בפעם הראשונה בתולדותיה, אוקלהומה סיטי היא אלופת ה-NBA. הת'אנדר, שהוכיחו עליונות לאורך כל העונה, השיגו הלילה (בין ראשון לשני) ניצחון ביתי 91:103 על אינדיאנה שסגר 3:4 בסדרת גמר נהדרת ודרמטית.
האליפות ההיסטורית של הת'אנדר הייתה באוויר כבר זמן רב, אבל הושגה לבסוף אחרי לא מעט דם, ידע ודמעות. אה כן, ומשחק שביעי בסדרת הגמר. הת'אנדר טיאטאו בסוויפ את ממפיס גריזליס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, עברו את דנבר נאגטס וניקולה יוקיץ' בשבעה משחקים והדיחו גם את מינסוטה טימברוולבס בגמר המערב. כעת הם גם יכולים לחגוג תואר ראשון לעיר מאז המעבר מסיאטל ב-2008 (האליפות הראשונה הושגה ב-1979, בגלגול הקודם של המועדון כסופרסוניקס).
עד כמה האליפות הזאת מרשימה? הת'אנדר סיימו את הסדירה עם הפרש ממוצע של 12.9 נקודות - הכי גבוה בהיסטוריה. הם עקפו את לייקרס 1972 של ווסט וצ'מברליין, מילווקי 1971 של קארים ורוברטסון, שיקגו 1996 של ג'ורדן ופיפן וגולדן סטייט 2017 של קרי ודוראנט. אגב, זו הפעם הראשונה מאז 1988 שקבוצה מגיעה ל-100 נקודות במשחק 7 בגמר (הלייקרס ניצחו את דטרויט 105:108). זו גם הפעם הראשונה מאז 1974 (בוסטון - מילווקי 87:102) שהמשחק המכריע בגמר מסתיים בהפרש דו-ספרתי.
מהעבר השני, אינדיאנה אמנם נותרה ללא תואר, אך יכולה לגרוף ים של מחמאות. את העונה הסדירה היא סיימה בכלל במקום הרביעי, אבל הגיעה עד מרחק נגיעה מאליפות היסטורית. מה עוד שבפתיחת המשחק הכוכב הכי גדול שלה, טייריס הליברטון, נפצע קשה ברגלו ולא חזר עד לסיום ההתמודדות.
13 צפייה בגלריה


גילג'ס-אלכסנדר ובנו, מיד לאחר סיום המשחק
(צילום: Justin Ford / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
שיי גילג'ס-אלכסנדר כיכב, כצפוי, עם 29 נקודות, 12 אסיסטים ו-5 ריבאונדים וחתם עונה מופלאה מבחינה אישית: מלך הסלים של הליגה, ה-MVP של העונה הסדירה, ה-MVP של סדרת הגמר וכמובן אליפות. ג'יילן וויליאמס הוסיף 20 וצ'ט הולמגרן תרם 18 נקודות, 8 ריבאונדים ו-7 חסימות (שיא למשחק מספר 7 בגמר). בנדיקט מאת'ורין הוליך את קלעי המפסידה עם 24 נקודות, פסקל סיאקם וטי.ג'יי מקונל רשמו 16 כ"א ואנדרו נמבהרד סיפק 15.
בחזרה ל-2007
כבר בשנה שעברה הת'אנדר נתנו תחושה שהם מצאו את הנוסחה הטובה ביותר להצלחה, וכולם ידעו שבסופו של דבר הכל יתחבר לעונה אחת אדירה - ובהחלט יכול להיות שגם יותר, בגלל שהסגל יישאר ואפילו עשוי להתחזק.
הכל התחיל פחות או יותר כבר ב-2007, כאשר סם פרסטי קיבל בגיל 30 בלבד את הכבוד לשמש כג'נרל-מנג'ר של סיאטל סופרסוניקס, בעונה האחרונה לפני המעבר לאוקלהומה סיטי והראשונה עם הרוקי המבטיח קווין דוראנט. איש המקצוע המבריק בחר בשנים הבאות כוכבים נוספים, ויצר קבוצה שכללה גם את ג'יימס הארדן, ראסל ווסטברוק וסרג' איבקה, והגיעה לגמר הפלייאוף ב-2012. באגו הוא לא יכול היה לשלוט, והסגל התפרק לאיטו, אבל הגאונות של פרסטי והת'אנדר הייתה הבנייה משם.
אוקלהומה אספה כמעט באובססיביות בחירות דראפט, וכשהגיע הזמן אחרי שאחרון הסופרסטארים עזב (היו ניסיונות לבנות גם סביב פול ג'ורג' וכריס פול), היא התחילה לממש אותן לצד טריידים מבריקים - כמו זה שהביא את שיי גילג'ס-אלכסנדר במקום ג'ורג' שעבר לקליפרס. הטאץ' של פרסטי כל כך טוב, ששחקנים שהקבוצה בחרה בשנים האחרונות והעבירה מיידית עבור נכסים עתידיים נוספים התבררו גם הם כפגיעות בול: מיילס מקברייד שהוא כוח מהספסל בניקס, האולסטאר הטרי אלפרן שנגון מיוסטון, פייטון ווטסון שצפוי לקבל יותר קרדיט בעונה הבאה בדנבר ודרק לייבלי מדאלאס.
אלו שאוקלהומה שמרה לעצמה הפכו אותה למעצמה. בין 2020/21 ל-2022/23 היא החמיצה את הפלייאוף שלוש פעמים ברציפות והידרדרה לתחתית הליגה, אבל התחמשה בג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן ושחקני רוטציה טובים, ואז הכל התפרץ - בשנה שעברה המקום הראשון במערב והדחה בסיבוב השני שהייתה חשובה בשביל שהצעירים יבינו את הפלייאוף, והשנה המאזן הטוב בליגה (14:68) וריצה מרשימה עד הסוף.
מהלך המשחק
נמבהרד היה זה שקלע את הסל הראשון במשחק מספר 7, גילג'ס-אלכסנדר ענה מיד מהעבר השני, אבל שלשות של סיאקם והליברטון סידרו לפייסרס פלוס חמש (6:11) בשלב מוקדם. דייגנולט הזעיק את הפסק זמן הראשון של הערב והת'אנדר נכנסו לאט-לאט לעניינים. סל מחוץ לקשת של קארוסו העניק למארחת יתרון ראשון במשחק (14:16).
13 צפייה בגלריה


