רק לפני שנה הציגה מכבי ת"א כדורסל שגרם ללא מעט פרשנים ואוהדים לפנטז על פיינל-פור היורוליג. העונה, כשהעונה הסדירה מתקרבת לסיומה, הצהובים איבדו כמעט סופית את הסיכוי להתברג בשמינייה הראשונה במפעל והקמפיין האירופי צפוי להסתיים בקול ענות חלושה. מקום 14, עם מאזן עגום של 10 ניצחונות לעומת 15 הפסדים, והערב (21:05) מול ולנסיה עלולה מכבי ת"א לחטוף את החבטה הסופית שתפיל אותה לפרקט.
אז מה השתבש ואיך קבוצת ההגנה הקטלנית של יאניס ספרופולוס הפכה לכזו שיריבות מפרקות בקלילות וקורסת במשחקים צמודים? הנה שמונה נקודות בעייתיות.
מה קורה, סקוטי?
סקוטי ווילבקין הוא אחד הכוכבים הגדולים של מכבי ת"א בשנים האחרונות, ובמועדון מיהרו להחתימו בינואר של השנה שעברה על חוזה עתק לשלוש עונות נוספות. אבל משהו קרה לווילבקין. אם בעונה הקודמת הוא היה אחראי על מספר סלי קלאץ' ענקיים ושלשות מרהיבות, העונה בולט הריטואל שלפיו בכל פעם שהמשחק צמוד והכדור האחרון הולך אליו, ווילבקין מפספס ומכבי ת"א מפסידה. זה קרה בשישה משחקים.
את הירידה שלו ביחס לעונה שעברה אפשר לראות בסטטיסטיקה, בעיקר באחוזים מחוץ לקשת: 32.8 לעומת 43.5 בעונה שעברה. מורגשת גם דעיכה תוך כדי העונה: במחזורים 1-12 העמיד ווילבקין ממוצעים של 18 נקודות ו-3.2 שלשות, בעוד במחזורים 13-27 הוא צלל ל-12.4 נקודות ו-1.9 שלשות.
בלי הפי אנד
כאמור, בעיה מרכזית שבלטה העונה נגעה לקבלת החלטות במשחקים צמודים. 13 משחקים מתוך 25 משחקים של מכבי ת"א ביורוליג הסתיימו בהפרש זעום ובעשרה מהם הצהובים הפסידו. ניכר בשחקנים שהם מתקשים לעמוד בלחץ. לא פעם דיברו בקבוצה על בעיה מנטלית של שחקנים שקורסים ברגעי ההכרעה ומבצעים טעויות קריטיות. תוסיפו ניהול משחק מקובע של ספרופולוס ותקבלו יותר מדי משחקים שנגמרים בדרמה, אבל בלי הפי אנד.
עצבים במקום חיוכים
מלבד ניהול המשחק המקובע, אפשר לראות בעיה נוספת אצל המאמן היווני. משהו השתנה אצל האיש שבעונה שעברה הפך ליקיר האוהדים ושידר אנרגיה מדבקת בהתלהבות ובלויאליות שלו. החיוכים נעלמו ובמקומם הופיעו סצנות זעם שכוללות ניפוץ לוח התדריך על הפרקט וצרחות על שחקנים שביצעו טעות. בנוסף, במסיבות העיתונאים הוא גלש לא פעם לתירוצים בניסיון להסביר את התוצאות המאכזבות.
צריך לשים את הדברים על השולחן: בעונה נטולת קורונה, המספרים והיכולת שסיפקה הקבוצה בהדרכת ספרופולוס כבר היו גורמים לכיסא שלו להתנדנד. למזלו, יש מספר סיבות ונסיבות ששומרות על מעמדו יציב ובטוח: המגפה העולמית שמזכה אותו בהנחת מועדון, החוזה המובטח עד לתום העונה הבאה, האהבה הגדולה שנרקמה בין האוהדים לבינו והחיבור החזק להנהלה, דבר שלא קרה כבר הרבה שנים במכבי ת"א.
