כל 17 הדקות במשחק שנערך אתמול בהיכל מנורה מבטחים בין הפועל ת"א לבני הרצליה היו מגעילות. עוד לפני כן, כשהפועל ת"א הכריזה שתעלה למשחק בסגל עם חמישה זרים ובלי שחקני נוער/חיילים ישראלים, היה אפשר להבין שהיא מבשלת משהו.
ואכן, מהג'אמפ בול ניתן היה לראות שהכוונה הייתה לפוצץ את ההתמודדות. אפשר להגיד הרבה מאוד דברים נגד ההחלטה, לבקר את הפועל ת"א שביזתה את המעמד, ראיתי שגם היו המון תלונות שלמרות שהמהלך לכאורה תוכנן מראש הקבוצה המשיכה כרגיל בשיווק מכירת כרטיסים למשחק (ואחרי זה הוציאה הודעה שהכספים יוחזרו לרוכשים).
3 צפייה בגלריה
הפועל ת"א עופר ינאי הפועל ירושלים
הפועל ת"א עופר ינאי הפועל ירושלים
הכל בזכותו? ינאי
(צילום: עוז מועלםל)
אבל צריך גם להיות אמיתיים. אם עופר ינאי והפועל ת"א לא היו בוחרים בדרך "המגעילה" הזאת, השביתה ההזויה של השחקנים הישראלים לא הייתה מסתיימת. עובדתית, עד למשחק אתמול, נערכו ארבעה משחקים אחרי שהשחקנים הודיעו על שביתה, ולמרות שבאחד מהם, זה בין הפועל העמק נגד מכבי ת"א, הגיעו למצב ששיחקו 5 צהובים מול 4 אדומים, זה לא שינה יותר מדי, וחוץ ממחאות ברשתות וטנטרום של יוזר מינהלת הליגה ב-X נגד יו"ר ארגון השחקנים ניר אלון, הדברים נותרו כפי שהיו.
ההלם שנוצר אחרי ששחקני הפועל ת"א בזה אחר זה יצאו ב-5 עבירות במכוון והמשחק פוצץ עוד לפני סיום המחצית הראשונה, היה זה שזעזע את כולם ונתן לשחקנים את הפתח לרדת מהעץ הגבוה, גבוה מדי, אליו טיפסו.
3 צפייה בגלריה
הפועל ת"א
הפועל ת"א
כך זה נראה אתמול בהיכל
(אפרת עמורבן)
אבל הכתם הזה יהיה על השחקנים הישראלים לעוד תקופה ארוכה. האוהדים לא ישכחו להם את השביתה. לא ברור בכלל איך הייתה להם החוצפה לשבות בסיטואציה בה המדינה נמצאת, כשחובבי הענף מחפשים מפלט מהמציאות, וכשהליגה עצמה נמצאת בגסיסה מבחינת עניין עם כמויות קהל מביכות באולמות, בזמן שמנגד הכדורגל הישראלי פורח בכמות האוהדים באצטדיונים.
אז נכון, ההסכם בין השחקנים למינהלת הוא עד סוף השנה, והם כביכול חששו למעמד שלהם לקראת הקיץ ולשינויים דרסטיים שהמינהלת יכולה לדרוש בחוקי הזרים. וכן, בעבר היו שביתות במהלך עונה, אבל לא כשמסביב יש כ"כ הרבה נסיבות שהדבר הכי גרוע לעשות הוא לשבות.
3 צפייה בגלריה
שחקן מכבי ת"א תמיר בלאט מול שחקן הפועל ת"א ים מדר
שחקן מכבי ת"א תמיר בלאט מול שחקן הפועל ת"א ים מדר
האוהדים לא ישכחו לשחקנים הישראלים את השביתה. מדר ובלאט
(צילום: טל שחר)
גם לא הבנתי מה היה המינוף של השחקנים על הקבוצות. כל כדורסלן אחרי צבא שיודע להקפיץ וללעוס מסטיק, מכוון או לפחות בודק אפשרות לשחק במכללות בארה"ב. אפילו הכוכבים הגדולים ביותר שלנו, ע"ע ים מדר, שיחגוג בעוד כחצי שנה 26, עשויים "ללמוד" בארה"ב בעונה הבאה. שזה בכלל הזוי בפני עצמו. מה שמשאיר בארץ היצע דל מאוד של שחקנים איכותיים שצריכים להתפרס על פני 14 קבוצות. עם היצע כזה איך בכלל אפשר לבוא ולהעמיד אולטימטום שאם לא משפרים את השריון לשחקן המקומי השביתה תימשך?

הכל בלוף

ומילה על "המתווה" החדש. אין כזה, זה הכל בלוף. ההבטחה של שר הספורט מיקי זוהר, שקבוצה שתשתף בעונה הבאה רק 4 זרים תזכה במענק של 2.2 מיליון שקל, היא במקרה הטוב נקודת פתיחה למו"מ בין השחקנים למינהלת, ובמקרה הרע סתם פיקציה. למה? כי אין הסכם חתום חדש בין הצדדים. ויותר מזה, מי אמר שבעוד כמה חודשים, אחרי הבחירות שיהיו, זוהר יישאר במשרד הספורט?
איטודיס: "זה ביזיון לכדורסל"
(באדיבות ONE)
לא אכנס איתכם לעניינים כלכליים, אבל הגיוני מאוד שבעקבות המצב בו נמצאת המדינה, והקיצוצים שיידרשו בתקציבי משרדי הממשלה בשנים הקרובות, שאחד הדברים הראשונים שיעשה שר הספורט הבא, או אולי אפילו זוהר עצמו בלית ברירה, זה לקצץ תמיכה כספית ציבורית בתוך ליגה מקצוענית.