אבישג סמברג מודיעה על פרישה מטאקוונדו
(צילום: מיקי שמידט)
המדליסטית האולימפית מטוקיו 2021, אבישג סמברג, תלתה את החליפה. לוחמת הטאקוונדו כינסה היום (שני) מסיבת עיתונאים במשרדי הוועד האולימפי, בה הודיעה על פרישה בגיל 25. סמברג חשפה את כוונתה לפרוש בריאיון בלעדי ב"לאשה".
הודעתה של סמברג בריאיון ל"לאישה" מגיעה לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet באוגוסט האחרון. סמברג שהייתה מרוכזת לאחרונה בהשתתפותה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים", לא חזרה לאימונים מלאים בשנתיים האחרונות.
"תכננתי לא לבכות, אבל אני לא אעמוד בזה", פתחה את מבית העיתונאים בחצי חיוך. "כשהתחלתי להתאמן בגיל שש לא הכרתי את הענף, אבל הוא הפך להיות החוג האהוב עליי. קשה לי להסביר מה גרם לי להתאהב ככה, אבל זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. חיכיתי לאימונים, ואחריהם הייתי מאושרת. התלהבתי מכל בעיטה ומכל מהלך, והחיוך לא ירד לי מהפנים. ההורים לא הבינו למה אני שמחה כל כך, ואפילו לא קנו לי חליפה. עם הזמן הענף הזה הפך להיות כל עולמי. בהמשך הבנתי שיש תחרות כזאת בשם אולימפיאדה. לא באתי מבית ספורטיבי. להשקיע בלימודים הייתה המטרה, אבל אני רציתי להגיע לשם, ולא היה לי ספק שזה יקרה. היום, אחרי שתי אולימפיאדות, מדליה אולימפית ותואר אלופת אירופה, אני מודיעה על פרישה. אני עוזבת ממקום גאה. הגעתי להישגים מטורפים והגשמתי את החלומות שלי".
סמברג המשיכה: "קיבלתי משמעת ברזל והבנה שאני יכולה להשיג באמת הכול. כשהשעון המעורר היה מצלצל, הייתי קופצת לכל אימון. כל יום, שמונה שעות. בתקופה האחרונה, כשהשעון צלצל, כבר פחות התרגשתי. היה לי קשה לשמור על המשקל, וזה הפך לאתגר לא קטן. הבנתי שהלב שלי כבר לא שם, שהעוצמה שבי דעכה. הבנתי שכדאי להמשיך לפרק הבא בחיי, למרות שאני לא יודעת מה הוא. אני רק בת 25, ולפעמים מרגישה שאספתי חוויות לחיים שלמים. יום אחד אני רוצה לעבוד בעולם ההייטק, ויום אחד בטלוויזיה. יש לי זמן לבחור ולהחליט איך אני מיישמת הלאה את מה שלקחתי איתי מהספורט האולימפי".
סמברג דומעת במהלך מסיבת העיתונאים
(צילום: מיקי שמידט)
סמברג הודתה למאמנה: "יחיעם, אני מודה לך. ליווית אותי מגיל שמונה, כשהתחלתי להתאמן אצלך במועדון, ועד היום. תודה שתמיד היית שם בשבילי, גם בשעות לא שעות, אפילו בשבת. טסת איתי לכל העולם ותמיד האמנת בי. נתת לי את האמונה שאני יכולה. הצלחתי איתך להביא את המדליה הראשונה בטאקוונדו. בלעדיך זה לא היה קורה".
"תודה למשפחה המדהימה שלי, שבלעדיה זה לא היה קורה. לא משנה באיזה צבע מדליה הייתי חוזרת, האמנתם בי שאני מספר אחת. לא דחפתם אותי, נתתם לי להאמין בעצמי. תודה גם למשפחה המורחבת, שהסיעה אותי לאימונים, פרגנה ותמכה".
סמברג ומאמנה יחיעם שרעבי אחרי האכזבה בפריז
(צילום: עוז מועלם)
"תודה לנמרוד, בעלי. הכרנו בגיל עשר במועדון, בגיל 17 הפכנו לזוג, ובשנה שעברה התחתנו. ידעת תמיד מה להגיד, תמכת בכל רגע והצלחת להצחיק אותי גם כשהייתי רעבה יום לפני שקילות. אתה אחת הזכיות שלי בענף".