הליברטון בוכה על הפרקט, רגע לאחר הפציעה
(צילום: Justin Ford / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
נמבהרד נשלח לקו והשווה. אבל אז נרשם רגע טראגי במיוחד: הליברטון, כוכב אינדיאנה, החליק, סובב את הקרסול, נאנק מכאבים ובכה על הפרקט. הוא פונה לחדר ההלבשה כשהוא לא דורך בכלל על הרגל וגם קרלייל הבין" למשחק הזה הוא כבר לא יחזור. בכל מקרה, קרב הענקיות המשיך להיות צמוד, כשסל של וויליאמס ונקודה מהקו של הולמגרן קובעים 22:25 לת'אנדר אחרי 12 דקות.
הדרמה הגדולה נמשכה גם ברבע השני. גילג'ס-אלכסנדר הגיע לכמות דו-ספרתית של נקודות, קארוסו המשיך להציק לשחקני הפייסרס בהגנה, אבל השחקנים הפחות נוצצים של קרלייל עשו את ההבדל. נמבהרד ומקונל (ששוב עלה נהדר מהספסל) השאירו את האורחת קרובה, גם כשהיתרון של אוקלהומה גדל לחמש. שתי הדקות האחרונות כבר היו שייכות לפייסרס ושלשה של נמבהרד כמעט מהלוגו הורידה את אינדיאנה ביתרון 47:48 להפסקה.
13 צפייה בגלריה


משחק 7 או לא משחק 7? נמבהרד ו-וויליאמס במאבק על כדור
(צילום: Kyle Terada-Imagn Images)
זהו, ברבע השלישי הת'אנדר סוף-סוף הגיעו למשחק. זה החל עם ריצת 1:8 שגרמה לקרלייל להזעיק פסק זמן בהול ונמשך במפגן שלשות ובהתעוררות מצד וויליאמס. שתי נקודות של הפורוורד הנהדר כבר הקפיצו את הפער לדו-ספרתי (66:77) והרעידו את הפייקום סנטר. זה לא נגמר כאן: סל של הרטנשטיין קבע 68:81 לאוקלהומה בירידה לרבע האחרון של העונה כולה.
קאמבק של אינדיאנה? הצחקתם את אוקלהומה. ריצת 0:9 בפתיחת הרבע הרביעי הקפיצה את הפער ל-68:90 - ומשם לכולם היה ברור לאן המשחק הזה הולך. הפייסרס עוד מזערו למינוס 10 "בלבד", אבל בסיום לוח התוצאות הראה: 91:103 לת'אנדר. אליפות היסטורית.
פורסם לראשונה: 03:00, 23.06.25
















