שמעו, זה היה לילה היסטורי. לראות שתי קבוצות ישראליות משחקות ביורוליג אחת אחרי השנייה זו חוויה. נכון, חוויה מתישה במידה מסוימת, אבל מאוד מהנה.
אז מה ראינו בשני המשחקים? הפועל ת"א השיגה ניצחון על יריבה מאוד מסובכת. חלק מכוכבי ברצלונה אולי כבר קצת מעבר לשיאם, אבל ציר של קווין פאנתר, וויל קלייבורן, טוקו שנגליה ויאן וסלי זה תמיד אירוע מורכב, וגם החולייה המסייעת כוללת שמות מכובדים כמו ווילי הרננגומס, תומאס סטורנסקי, ניקולס לפרוביטולה ויוסופה פאל הענק.
5 צפייה בגלריה
שלט במשחק ביד רמה. מיציץ'
(צילום: Yulian Todorov/Euroleague Basketball via Getty Images)
האתגר הגדול נובע בין היתר מכך שהפועל משחקת סמול-בול: בעמדה מספר 4 עלה איש ויינרייט שהוא עבה וחזק אבל לא גבוה. השחקן ממול בעמדה הזו, שנגליה, מהווה בעיה להרבה מאוד קבוצות עם הפיזיות שלו, אבל ויינרייט ותומר גינת הצליחו לנטרל אותו כמעט לגמרי, וזה היה מפתח חשוב לניצחון.
ככלל, הפועל שיחקה התקפה ברמה שניתן להגדיר אפילו כלא מובנת. קבוצה שכמעט לא התאמנה ביחד הציגה תיאום התקפי מושלם, בגרות, וניצלה כל יתרון שהיה לה על היריבה. זה היה מרשים גם אם היינו רואים התקפה כזאת באמצע העונה. אבל עכשיו? וואו.
גם כבודדים, הרבה מאוד שחקנים של הפועל עשו עבודה נהדרת. דן אוטורו סנטר ברמה מאוד גבוהה בשני צידי המגרש. שום דבר מתוחכם, אבל יעיל. ואסיליה מיציץ', שקצת הדאיג עם הפציעה והיכולת הפושרת ביורובאסקט, שלט במשחק ביד רמה. זה לא אותו שחקן שעזב את אירופה ועבר ל-NBA. מיציץ' הצעיר היה בעיקר סקורר, עם יותר כוח מתפרץ, שחקן בעמדה 2 שיכול גם לרכז. מיציץ' הנוכחי הוא רכז-על מלא, עם קבלת החלטות נהדרת ומסירות גאוניות, שיכול גם לקלוע. הפועל חיפשה מנהיג - ומצאה.
יפה היה גם לראות את המעבר החלק שעשו חלק מכוכבי העונה שעברה מהיורוקאפ ליורוליג. זה תמיד סימן שאלה אם מי שהיה טוב במפעל המשני יכול לתרום גם על הבמה הגדולה. אנטוניו בלייקני, לפי המשחק הזה, הוא סקורר אדיר גם ליורוליג. אם ויינרייט הצליח להתמודד מול שנגליה, מקומו שם. וגם גינת התמודד מצוין בשני צידי המגרש.
מי שפחות השתלב היה ג'ונתן מוטלי. בשנה שעברה הוא היה השחקן הכי חשוב של הפועל, הכדור עבר דרכו המון והוא עסק גם בניהול המשחק מההיי-פוסט. השנה יש המון שחקנים יוצרים שבקשתם היחידה מהגבוה היא שהוא יחסום להם ויתגלגל פנימה. מוטלי נראה אבוד כי הוא רגיל למהלכים ארוכים עם הרבה טכניקה. כדי להצליח ממש, איטודיס יהיה חייב ללמוד לשלב אותו.
גם בהגנה, הצד הפחות מתואם וטוב של הפועל אתמול, מוטלי היה הבעיה. הוא יצא המון אחרי חסימות וחילופים והשאיר את הצבע פרוץ. זה קרה בעיקר במחצית הראשונה והקשה מאוד על הפועל, שכאמור אין לה אף שחקן ממש גבוה בעמדה מספר 4 שיכול לחפות עליו כשהוא נעדר. במחצית השנייה הוא נשאר בצבע וזה נראה אחרת. ועדיין, מול יריבות יותר טובות הפועל תצטרך רמה הגנתית משופרת כדי להצליח, וצריך לשקול לכלול בסגל עוד 4 גבוה, אולי במקום מלקולם שהיה קצת מיותר, או לתת יותר דקות לאוטורו ומוטלי ביחד ולבדוק איך זה עובד.
אבל בשורה התחתונה: איזו פתיחה נהדרת.
