עוד לפני שריקת הפתיחה, שוחחו איתן ויאיר הורן עם שחקני הקבוצה בחדר ההלבשה. "כשיצאתי (מעזה), הדבר הראשון שהמשפחה סיפרה לי זה מה שאתם והמועדון עשיתם עבורנו כדי שנחזור", אמר איתן הנרגש. "אנחנו חולים על כדורגל והפועל באר שבע, ואני פשוט לא מצליח להבין ולעכל שאני רואה אתכם - יותר מוזר לי לעכל את זה מאשר החזרה מהשבי".
איתן הורן מדבר עם שחקני באר-שבע בחדר ההלבשה
(צילום: הפועל ויקטורי באר-שבע)
איתן הוסיף: "אני רוצה להגיד לכם שאם אני שרדתי שנתיים בשבי בזכות האמונה, אז אני גם מאמין שאם נהיה ביחד נצליח ונגיע לתוצאות. ממש ממש תודה. אני לא מאמין".
אחיו יאיר דיבר גם הוא: "בשבילנו זו משפחה. מרגישים פתוח. איתן לא אמר את זה אבל זה עזר לנו לעבור את כל החוויה הלא פשוטה, אז תודה לכולם".
אתמול, כידוע, ערכה הפועל באר-שבע טקס מרגש לכבודו של איתן הורן בטוטו-טרנר. לאחר הניצחון על ריינה, אמר הורן: "איזו קבלת פנים, אין לי מילים. כמה חיכיתי להיות עם כולם בטרנר. הכדורגל החזיק אותי שם. חשבתי על הפועל באר-שבע כל יום, מי בא מי הלך ואם לקחנו אליפות. עם כמה שאני שמח, עד שהחטוף האחרון לא חוזר הביתה אני לא יכול להיות מאושר. אני מבקש מכל העם לא להפסיק עד שהחטוף האחרון חוזר".
איתן, כמו יאיר שעשה זאת לפניו, עבר מעל האצטדיון אצטדיון טוטו טרנר במסוק שלקח אותו לבית החולים מיד לאחר השחרור מהשבי.
איתן, שגדל בארגנטינה ועלה לארץ בגיל 16, מכונה על-ידי משפחתו אֵיתוּ. הוא שימש כמדריך נוער בקיבוצים ועבד במחנות העולים, כשליח הסוכנות היהודית וכמדריך נעל"ה. במהלך 738 הימים שהיה איתן בשבי, היא איבד משקל באופן דרמטי. "הוא ירד כמעט 60 קילו", שיתפה אימו רותי בריאיון לאולפן ynet, "הוא לוקח את המכנסיים שהיו לו לפני, ונכנסים שני איתן בתוך המכנסיים". לדבריה, "הוא צריך הכול חדש - כל מה שהיה לו כבר לא מתאים".
