בהפועל חולון מודים שאווירה כמו אמש (שבת) במשחק המכריע מול עירוני נס ציונה בסדרת רבע גמר הפלייאוף מעולם לא הייתה בהיכל טוטו. האולם אמנם לא היה מלא לחלוטין (4,500 אוהדים), אבל ההרגשה הייתה כמו פלייאוף ביוון ולא שלא משחק בישראל. תוסיפו לזה את הניצחון 76:85 והעלייה לחצי הגמר נגד גלבוע/גליל - ותקבלו חגיגה סגולה.
דרך אגב, היציע התחתון מאחורי הסל, המקום שבו בעבר ישבו האולטראס של הקבוצה, לא נפתח, ולא בגלל החלטת המועדון. הסיבה: האוהדים עצמם העדיפו לשבת ביציע העליון כי שומעים את העידוד שלהם הרבה יותר חזק מאשר ביציע התחתון.
הגיבורים המפתיעים
למרות שהמשחק עצמו היה צמוד, במשך שלושה רבעים השליטה הייתה ללא ספק של האורחים. היה ניתן להרגיש זאת על הפרקט וגם בדפי הסטטיסטיקה, כאשר הכתומים הובילו במדד כמעט לאורך כל ההתמודדות (בסוף חולון ניצחה 83:84 במדד).
הגיבורים הגדולים מבחינת חולון היו בכלל השחקנים המשלימים - ווילי וורקמן, שסיים עם 15 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 חטיפות ב-20 דקות בלבד, וניב משגב, שהחליף את סי ג'יי האריס (25 נקודות ו-5 אסיסטים) ברבע השלישי, ויחד עם המתאזרח גרמו למהפך ולבריחה של המארחת.
"בריצה שלנו פניני, ג'ונסון, האריס ודה זאו בכלל היו על הספסל. וורקמן, בורדיון ומשגב היו המוציאים לפועל. זה היה חלק מתוכנית המשחק", סיפר בסיום מאמן חולון סטפנוס דדאס. "משגב שחקן נהדר", הוסיף וורקמן. "המשחק הראשון שלו אצלנו היה נגד אא"ק אתונה בליגת האלופות והוא די ניצח לנו אותו. אותו דבר קרה במשחק מול ברינדיזי בחוץ. יש לו מנטליות נהדרת. קל לשחק 40-30 דקות כי אתה חש את המשחק, אבל לבוא מהספסל לפרק זמן קצר כמו משגב ולעשות את ההבדל זה הרבה יותר קשה. הוא בחור מיוחד".
מה עובר על דה זאו?
מי שהיו מתחת לרמתם הם כריס ג'ונסון (3 נקודות ב-18 דקות) ומקסים דה זאו (3 נקודות ב-13 דקות). לגבי הראשון יש סיבה ברורה ליכולתו. במשחק הראשון בסדרה חטף הפורוורד מכה והתלונן שהראש מסתובב לו. למחרת נשלח לרופא ששלל כי הוא סובל מפגיעה נוירולוגית. למרות זאת הוא לא התאמן, אבל כן עלה, או לפחות ניסה לשחק במשחק מספר 2. במחצית אמר למאמן הכושר עמית גולדיאן כי חדר ההלבשה נהיה חשוך ושהוא אינו חש בטוב, אז בקבוצה החליטו שלא ישחק בחצי השני. בהמשך הוא אף ירד לחדר ההלבשה על מנת להקיא.
בחולון שלחו את ג'ונסון לבדיקת CT ראש בה לא התגלו ממצאים חריגים, אבל הוא עדיין הרגיש רע. באימון שלשום כן הצליח קצת להתאמן, אך במשחק ראו שהוא רחוק מקו הבריאות - ולכן שיחק מעט.
בנוגע לדה זאו בחולון די מיואשים. עד חצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב הבלגי היה נהדר, אפשר אפילו להגיד שהוא הביא לשינוי חיובי בקבוצה שפתחה בצורה בינונית את העונה. אבל אחרי התצוגה הרעה שלו נגד הצהובים הכל התהפך. אם בחולון היו מחשבות רציניות עד לפני חודשיים בערך להחתים אותו לעונה נוספת, כרגע זה כבר לא נראה ריאלי.
מצ'-אפ טוב מול גלבוע/גליל
בחולון הודו שנס ציונה היא הקבוצה שהכי קשה היה להם לשחק מולה בליגה העונה. "הסגנון שלהם הוא סטריטבול, אבל במובן החיובי", החמיא דדאס. ואכן, אם פטריק מילר לא היה יוצא בחמש עבירות שמונה דקות לסוף (שריקה גבולית מאוד בלשון המעטה של ספי שמש), ובראיין אנגולה לא היה נפצע בגב, אף אחד לא היה מתפלא אם האורחים היו חוגגים בסיום הערב.
היריבה הבאה, גלבוע/גליל, כבר הרבה יותר נוחה לחולון מבחינת סגנון. בליגה הן נפגוש שלוש פעמים והמאזן עומד על 1:2 לטובת החבורה של דדאס, כאשר גם בחצי גמר הליגה הבלקנית הסגולים ניצחו. "נצטרך לטפל בשני ההרכבים שלהם, נצטרך לעשות התאמות ולהיות מוכנים לרוטציות שונות כדי להפתיע אותם כמה שאפשר", סיכם דדאס.
