תשע פעמים, זה הכל. רק תשע פעמים בהיסטוריה עד כה קבוצות הצליחו להשלים את ההישג המרשים והבלתי ייאמן של זכייה בטרבל - אליפות, גביע וגביע אירופה (כיום ליגת האלופות) בעונה אחת. אמנם ב-14 השנים האחרונות קיבלנו חמישה טרבלים, כשברצלונה ובאיירן מינכן עושות זאת פעמיים כל אחת (ופעם נוספת אינטר של ז'וזה מוריניו), אך זה לרגע לא מוריד או מחליש מהטייטל היוקרתי והנדיר, "טרבליסטית".
הערב (שבת, 22:00) מנצ'סטר סיטי יכולה להצטרף לרשימה האקסקלוסיבית הזו, אם כמובן תנצח את אינטר, שמצידה מחפשת גביע אירופי ראשון מאז הטרבל שלה לפני 13 שנים. במידה שסיטי אכן תעשה זאת, פפ גווארדיולה יהפוך למאמן הראשון אי פעם שזוכה בשני טרבלים (הראשון ב-2009 עם ברצלונה). ועדיין, תהיו בטוחים שהעובדה שהוא לא הצליח לזכות בצ'מפיונס עם אף קבוצה מלבד בארסה יושבת לו בראש, בטח כשעבר קצת זמן מאז - 12 שנים ליתר דיוק.
אז כמה זה באמת יוצא דופן לזכות בטרבל? חזרנו אחורה כדי לנסות ולהבין. את שלושת הראשונים, שהושגו לפני ימי ליגת האלופות, נשים בצד ואת מכונת הזמן שלנו נכוון לסוף שנות ה-90. את הטרבל של מנצ'סטר יונייטד בעונת 1998/99 כולם זוכרים הודות לגמר ליגת האלופות הדרמטי במיוחד מול באיירן מינכן. רבים בישראל, כותב שורות אלו ביניהם, עדיין מסוגלים לצטט מילה במילה את שידור שני השערים של יונייטד בתוספת הזמן כפי שעשה זאת רמי ויץ בזמן אמת. גם התמונות שהגיעו אחר כך צרובות בזיכרון הקולקטיבי של כולנו - הסלטה של פיטר שמייכל, סמואל קופור מכה באגרופיו על הדשא ואלכס פרגוסון אומר למצלמות את המשפט האיקוני: "כדורגל? לעזאזל!".
"האם בדקות הסיום של המשחק האמנתי שאנחנו מסוגלים לנצח את באיירן? שום סיכוי. חשבתי על מה אני הולך לומר לשחקנים שלי בחדר ההלבשה: 'כל הכבוד על עונה נהדרת'. ואז ניצחנו וזכינו", הוא סיפר שנים מאוחר יותר בריאיון ל"גרדיאן".
אותו ניצחון הירואי ומשוגע לחלוטין חתם עונה מלאת דרמות ומהפכים, שאיפשרו בכלל ליונייטד להגיע לאותו רגע היסטורי. האם מישהו האמין שפרגי ושחקניו בכלל יעפילו לגמר 11 דקות מפתיחת גומלין חצי הגמר מול יובנטוס? ממש לא. צמד של פיליפו אינזאגי העלה את יובה ל-0:2 בטורינו (אחרי 1:1 באולד טראפורד) והשדים האדומים נראו חסרי אונים. שערים של רוי קין (באחד ממשחקיו הגדולים בקריירה), דווייט יורק ואנדי קול הדהימו את הגברת הזקנה ואוהדיה עם 2:3, שהיה שווה כרטיס לגמר. אה כן, אל תשכחו שקין וגם פול סקולס לא שותפו מול באיירן עקב צהובים שספגו במשחק הזה.
גם הזכייה באליפות לא הייתה טיול בפארק ולמחזור האחרון הגיעה יונייטד ביתרון נקודה על ארסנל עם משחק ביתי מול טוטנהאם. "אני זוכר את המשחק כאילו הוא היה אתמול", שיחזר אנדי קול בריאיון לאתר הרשמי של המועדון לפני כשלוש שנים. לס פרדיננד השתיק את הקהל האדום באולד טראפורד, אך דייויד בקהאם וקול, בהקפצה אלגנטית מעל איאן ווקר, הצליחו להשלים מהפך (אחד מהמון באותה עונה) ולזכות באליפות חמישית בשבע עונות. "זה היה מותח, מותח מאוד", נזכר פרגי לפני מספר שנים. "אבל זה הטבע ביונייטד, שאנחנו עושים לעצמנו את החיים קשים".
