את הזכייה של הפועל ירושלים ביול"ב קאפ לפני 19 שנה בשרלרואה, אני זוכר כאילו היא קרתה אתמול. הגענו עם האוטובוס לכיוון הכניסה לאולם והכל מסביב היה שטיח של אוהדים אדומים. ברגע שהשחקנים התחילו לרדת מהאוטובוס, התחילה שירה אדירה.
רק מלכתוב את הדברים ולהיזכר בהם שוב, אני מקבל צמרמורת. כמאמן ישר התגנבה המחשבה איך שומרים על השחקנים מכל ההתרגשות מסביב כי זה עשה לכולנו פיק בירכיים. היה טירוף מוחלט. כבר באותו הרגע ידענו שזה רגע שיישאר לעד, שבכל שנה יזכרו ויזכירו אותו.
4 צפייה בגלריה
דרוקר וגביע יול"ב
דרוקר וגביע יול"ב
דרוקר וגביע יול"ב לפני 19 שנה
(צילום: ראובן שוורץ)
4 צפייה בגלריה
שער ידיעות אחרונות בבוקר הזכייה
שער ידיעות אחרונות בבוקר הזכייה
שער ידיעות אחרונות בבוקר הזכייה
(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
כאחד עם ניסיון במעמדים האלה, אני לא בטוח שהאווירה שהייתה במלאגה הצליחה לעבור במלואה לצופי הטלוויזיה. יש להפועל ירושלים צבא כל כך גדול של אוהדים, שסוחף את כל הקבוצה. לא סתם השחקנים סיפרו שהם הרגישו כאילו הם משחקים בארנה בירושלים. במצב כזה לא צריך לדבר עם השחקנים על כלום אלא רק לפקס אותם כדי שייצמדו לתוכנית המשחק. הייתה פשוט חוויה אמיתית לראות את זה.
כשהמשחק נערך בחו"ל, על אדמה אחרת, בטח עם כל מה שקורה עכשיו בארץ מבחינה ביטחונית, כל הישג כזה מקבל משמעות יותר גדולה. הניצחון בזמנו על ריאל מדריד בגמר היה ללא ספק אחד המשחקים המרגשים שהיה לכדורסל הישראלי להציג. מה שעשתה ירושלים מול טנריפה היה מרגש ואני בטוח שבגמר הולך להיות מרגש עוד יותר. וכמו שאני מכיר את האוהדים האדומים, גם הפעם תהיה רכבת אווירת אדירה שתהפוך את האולם במלאגה לפיס ארנה בירושלים.
4 צפייה בגלריה
אינפו ירושלים בון 2
אינפו ירושלים בון 2
דז'קיץ, איסאלו, ראש בראש
אין דבר יותר יפה מקבוצה שמגיעה למשחק מכריע עם רעב ותשוקה. כשזו הפעם הראשונה שלך בפיינל פור, אתה רוצה להוכיח שאתה שייך למעמד, שאתה שם בזכות. כשאתה משחק מול אלופת המפעל (טנריפה) וגם מדיח אותה, אז אתה מוכיח לכולם שאתה לא רק שייך לרמה הזו, אלא גם חזק וטוב. וזה מה שהקבוצה של דז'יקיץ' סימנה במשחק הזה.
כמעט לאורך כל העונה הוכיחה הפועל ירושלים שהיא קבוצה קשוחה, מגובשת, שמשחקת ביחד והולכת אחרי המאמן שלה. היה יפה לראות את התמיכה מהספסל, הפרגון אחד לשני, שחקנים שעושים טעויות מקבלים עידוד ותמיכה ולא מבטים ותנועות ידיים מבטלות.
לקראת הגמר אסור להפועל ירושלים להמעיט בערכה של בון, אבל במעמד הזה אני בטוח שאף אחד לא יזלזל ביריבה. לגמר יש לגמרי חוקים משלו, צפוי להיות משחק חזק בין שתי קבוצות חזקות שקידשו יותר מכל את הערך של הקבוצה מעל היחיד. מה שנשאר לי להגיד זה לאחל בהצלחה, אני מחזיק אצבעות מהארץ ומקווה שהפועל ירושלים תוסיף לארון התארים עוד גביע אירופי, לצד הגביע שלנו.