יש דברים שרק הכדורגל יכול לעשות. ככל המחיצות, השנאה, החששות והרתיעה ממי שנדמה לנו כאויב בגלל מוצאו, הופכות בן רגע לשותפות גורל בזכות הצבע והאהדה לנבחרת.
זה בדיוק מה שקרה אתמול לנמרוד לוי, תושב ת"א בן 45, אוהד שרוף של ברזיל, שהצטייד בדגל ישראל והגיע לצפות בנבחרת האהובה עליו משחקת מול נורווגיה באצטדיון מטלייף בניו־ג'רזי. בסביבות הדקה ה־25 קלט לוי שבינו לבין זוג היפנים שישבו לצידו עומד בחור שמעודד בקולניות את ברזיל ומחזיק את דגל סוריה. וכך קיבלנו תמונה כמעט היסטורית, עם פריים שבו לוי עם דגל ישראל, ובמרחק של מטר וחצי ממנו אוהד עם דגל סוריה, ושניהם נקלטו במסך הענק של האצטדיון.
"תוך רגע נוצר ביני לבין הבחור הסורי, וודה שמו, דיאלוג. התחלנו לדבר על המשחק, על כמה אנחנו מחזיקים אצבעות לברזיל, והתאכזבנו בכל פעם שהיא החמיצה, ובטח כשארלינג הולאנד הבקיע פעמיים", סיפר לוי. "בסיום אמרתי לו שרק הכדורגל יכול ליצור חיבור כזה. קיטרנו ביחד על כך שהמסע של ברזיל שלנו הסתיים עוד לפני התחיל, החלפנו טלפונים ואנחנו בקשר. מדברים בעיקר על כדורגל, אבל גם על היום שבו הוא יבקר אותי בת"א, ואולי גם במשחק של הפועל ת"א, הקבוצה שאני אוהד, ואני אבקר אותו בסוריה.
ישראלים נוספים ביציע בניו ג'רזי
(צילום פרטי)
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
"זה אולי נשמע כמו חזון אחרית הימים, אבל גם השיח ביני לבין וודה הוא צעד קטן שמוכיח שהכדורגל מוריד את כל המחיצות ואת כל החששות הטבעיים, ושכולנו בסוף בני אדם עם אותן אהבות. אם ברזיל הייתה מנצחת, בטח היינו חוגגים ביחד וממשיכים למיאמי לרבע הגמר, שהיה אמור להיות מול אנגליה. אבל הנורווגים הבהירו לנו שהערב הזה ייגמר באכזבה עד המונדיאל הבא.
"התמונה הזו, שבה אנחנו מסכמים בינינו את המשחק ומסביב המון נורווגי חוגג לנו על הראש, היא רגע אופטימי שנותן תקווה שאולי יום אחד יהיה כאן שלום ושקט. יכול להיות שעוד אגיע למשחק של מרוקו מול צרפת, אבל זה לא יהיה אותו דבר, כי ברזיל שלי, של וודה, ועוד המון ברזילאים ואנשים מכל העולם, כבר לא חלק מהחגיגה הזו".
