להפועל באר-שבע ייקח זמן רב להתאושש מהטראומה שחוו אתמול (שלישי) בבאקו, כשהיו שניות ספורות מהעפלה היסטורית לליגת האלופות, אך ספגו עמוק בתוך תוספת הזמן, נקלעו להארכה מול סבאח - והודחו בתום 5:2 כואב מאין כמוהו. זאת לא הייתה הפעם היחידה שהקבוצה מבירת הנגב חוותה שברון לב באירופה. מפספוסים כואבים לתבוסות ואפילו השפלות - אלה ההפסדים הכואבים ביותר של הדרומיים במפעלים האירופיים השונים.
הפספוס מול מאריבור (2017/18)
אחרי שהשלימה זכייה שנייה ברציפות באליפות, הפועל באר-שבע הגיעה עונה שנייה ברציפות למוקדמות ליגת האלופות וזכתה להגרלות סבירות. בסיבוב המוקדמות השני היא עברה את הונבד בודפשט ההונגרית ולאחר מכן את לודוגורץ מבולגריה. בפלייאוף העלייה לצ'מפיונס היא קיבלה את מאריבור הסלובנית בהזדמנות שאז נראתה שלא תחזור לעלות לראשונה אי פעם לליגת האלופות.
בדומה להתמודדות מול סבאח, גם כאן הדרומיים היו טובים בהרבה במשחק הביתי, נקלעו לפיגור וידעו להשיג מהפך ולנצח 1:2. עם זאת, בגומלין בסלובניה הקבוצה של ברק בכר הפסידה 1:0 והודחה בעקבות שערי חוץ, שיטה שבוטלה מאז. לאחר ההדחה באר-שבע המשיכה לשלב הבתים בליגה האירופית, וסיימה במקום האחרון בבית.
כמעט קאמבק מול סלטיק (2016/17)
לקמפיין בעונת 2016/17 באר-שבע הגיעה אחרי שחגגה זכייה באליפות המדינה בתום 40 שנות בצורת. בסיבוב השני היא עברה את שריף טירספול המולדבית, ובסיבוב השלישי היא נתקלה במכשול רציני בדמות אולימפיאקוס. האלופה הישראלית לא נבהלה מהיוונים והמסורת המפוארת שלהם, חזרה עם 0:0 מפיראוס וניצחה 0:1 קטן-גדול בטרנר בדרך לפלייאוף - שם חיכתה לה סלטיק.
בניגוד למפגש עם אולימפיאקוס, הפעם היה נראה שהמעמד היה גדול על שחקניו של בכר, לפחות במשחק הראשון - שהסתיים ב-2:5 מהדהד לזכות הסקוטים. לכולם היה ברור שהסיפור גמור - חוץ מלבאר-שבע, שעלתה כמו מלוע של תותח למשחק הגומלין, הובילה 0:2 בתום 48 דקות, ועוד החמיצה פנדל (מהרן ראדי בדקה ה-15) שהיה מעניק לה למעשה יתרון בזכות שערי חוץ. בסופו של דבר זה נגמר רק 0:2, באחד הניצחונות המרשימים של הקבוצה עד אז - אבל זה לא הספיק.
לאחר ההדחה מליגת האלופות, הקבוצה המשיכה לשלב הבתים של הליגה האירופית. היא רשמה קמפיין אירופי מרשים שכלל בין היתר ניצחונות גדולים על אינטר (גם בטרנר וגם בסן סירו) והעפלה היסטורית לשלב 32 האחרונות במפעל.
התבוסה בזאגרב (2018/19)
אחרי זכייה שלישית ברציפות באליפות, באר-שבע הגיעה שבעה לעונה שלאחר מכן, וזה התבטא עוד בקמפיין האירופי בתחילת העונה. זה התחיל דווקא טוב, עם ניצחון 3:8 על פלורה טאלין האסטונית בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות, אך הגרלת הסיבוב השלישי זימנה מפגש עם אלופת קרואטיה, דינמו זאגרב. אמנם היריבה הייתה בהחלט משוכה לא קלה, אך איש לא ציפה למפלה של האלופה הישראלית במשחק הראשון בזאגרב, שהסתיים ב-0:5 למקומיים.
בגומלין באר-שבע החזירה מעט מכבודה האבוד, ואף צעדה ביתרון 0:2 בדקה ה-34, מה שגרם לאוהדים בטרנר לחלום על קאמבק בלתי נשכח, אך הקרואטים התעוררו במחצית השנייה, השוו ל-2:2 ועלו לשלב הבא. באר-שבע נשרה לפלייאוף הליגה האירופית, וגם שם איכזבה והודחה בידי אפועל ניקוסיה.
העשירייה מרודה (1997/98)
המפלה היחידה ברשימה שהתרחשה לפני עידן אלונה ברקת (בעיקר מכיוון שבאר-שבע כמעט לא השתתפה במפעלים האירופיים במשך תקופה ארוכה לאחר מכן, עד הגעתה של הבעלים הנוכחית). עונת 97/98 היא מהקשות בתולדות הפועל באר-שבע ואחת הטראומטיות ביותר שלה. היא הגיעה דווקא אחרי עונה גדולה, שכללה זכייה היסטורית בגביע המדינה, עם זרים אדירים כמו ג'ובאני רוסו וסיאד חלילוביץ' ועם אלי גוטמן על הקווים. בסיום העונה גוטמן ורוסו עברו להפועל חיפה, וב-1999 הובילו אותה לאליפות היסטורית. ובאר-שבע? היא נקלעה לסחרור שכלל החלפת בעלים ומאבק תחתית שבסיומו ירדה ליגה. מה שכן, היא העלתה באותה עונה מהנוער יהלום בן 17 העונה לשם יוסי בניון, שהיה נקודת האור היחידה שלה בעונה חשוכה.
העונה המסויטת שעברה על באר-שבע לא דילגה גם על הקמפיין האירופי. הדרומיים פתחו את הקמפיין בגביע אירופה למחזיקות גביע, עליו השלום, בצורה סבירה, כשעברו את ז'לגיריס וילנה הליטאית. בשלב הבא פגשו את רודה, שלא בדיוק הייתה מאריות הליגה ההולנדית - אך להגיד שהפערים היו עצומים זה האנדרסטיימנט של המאה. ההולנדים ניצחו 1:4 בווסרמיל במשחק הראשון, כשבניון כבש את השער היחיד של הדרומיים. במפגש השני זה הסתיים כבר ב-0:10 מהדהד ומשפיל, שעד היום מהווה את התבוסה הגבוהה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה.