"אני ממש לא הרגשתי שהזכייה בגיל צעיר מפריעה לי. נהניתי מקמפיינים ומפרסומות. יחיעם יכול להעיד שבחיים לא פספסתי אימון בגלל צילומים. זה לא הסיח את דעתי. ויתרתי על סכומי כסף גדולים בשביל עוד רבע שעה של אימון. לי אישית, להיות סלב לא הפריע. אימון? אני לא רואה את עצמי מצטרפת לתחום. יש עוד עולמות שמעניינים אותי, ואני הרבה זמן בענף. אני רוצה לראות דברים אחרים. אני אוהבת את הענף הזה, ואולי יום אחד".
"לוס אנג'לס 2028? אני לא מרגישה החמצה. השתתפתי בשתי אולימפיאדות ובאולימפיאדת נוער. אראה את זה מהבית, וזה יצבוט לי. אהיה שם כדי לעודד את נמרוד, בעזרת השם. אני מקווה שהצלחתי לשנות את מה שנשים חושבות על הטאקוונדו ולהיות השראה. אני מקבלת פניות על ילדות שעד היום נמצאות בענף בזכותי, מאז הזכייה. אני עושה את מה שצריך כדי להפוך להשראה בתחום".
מאמנה של סמבג, יחיעם שרעבי, סיפר: "את אבישג הכרתי כשהייתה ילדה קטנה על המזרן. הכי זכור לי שהיא הפסידה בתחרות במכון וינגייט, ואבא שלה אמר שהיא רוצה לחזור הביתה לגדרה. שאלתי אותה למה והיא אמרה במבט כועס שהיא לא אוהבת להפסיד. זה למה היא הפכה להיות מדליסטית בכל גיל, מאליפות אירופה לנוער ועד מדליסטית אולימפית. יש לה רוח לחימה, ווינריות, אש בעיניים בכל קרב. לא משנה מה התוצאה שהייתה, כשהיינו בפיגור משמעותי. היא נתנה במאני טיים את כולה, וניצחה ב-90% מהזמן".
שרעבי פנה לסמברג ואמר: "אני גאה בך, אבישג, בכל ההישגים ובזכות כל ההשקעה שלך. בזכות זה שכל אימון נתת 200%, לא משנה אם היית פצועה או חולה. לא נתת תירוצים. לא נתת מנוחה לא בשבתות, לא בחגים, לא משנה מתי היינו נוחתים אחרי תחרויות. קשה להסביר כמה היא נתנה מעצמה".
המדליות של סמברג מוצגות לראווה במשרדי הוועד האולימפי
(צילום: מיקי שמידט)
"אחרי טוקיו הייתה לה מוטביציה גדולה יותר לפריז. עשית מספיק ויותר. אני בטוח שהזירה תתגעגע אלייך, אני אתגעגע. אני גאה בך תמיד. לא היו דברים קלים בדרך, והמשפחה שלה תמיד עמדה בדרך. תודה גם לוועד האולימפי, היחידה וספורט הישגי וכל מי שאיתנו בדרך".
המדליסטית האולימפית הישראלית הצעירה ביותר
סמברג הפכה למדליסטית האולימפית הישראלית הצעירה ביותר, כאשר זכתה במדליית הארד באולימפיאדת טוקיו בשנת 2021 (בקטגוריית עד 49 ק"ג) כשעוד לא מלאו לה 20. מעט לפני כן, באותה שנה, היא רשמה הישג אדיר נוסף כשזכתה במדליית הזהב באליפות אירופה שנערכה בסרייבו והייתה לישראלית השנייה שזוכה בתואר אירופי בטאקוונדו.
אבישג סמברג מציגה את מדלית הארד שזכתה בה באולימפיאדת טוקיו
(צילום: AP)
את שנת 2021 הנפלאה שלה, סגרה סמברג עם שתי מדליות נוספות, שתיהן מזהב. שני המקרים היו בתחרות גביע העולם, הראשונה נערכה במונטנגרו, והשנייה בבוסניה. בשני המקרים היא עשתה זאת בקטגוריה של עד 53 ק"ג. גם ב-2023 זכתה סמברג במדליית זהבי, הפעם בתחרות במסגרת סבב גביע העולם שנערכה בצרפת.
בשנת 2024 סמברג התחרתה במסגרת אולימפיאדת פריז, אך הפעם הודחה בשלב שמינית הגמר. בריאיון ב"לאשה" שיתפה סמברג על התחושות לאחר אותו הפסד: "אחרי ההפסד בפריז עברו עליי חודשים קשים מאוד. לא הייתי נרדמת עד שש בבוקר. רציתי להיות גמורה מעייפות, כי אחרת כל המחשבות על הקרב היו עולות".
