צפו: גל מקל וגיא גודס מתכוננים למשחק הגורלי באליפות אירופה
(צילום: ONE)
מהרגע שבו הוגרלה נבחרת ישראל לאותו בית באליפות אירופה עם צ'כיה ומאמנה הישראלי ננו גינזבורג היה ברור שמדובר במפגש פיקנטי. אבל עכשיו המשחק הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי: להיות או לחדול, על כל הקופה, עם הגב לקיר – לא משנה באיזו קלישאה תבחרו. המנצחת הערב (18.30) תעלה לשמינית גמר היורובאסקט, המפסידה הולכת הביתה (או במקרה של צ'כיה, נשארת בבית כי היא מארחת את המשחק). רגע קריטי עבור הנבחרת של גיא גודס, ומלחיץ לא פחות לגינזבורג, שמתמודד גם עם הציפיות של הקהל הביתי, בטח לאור היכולת הלא מרשימה של הנבחרת שלו עד עכשיו.
"זה משחק אחרון, ברור שיהיו הרבה אמוציות", אומר גינזבורג בראיון מיוחד ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", "אבל ברגע שהוא מתחיל מתרכזים רק בו. זה המקצוע שלנו. זו לא פעם ראשונה שמאמן ישראלי פוגש את נבחרת ישראל. זה קרה לדייויד בלאט ולרלף קליין".
מה דעתך על נבחרת ישראל?
"יש דור מדהים. שיחקתי עם זופי אבדיה, אבל את דני ראיתי פעם ראשונה באימון כאן, וברור שהוא בקו התקדמות נהדר. ים מדר הולך להיות מפלצת. אני חושב שיש לנבחרת הזאת המון שכל. גם גיא פניני, הוא פשוט לא נגמר. אימנתי אותו ב-2002 בהרצליה. כל מה שאמרתי לו, הוא עשה הפוך - ויצא לו טוב בהכל. הרבה שנים לא היו לישראל שחקנים מוכשרים ברמה הזאת. זו נבחרת טובה וחכמה, אנחנו צריכים לדעת לעצור אותם".
העונה האחרונה שבה גינזבורג עמד על הקווים בישראל הייתה ב-2006 במכבי גבעת-שמואל. אחריה החליט לנסות את מזלו באירופה, ארז מזוודות והצטרף למולי קצורין כעוזרו בנימבורק הצ'כית. והשאר היסטוריה: תחילה החליף את קצורין על הקווים, וב-2013 מונה גם למאמן נבחרת צ'כיה. ברזומה שלו יש חמש אליפויות וארבעה גביעים עם נימבורק (בשנה שעברה התחיל לאמן את פרומיטיי האוקראינית), אבל את החותם האמיתי הותיר בנבחרת: מקום שישי מפתיע בגביע העולם ב-2019 והשתתפות באולימפיאדת טוקיו – בשני המקרים זו הייתה הפעם הראשונה מאז פירוק צ'כוסלובקיה שהנבחרת הגיעה לטורנירים הכי גדולים וחשובים שיש.
"חשבו שאני מבלבל את המוח"
"עד השנים האחרונות צ'כיה לא הייתה מדינה של כדורסל", הוא מספר. "פתאום, אחרי כל ההישגים, יש פה תרבות כדורסל וזה פשוט מרגש. אני מרגיש פה את האווירה של הטורניר. אמנם לא פתחנו בדרך שרצינו, איכזבנו את כל האוהדים שהגיעו, אבל אמרתי שזו רק ההתחלה. ברור שיש לנו ציפיות מעצמנו, אבל צריך להיות ריאליים. לעבור שלב זה טוב מאוד. מעבר לזה, זה כבר הרבה עניין של מזל, ולהיות ביום הנכון וביכולת הנכונה".
מה הבאת לנבחרת הזאת בשנים האחרונות?
"ניצחונות (צוחק). הדבר העיקרי שהצלחתי ליצור זה הכימיה בין השחקנים. הייתה בצ'כיה סטיגמה ארוכת שנים שזו נבחרת שלא מאמינה בעצמה. כבר ביום הראשון שלי הצהרתי שאנחנו יכולים להגיע לאולימפיאידה. אנשים חשבו שאני מבלבל את המוח, אבל ידעתי שיש פה דור טוב ושיש שחקנים שמאמינים בעצמם".
זה הטורניר האחרון שלך עם הנבחרת?
"בואי נאמר שביורובאסקט הבא אני לא אאמן פה. אני יותר קרוב לסיום מאשר להתחלה".
מה אתה חושב על סוגיית המתאזרחים? בעבר שיחק אצלך בלייק שילב.
