השבוע, במהלך ערב הגאלה המסורתי, השיק איגוד הכדורסל את היכל התהילה של הכדורסל הישראלי, כשלמחזור הראשון נבחרו: מיקי ברקוביץ', בארי לייבוביץ', אביבה בלס, אלומה גורן וטל ברודי. מי שבלטה בהיעדרה היא ענת דרייגור, שנחשבת לכדורסלנית הישראלית הגדולה בכל הזמנים. אז מדוע באמת דרייגור לא נכללה בין השמות הנ"ל?
באיגוד הכדורסל טענו שהשם שלה כן היה אמור להיכלל ברשימה, ושמטעם האיגוד התקשרו אליה כדי לבשר לה על כך שנבחרה. אלא שדרייגור במשך שנים מפעילה אתר משלה הנקרא "היכל התהילה כדורסל נשים", וראתה במיזם של האיגוד ככזה שלא מכבד מספיק את כדורסל הנשים בישראל.
ענת דרייגור
ענת דרייגור
ענת דרייגור
(צילום: באדיבות ענת דרייגור)
באיגוד הגיבו לנושא כתשובה לשאלה של אוהד ברשת X: "רצינו מאד שענת תהיה חלק מהיכל התהילה. היא הוזמנה לאירוע, אבל שיחת הטלפון איתה עלתה לטונים לא נעימים מצידה. אנחנו מאחלים לה המון בהצלחה, בריאות וכל טוב".
מנגד, דרייגור הסבירה ל-ynet באריכות את עמדתה: "​החלטתי שלא להשתתף בטקס היכל התהילה של איגוד הכדורסל נובעת מתפיסת עומק לגבי אופן השימור וההוקרה הראויים לספורט הנשים בישראל. ​טקסים וחלוקת מגיני הוקרה אינסטנט, מרגשים ככל שיהיו, הינם מעשה קוסמטי בלבד של איגוד הכדורסל, ואינם יכולים להחליף עבודת עומק יסודית ומחייבת. ספורט הנשים בישראל, והכדורסל בפרט, ראוי לתשתיות הוקרה ארוכות טווח, ובראשן הקמת ארכיון כדורסל נשים לאומי, מקיף ומונגש. ארכיון כזה חייב לרכז בתוכו את היסטוריית הענף לדורותיו: קטעי עיתונות, ארכיוני טלוויזיה ורדיו, תמונות, ועדויות מוקלטות של השחקניות והמאמנים שעיצבו את הכדורסל בישראל מיום היווסדו".
​"תסכולי גובר נוכח העובדה כי בעוד שהאיגוד נמנע מלהשקיע את המשאבים הנדרשים בתיעוד ראוי, נעשה שימוש בחומרים מתוך אתר האינטרנט שלי - חומרים שהיוו מפעל חיים אשר נאספו, תועדו ועובדו בעמל רב לאורך שנים על ידי, יחד עם חברותיי היקרות, נירקה ארבוב ז"ל ושושי דמבינסקי. פעלנו מתוך שליחות טהורה כדי לכבד ולהנציח את פועלן של כדורסלניות ישראל, החל מנבחרת הנשים הראשונה שייצגה את המדינה ב-1950. מן הראוי היה שגוף רשמי יפעל מתוך אותה אמת מידה של כבוד, יסודיות וזכויות יוצרים, ולא יישען על עבודה פרטית שנעשתה בהתנדבות".
"​באשר להיכל התהילה עצמו,ככל שישנה כוונה לייצר לו המשכיות, מן הראוי שהבחירה בנבחרות תיעשה על פי מדדים מקצועיים שקופים, קריטריונים ספורטיביים ברורים ומתן קדימות כרונולוגית על פי גיל וותק בדפי ההיסטוריה. רק קריטריונים אובייקטיביים וענייניים יעניקו לטקס כזה את המשקל הסגולי והמעמד הראוי לו. ההחלטות של האיגוד על בסיס אינטרסנטי פוליטי העציבו אותי מאוד. ​אמשיך לפעול, כפי שעשיתי כל חיי, למען קידומו, תיעודו והרמתו של כדורסל הנשים בישראל מתוך כבוד אמיתי לעבר ומחויבות עמוקה לעתיד".