זה היה אמור להיות עוד משחק ענק בשמינית הגמר, אבל מהר מאוד, מתחת לשמש הקשוחה של אחר הצהריים בפילדלפיה, הפך המפגש בין צרפת לפרגוואי גם למבחן קיצוני של הגוף האנושי.
לפי דיווחים, טמפרטורת האוויר בזמן המשחק נעה סביב 39־38 מעלות, עומס החום הורגש כגבוה אף יותר, ובמדידות על פני כר הדשא דווח על טמפרטורות חריגות במיוחד, שהתקרבו לפי הערכות ל־60 מעלות. לאדם הרגיל זה אולי נראה כמו עוד משחק בתנאי קיץ לא אידיאליים, אך עבור השחקנים מדובר במצב בריאותי מאתגר שעלול להסתיים לא רק בירידה בביצועים, אלא גם באירוע רפואי מסוכן.
"כשאנחנו מדברים על עומס חום, לא מסתכלים רק על כמה מעלות יש. צריך להתייחס לשילוב של טמפרטורה, לחות, קרינת שמש, משך המאמץ הגופני והעצימות שלו", מסבירה ד"ר ליאור רוזנטל, סגנית מנהל המלר"ד בבית החולים אסותא אשדוד. על אחת כמה וכמה במקרה של משחק כדורגל. לא מדובר במאמץ קצר או אחיד, אלא בפעילות שנמשכת 90 ולעיתים גם 120 דקות, וכוללת ספרינטים חוזרים, שינויי כיוון חדים ומאבקי כוח תחת עומס מצטבר על השרירים, הלב ומנגנוני הקירור של הגוף.
בשלב הראשון השחקנים מתחילים לאבד נוזלים בקצב גבוה. "שחקני כדורגל יכולים לאבד אפילו שני ליטרים בשעה", מציינת ד"ר רוזנטל. "כשמתחילה התייבשות יש ירידה בנפח הדם, הדופק עולה, תפוקת הלב יורדת, ההספק הגופני נפגע, וזה יכול להתבטא גם באיטיות בקבלת החלטות ובזמן התגובה". כלומר, החום לא פוגע רק ברגליים אלא גם בראש. כשאיבוד הנוזלים מגיע לכשני אחוזים ממשקל הגוף, עלולה להופיע פגיעה משמעותית בביצועים הפיזיים והקוגניטיביים: פחות חדות, תגובות איטיות יותר, ירידה בדיוק ולעיתים גם בלבול או התנהגות חריגה.
מאמן פרגוואי גוסטבו אלפארו סופג את הזיעה
(צילום: AP Photo/Petr David Josek)
אוהדת פרגוואי תחת השמש הקופחת
(צילום:Justin Setterfield/Getty Images/AFP z)
"אם המאמץ נמשך והשחקן אינו מצליח להתקרר, עלולה להתפתח היפרתרמיה - עלייה מסוכנת בטמפרטורת הליבה של הגוף. בשלב הזה הסכנה כבר חורגת מירידה בביצועים", מדגישה ד"ר רוזנטל, "טמפרטורת הליבה הולכת ועולה, והיא עלולה לגרום לפגיעה רב־מערכתית: במוח, בכבד, בכליות, לפירוק של שריר, וגם לפגיעה בלב ולהפרעות קצב".
זיהוי בזמן אמת
הסימנים הראשונים שעלולים להעיד על הידרדרות הם בלבול, תגובה איטית, התנהגות חריגה או אובדן חדות. "במכת חום טמפרטורת הגוף היא בדרך כלל מעל 40־41 מעלות", מסבירה ד"ר רוזנטל. "במצב כזה יכולים להופיע פרכוסים, ירידה במצב ההכרה עד איבוד הכרה מלא וקריסת מערכות. אם לא מזהים את זה מהר, לא מפסיקים מיד את הפעילות ולא מקררים באופן אגרסיבי את השחקן, זה יכול להגיע מהר מאוד למוות. זו אחת הסיבות שבמרתונים או באירועים ארוכים מציבים אמבטיות קרח באוהלי הרפואה. צריך להוריד במהירות את טמפרטורת הגוף".
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
המשחק בפילדלפיה לא עמד לבדו: בשלב הבתים סומנו תשעה משחקים שנערכו בחום קיצוני דומה, על פי בדיקה של "הגרדיאן", ובמבט קדימה ישנה סכנה בימים נוספים. לדוגמה, משחק צהריים (שעון מקומי) המתוכנן השבוע בלוס־אנג'לס. רק באטלנטה, דאלאס, ונקובר ויוסטון האצטדיון המארח הוא בעל גג סגור וממוזג, וכפי שהתברר בפילדלפיה, יהיה ככל הנראה צורך להעמיד מזגנים ניידים ליד הספסלים במגרשים נוספים.
אז איך מצמצמים את הסיכון? "אם אפשר לבצע לפני פעילות ספורטיבית התאקלמות לחום, לפחות שבוע לפני המשחק, זה חשוב", אומרת ד"ר רוזנטל. "בנוסף, צריך להקפיד על שתייה מתוכננת לפני המשחק ובמהלכו, כדי לאפשר לגוף להחזיר את הנוזלים שהוא מאבד. במונדיאל משתמשים גם באפודות שמקררות את הגוף, כמו גופיות צמודות ששחקנים לובשים מתחת למדים. יש גם משמעות לחילופים, כדי לא לתת לאותו ספורטאי להתאמץ לאורך זמן".
אבל מעבר לכל אמצעי המניעה, היא מדגישה, הדבר החשוב ביותר הוא לזהות בזמן את השחקן שנמצא במצוקה. "אם רואים שחקן שמפגין בלבול, מגיב באופן איטי או חריג, מוסר או בועט שלא כהרגלו, צריך להבין שיכול להיות שמדובר בתחילת מכת חום, לנטר אותו ולטפל בו".