"לא מחלקים כאן פספורטים, הוא היה אז נשוי לצ'כית, אחרת הוא לא היה מקבל. אני לא חושב שזה בריא. יש מדינות שמחלקות אזרחויות בסופרמרקט, אבל אם, אז לא צריך להצטדק. אם אלו כללי המשחק, צריך לשחק אותם".
עזבת את הארץ לפני 16 שנה. מה כל כך טוב בצ'כיה?
"זה לא שרע בארץ, זה פשוט אחר. בזמנו לקחתי הימור וזה הצליח, תודות למולי קצורין. מה שקרה בהמשך היה יפה, אבל אני לא מהמתרגשים, אני בכל זאת פולני. אני מאחל לכל מאמן לעשות כמה שנים באירופה, זה כדורסל אחר ותרבות אחרת".
העובדה שאתה נמצא במקום אחד כל כך הרבה שנים כבר מעידה על תרבות הספורט השונה.
"זו מנטליות של מדינה, לא רק בכדורסל. יש הבדל בין גרמניה, צרפת או צ'כיה לבין טורקיה, יוון וישראל. הפתיל שלנו קצר. אנחנו יותר חמים, לטוב ולרע. הנהלות מקבלות החלטות מהר מדי, בטח בכדורגל. לפעמים אני רואה שכבר אחרי מחזור אחד רוצים לפטר שבעה מאמנים. יום אחד אתה הירו ויום אתה זירו, ביום אחד הכל מתהפך עליך. אבל כשאתה הירו, אתה מלך העולם".
אז אתה יותר צ'כי או יותר ישראלי?
"אני לא יכול להיות יותר צ'כי מישראלי. תמיד צוחקים עליי פה. למרות שאני אדם רגוע יחסית, כאן אני נחשב לעצבני. אני לגמרי יותר ישראלי וגם יותר פטריוט".
בעונה החולפת עם פרומיטיי נאלצתם לעזוב את המדינה בעקבות המלחמה עם רוסיה ועברתם לצ'כיה. במבט לאחור, מה אתה חושב על הסיטואציה?
"המזל שלנו היה שיצאנו משם לפני הזמן. המשכנו לשחק במפעל אירופי עד שנשיא המועדון החליט להעביר את הכסף לצבא ולרפואה. היה מאוד קשה לראות איך פתאום השחקנים והמשפחות שלהם הופכים לפליטים. לשמחתי, הנשיא החליט להמשיך עם הקבוצה העונה, כי רוצים להראות שאוקראינה ממשיכה לתפקד".
איפה תשהו?
"הבסיס שלנו יהיה בריגה (לטביה), נשחק ביורוקאפ ובליגה הבלטית. זאת סיטואציה שאף פעם לא הייתי בה. אני לא יודע כמה קהל יהיה, למרות שיש הרבה פליטים בריגה. ממש עקרו את כולם מהמקום שלהם. אבל אין ברירה. אני מקווה שלא יהיו הפתעות ושנסיים את העונה כמו שצריך".
"לאמן את נבחרת ישראל? ברור"
אתה רוצה לחזור לאמן בישראל?
"אני לא יודע, אין צורך לעשות תוכניות. אם תגיע הסיטואציה שתתאים, אולי כן".
5 צפייה בגלריה
הגיע בעונה שעברה להפועל ירושלים ופוטר אחרי ארבעה חודשים. אורל עמיאל
(צילום: אורן אהרוני)
תגדיר סיטואציה.
"לא משנה לי אם זו קבוצה שמשחקת במפעל אירופי או לא, אני צריך שזו תהיה קבוצה שהצטרפות שלי אליה תתרום גם לי וגם לה. זה לא דבר שאני חושב עליו, זו לא איזו משאלה. אם זה יגיע יום אחד? כן, אני מאמין שזה יגיע".
אורן עמיאל, שהיה עוזר שלך בנימבורק, הגיע בעונה שעברה להפועל ירושלים ופוטר אחרי ארבעה חודשים. מה שקרה לו הוא סימן מדאיג עבורך בנוגע לחזרה לארץ?
"לא. אורן ידע לאן הוא נכנס. זו דוגמה לסיטואציה שלא הייתה בריאה גם מבחינתו וגם מבחינתם. שני הצדדים עשו טעויות, וגם אורן יודע את זה. אבל הוא מאמן מצוין, ובסוף הכל יצא לו רק לטובה".
לאמן את נבחרת ישראל, קורץ לך?
"ברור, זה דבר שכל מאמן ישראלי היה שואף. כרגע בטח שלא, אולי בעתיד".
