הפודקאסט של פיני ואהרל'ה אחרי ריאל מדריד - הפועל תל אביב
המשחק הראשון בסדרת הפלייאוף של הפועל ת"א ביורוליג באמת היה רכבת הרים של רגשות. אחרי שתיים וחצי דקות נפצע אדי טבארס, הגבוה המאוד גבוה של ריאל מדריד, פתאום דן אוטורו הפך להיות הגבוה הכי טוב במגרש, והתחושה הייתה שלמרות פתיחה לא מי יודע מה, אולי הפועל יכולה לעשות את זה.
אחרי דקות ספורות, אלייז'ה בראיינט ירד לספסל עם בעיה בקרסול - הפועל איבדה את השחקן הכי חשוב שלה, ריאל שיחקה נכון, הלכה פנימה בכוח, בנתה יתרון, הפועל לא הייתה מספיק מדויקת ואגרסיבית, נכשלה קשות בשמירה על פקונדו קמפאסו שהפגיז שלשות, נטחנה בריבאונד ההגנה, והתחושה כמעט עד הסיום הייתה שזה לא כוחות.
ולמה באמת שיהיה? ראשית, ריאל כל כך עמוקה. עזבו את זה שהחמישייה השנייה שלה יכולה להיות חמישייה ראשונה ברוב היורוליג. אלכס לן זה השחקן ה-11 שלהם. סנטר מה-NBA שנתן שם כמה עונות לא רעות בכלל. חוץ מאצל שתי היווניות אין באירופה סגלים דומים לאלה. בטח לא הפועל, שמעלה מהספסל כוכב טופ יורוליג אחד - אנטוניו בלייקני, עוד שחקן טוב מאוד - כריס ג'ונס, אבל השאר הרבה פחות דומיננטיים. ואת זה אני אומר למרות משחק לא רע בכלל של ליוואי רנדולף וקסלר אדוארדס.
היתרון הגדול ביותר של ריאל על הפועל (בעיקר כשטבארס איננו) הוא בעמדה מספר 4. הספרדים מלאים פורוורדים אתלטיים ואגרסיביים שיודעים לשחק בצבע, לוקחים ריבאונד התקפה וגם זורקים מבחוץ. צ'ומה אוקיקי, מריו הזוניה, גבריאל דק, טריי ליילס. איזה עומק. לאדומים אין כלים להתמודד עם זה. וממש אי אפשר להאשים אותם. השחקן שחסר להפועל הוא נייג'ל הייז דייויס. ניסו הכל להביא אותו. לא בא. מה נעשה. הלך למועדון גדול יותר. בשנה הבאה חייבים האדומים שחקן 4 מאוד איכותי כדי לעשות קפיצת מדרגה.
ברבע השלישי ההפרש כבר הגיע ל-20 נקודות. תם הטקס? חלילה! בין היתר בזכות הגנה טובה של אדוארדס ורנדולף, הפועל צימקה לאזור ה-15. גם השמירה האזורית עבדה לא רע – למעט בריבאונד ההגנה, שם הספרדים חגגו. הפועל ניסתה, אבל לא משנה מה היא עשתה, ההפרש חזר לאזורים האלה. ואז, כמה דקות לסיום, איטודיס הורחק. פתאום הפועל פרחה. הגיעה לארבע הפרש דקה לסיום בזכות תצוגת התקפית נדירה של בלייקני, עשתה כמה טעויות מנטאליות וסיימה עם הפסד בהפרש צנוע: 86:82.
מצד אחד, לא משקף. 37 דקות ריאל שלטה לגמרי. מצד שני, בוא'נה, עוד שתי החלטות נכונות והיא הייתה יכולה לנצח. רכבת הרים רגשית, אמרנו?
