים שלה רגילים למעמדים גבוהים יותר, ומי מאותם שחקנים גם יישאר העונה. הקפטן והכוכב הבלתי מעורער ג'רוד בואן, שחקן התקפה ברמת קבוצת צמרת בפרמייר־ליג, החליט שהוא נשאר וריגש את הקהל, וייתכן שגם הקשר הצ'כי המצוין תומאש סוצ'ק ימשיך. במהלך מאבקי התחתית, ווסטהאם רכשה בינואר את החלוץ הארגנטינאי טאטי קסטייאנוס שהיה הטוב בשורותיה עד לירידה, אבל הוא נחוש לעזוב. המנג'ר הוא הפורטוגלי המנוסה נונו אספיריטו סנטו שמנסה לשקם את הקריירה.
27 הוא גיל צעיר מאוד, וגם אם הקריירה של סולומון לא התפתחה כצפוי בגלל ענייני הכשירות, הוא תמיד הפגין יכולת גבוהה כשחזר למגרשים ונשאר ברדאר של הליגות הבכירות באירופה. אחרי העונה ההיא בלידס הייתה תקווה שיתברג ברוטציה של טוטנהאם, אך במקום זאת הגיעו ההשאלות לספרד ואיטליה. הפעם זה אמור להיות שונה – אם סולומון יישאר בריא ויוביל את הפטישים לפרמייר־ליג, הוא יישאר אצלם ויוכל לקבל את היציבות שתמיד חומקת ממנו.