בעיות ניהול
לעובדה שווילבקין הוא כוכב מהסוג שאוהב להחזיק בכדור יש השלכות והיא מדגישה את הפספוס עם כריס ג'ונס. נכון, הוא לא הגיע כרכז בכיר בגלל חוסר הניסיון שלו ביורוליג, אבל גם לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית ותמיד הועדפו על פניו בחמישייה ווילבקין וטיילר דורסי. הדבר יצר חוסר איזון עם הרבה גארדים טובים, אבל בלי אף שחקן שממש ינהל את המשחק. אפשר היה לראות בלא מעט משחקים העונה, שברגע שג'ונס קיבל יותר דקות הוא החזיר למאמנו עם ניהול משחק של גארד שמפעיל את האחרים בצורה טובה.
ביג מן? ביג מיסטייק
עם כל הכבוד לגארדים, הנקודה הכי פחות מאוזנת במכבי ת"א נוגעת לעמדות 3-4. באירופה כבר הבינו שאם אתה רוצה ללכת עד הסוף, חייבים לחזק את הסגל בביג-מנים אגרסיביים שייתנו את הטון בהגנה. בעונה שעברה הקו הקדמי של הצהובים כלל את אותלו האנטר, טאריק בלאק וקווינסי אייסי. מהשלישייה הזו נשאר רק האנטר (החלטה מצוינת), שמשמש כמבוגר האחראי ומביא הרבה חוכמת משחק וניסיון. אבל כשמדובר בכדורסלן בן 34, ראוי לשים לצידו עוד שחקנים בעלי מאסה, שייתנו את התפוקה כשהאנטר יורד לנוח. דראגן בנדר ואנטה ז'יז'יץ', שהיו אמורים לעשות זאת, כלל לא קרובים למספרים הנדרשים.
הפצוע הישראלי
חלק מחוסר האיזון בקו הקדמי נבע גם מהפציעה של עומרי כספי, אבל את זה במכבי ת"א יכלו לצפות מראש. היה ברור שאחרי ההיעדרות הארוכה, החזרה שלו (רק בנובמבר) תהיה הדרגתית. כשכספי כבר התחיל להראות ניצוצות, הוא חטף וירוס בבטן ונעדר שוב לחודש וחצי, מה שהוציא אותו לגמרי מהמומנטום המסוים. בנוסף, גם ג'ון דיברתולומיאו ויובל זוסמן סבלו מפציעות ולא פתחו את העונה. המחשבה על פתיחת עונה בלי שלושת הישראלים הבכירים והמתנה לחזרתם לכשירות מלאה, מבלי להביא גיבוי, הייתה שגויה ביסודה.
הקורונה הכלכלית
גם אם במועדון חשבו על צירוף שחקנים לגיבוי, ההנהלה התקשתה בכך בשל הבעיה הכלכלית שנוצרה בשנת הקורונה. מכבי ת"א היא אחד המועדונים שהכי נפגעו מהשלכות המגפה. חוסר האפשרות להכניס קהל לאולמות נגס משמעותית בתקציב עם הפסדים של 45 מיליון שקל, כשמתוכם התקזזו במהלך העונה כ-16.5 מיליון שנכנסו לקופה מהמענקים של משרד האוצר. במצב כלכלי שכזה נאלץ הצוות המקצועי לעשות פשרות בבחירת שחקנים ואין לו יכולת לחזק את הקבוצה תוך כדי העונה.
תקועים בעלייה
למרות הבעיות הכלכליות, במכבי ת"א עמדו בחוזים עליהם התחייבו ושמרו על שלד שחקנים שרץ יחד ומרכיב חדר הלבשה בריא. אבל השחקנים שהיו צריכים לעשות קפיצה מדרגה, די נתקעו. דורסי סובל מחוסר יציבות, אנג'לו קלויארו אנמי ולא מילא את החסר בהיעדר כספי, ואלייז'ה בראיינט לא סיפק את האקסטרה ונגרר גם הוא ליכולת המאכזבת.