מוכשרת, עם המון פוטנציאל
במכבי דברים נראו קצת אחרת. בצד החיובי, יש שם לא מעט פוטנציאל. כדי למצות אותו, קטש יצטרך לעבוד המון, אבל יש לו עם מה לעבוד. אושיי בריסט הוא 3 קשוח ופיזי עם יד לא רעה בכלל. ג'ף דאוטין שחקן חמוד. טי.ג'יי ליף אתלטי ויודע לשחק עם הפנים לסל אבל מאוד בוסרי. מרסיו סנטוס נמוך מאוד לעמדה אבל מוכשר ושומר קשוח. כולם יצטרכו להתבגר, להסתגל לכדורסל האירופי, להבין מה שורקים כאן ומה לא, ולהסתגל לשיטה של הקבוצה, כדי שלמכבי תהיה עונה טובה מקודמתה.
5 צפייה בגלריה
היכולת של קטש להפיק ממנו את המקסימום ולהפוך אותו למנהיג, תקבע במידה רבה את פניה של השנה. ווקר
(צילום: Filip Roganovic)
הבעיה המרכזית הייתה כמובן לוני ווקר, שההפסד לאנאדולו אפס הגיע כנראה בעיקר בשל תרומתו האפסית. ווקר היה סקורר מרשים ב-NBA, אבל זה קרה כשהגיע מעמדת השחקן שלא מתמקדים בו הגנתית ולכן יש לו הרבה מרחב. באירופה, כשההגנה מתמקדת בו, זה שונה. הציפייה ממנו היא להיות סוג של ג'ורדן לויד. אתמול, ההבדל בין לויד לבינו היה אולי ההבדל בין ניצחון להפסד. היכולת של קטש להפיק ממנו את המקסימום ולהפוך אותו למנהיג, ולא רק לאיש שזורק כדורים לסל, תקבע במידה רבה את פניה של השנה. זאת, כמובן, אם הפציעה הביזארית מאתמול לא גמרה לו את העונה.
בגזרת הנשארים, רומן סורקין היה מרשים מאוד, המשך ישיר לאליפות אירופה. סורקין הבין סופית מה הנשק שלו. להתחיל מהלכים בחוץ, לזרוק אם לא נצמדים אליו, ואם השומר יוצא, לעבור אותו בכדרור. אתמול הוא גם הוסיף כמה סלים מתוך הצבע במהלכי גב לסל מול שומר גבוה מאוד, והשלים משחק מגוון ויפה.
תמיר בלאט, ג'ימי קלארק, וויל ריימן וג'ון דיברתולומיאו נתנו בערך את התפוקה שמצפים מהם. ג'יילן הורד, לעומת זאת, ממשיך להיות סוג של חידה. המספרים יפים, כישרון יש, אבל הוא נמוך לעמדה וזה יוצר בעיות בהגנה, וגם הקליעה מבחוץ מוגבלת. מכבי חייבת עוד גבוה והיא יודעת את זה. השאלה היא האם צריך 5 קלאסי שיכול לתת כמה דקות כ-4, או 4 גבוה ואתלטי שיכול לתת דקות גם כ-5. אני הייתי הולך על האופציה השנייה. מי שחיסל אתמול סופית את מכבי לא היו הכוכבים של אנאדולו אפס מהקו האחורי, אלא דווקא רולאנדס שמיטס הלטבי - 2.08 מ', רגליים מהירות, כוח מתפרץ, תנועה בלתי פוסקת, שחקן ספסל שלצהובים לא הייתה שם תשובה אליו. הוא גם כנראה סוג השחקן שהקבוצה צריכה.
בשורה התחתונה: רק משחק אחד עבר, אז לא צריך להסיק מסקנות מרחיקות לכת, אבל הפועל נראית מוכשרת ובשלה, עם עומק מטורף וחמישייה שנייה שרק משפרת את המשחק ולא גורמת לדרדור. עם זאת, חסר לה גובה וההגנה הקבוצתית שלה עוד רחוקה מלהרשים.
מכבי עוד רחוקה ממה שהיא יכולה להיות, אבל יהיו לה השנה כלים להציב שתי חמישיות טובות - בהנחה שיבוא עוד גבוה - עומק שלא היה שם כבר הרבה זמן. מה שכן, היא חייבת עוד כוכבים ליד סורקין - או כאלה שייווצרו מהחומר הקיים, או להביא כמה בהמשך. כמשחק ראשון של קבוצה צעירה, זה היה בסדר. אבל אסור לה שהתסריט שחזר על עצמו בשנים האחרונות יקרה שוב: שעד שהיא תתגבש, היורוליג כבר יברח.