חייבים להגיד את זה: מי שתורם כל הזמן לתחושת החמצה בהפועל הוא ואסיליה מיציץ'. זה לא רק בגלל הפער בין התפוקה למשכורת. גם אם נניח היה מרוויח כמו אוטורו או בראיינט, הבעיה העיקרית איתו היא שהוא לא אמין. זה השחקן שעושה הכי הרבה טעויות בהפועל, כולל אתמול בסיום, כשחדר משום מה לסל במקום לזרוק שלשה פנויה כשהמשחק היה בשבע הפרש לספרדים ובערך דקה לסיום. על מה לעזאזל חשבת?
מיציץ' כמובן בין השחקנים המוכשרים בהפועל, וזה מה שעוד יותר מעצבן. המספרים סבירים, לפעמים הוא עושה דברים מבריקים, אבל זה כאילו שיש לו איי.קיו כדורסל יותר נמוך מהרבה מאוד שחקנים בקבוצה, ובטח מהמון שחקנים שאמורים להוביל קבוצות בכל היורוליג. מה עושים איתו בעתיד? זה מילכוד: מעבר לעובדה שלא ממש אפשרי לבטל חוזים, הוא בכל זאת שחקן שיש לו תרומה ולא קל למצוא תחליף ברמה גבוהה, בטח כשבקולג'ים משלמים כסף גדול. מצד שני, הוא מתכון לאולקוס לכל מי שסביבו, שחקנים, מאמנים וצוות ניהולי.
מבחן ינאי
ואגב ניהול. שמעו, עופר ינאי גאון. בשנה שעברה הוא הצליח לזכות ביורוקאפ על הקשקש, שזה אומר שהוא השקיע בדיוק את כמות הכסף הדרושה לכך, ולא דולר יותר. להגיע לנוסחה הזאת זה ממש לא פשוט. תשאלו את מתן אדלסון, שחשב שכמה ניצחונות בליגה על הפועל ת"א עם חמישה זרים זו אינדיקציה לכל שיש לך קבוצה גדולה, בלי להבין שזה לא מעיד על כלום ברמה האירופית. בדיעבד התגלה שהוא השקיע פחות מדי, בנה סגל לא מספיק טוב, וכשל שוב. זה גם היה די צפוי. אי אפשר להשוות את כמות הכישרון שיש שם לזו שהייתה בהפועל ת"א בעונה שעברה.
והשנה, תכל'ס, ינאי עשה את זה שוב. ברמת המיקרו אפשר להגיד שהיו טעויות, בעיקר מיציץ'. מצד שני, בשנה שעברה הייתה טעות די דומה, פטריק בוורלי. בשני המקרים, חייבים לומר, להחתמה היה גם ערך שיווקי שקשה לכמת אותו בכסף, אבל בטח מצמצם את גודל הטעות המקצועית. וברמת המאקרו: הפועל הייתה צריכה לסיים את הליגה הסדירה שישית. זה בדיוק מה שהיא עשתה. אם הייתה מסיימת רביעית אפשר היה להאשים את ינאי בבזבוז כסף. אם הייתה מסיימת במקומות 7-10 ועפה מהפלייאין - סימן שלא השקיע מספיק או לא השקיע נכון. מקום שישי: אופטימיזציה מוחלטת. ועד להודעה חדשה (זאת אומרת הודעה שהפועל חברה קבועה ביורוליג), זו המטרה כל שנה. קל זה לא יהיה כמובן.
אלה סתם הגיגי ביניים. הסדרה מול ריאל לא הסתיימה. הפועל אינה מועמדת לניצחון, אבל אם בראיינט יחלים וטבארס דווקא לא, אולי יש על מה לדבר. וגם אם שניהם יהיו כשירים, הפועל צריכה לזכור את דקות הסיום של אתמול. בכדורסל רגיל היא לא תנצח את ריאל. בכדורסל אינטנסיבי, מהיר ונועז, עם שמירה הדוקה ולהרביץ מהפתיחה (כן, לא נעים, אבל לפוצץ קצת את קמפאסו זה מפתח) - יש לה מה למכור. גם אם בסוף מפסידים, הכי חשוב לצאת בתחושה שבאמת נתת הכל.