גם בגביע לא היה משעמם, בלשון המעטה. נכון, הגמר מול ניוקאסל היה ניצחון שגרתי, ולא בדיוק זכור, אך מה שקרה בחצי הגמר ועוד איך כן. בדיוק כמו בליגה, התותחנים עמדו בדרך. בקהאם העלה את יונייטד ליתרון, כשדניס ברגקאמפ השווה במחצית השנייה. להולנדי הייתה הזדמנות לכבוש שער ניצחון, כשאסנל קיבלה בעיטה מ-11 מטרים בדקה ה-93, אך הפנדל שלו נעצר בידיים הבטוחות של שמייכל - והקבוצות הלכו להארכה. שם, ראיין גיגס סיפק את אחד מרגעי הקסם הגדולים שנראו בכדורגל האנגלי, ולבד לחלוטין פירק את ההגנה של ארסנל עם סלאלום פנטסטי.
דווקא הטרבל של פפ בברצלונה (2008/09 כאמור) הלך בקלות יחסית - אם אפשר לקרוא ככה להפסד לנומנסיה במחזור הפתיחה של הליגה, משחקו הראשון בקריירה של גווארדיולה כמאמן קבוצה בוגרת. אבל אל דאגה - ההמשך עבר חלק, ומחודש נובמבר ועד לסיום העונה בארסה הוליכה את הטבלה בפער לא קטן ואי אפשר לשכוח גם את ה-2:6 בקלאסיקו. בצ'מפיונס ברצלונה טיילה, עד לחצי הגמר. שם בעיטה אדירה של אנדרס אינייסטה, לא בדיוק סקורר גדול, עמוק בתוך תוספת הזמן של הגומלין מול צ'לסי, סידרה לפפ ושחקניו כרטיס לגמר ומפגש מול מנצ'סטר יונייטד של רוני ורונאלדו. ואמרנו שצריך ניסים כדי לזכות בטרבל? גם פה קיבלנו אחד - שער של מסי זה בערך הדבר הכי לא מפתיע בעולם, שער שלו בנגיחה, כשבהגנת יונייטד עומדים נמניה וידיץ' וריו פרדיננד? קצת פחות צפוי.
"מה היה הדבר הכי טוב בקבוצה הזאת? היא הייתה מאוחדת, זה היה קטלני. מה הדבר הכי גרוע? כלום", כך טען דני אלבס, שעבורו זו הייתה העונה הראשונה במועדון, בריאיון ב-ESPN לציון עשור להישג.
8 צפייה בגלריה
פפ וברצלונה חוגגים טרבל ב-2009. "מה היה גרוע בקבוצה? כלום"
( Manuel Queimadelos Alonso/Getty Images)
הטרבל המפתיע מכולם
שנה מאוחר יותר הגיע טרבל נוסף - אולי המפתיע ביותר מכולם, של אינטר, שעבורה העניין החשוב מכל היה לא לספוג, וכך הצליחה לעבור שלב אחר שלב עד להנפת הגביע עם האוזניים הגדולות. שלושה שערים בלבד ספגו הנראזורי בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות, שניים מהם במפגש הכפול בחצי הגמר מול ברצלונה. מוריניו יצר קבוצה בצלמו ובדמותו והצליח לעצור גם את המכונה המשומנת של פפ, שפינטז לשמור על התואר, ציון דרך שאז נדמה כמדע בדיוני (עד שריאל מדריד של רונאלדו עשתה זאת שלוש פעמים ברציפות).
בגמר אגב היריבה הייתה באיירן מינכן, שחיפשה טרבל משלה (אבל אל תדאגו לה) - אך צמד של דייגו מיליטו, אחד בכל מחצית, עשה את ההבדל בין הצדדים וסידר לאימפריה האיטלקית גביע אלופות ראשון מאז 1965. בסקודטו אינטר זכתה בפער של שתי נקודות, לפני רומא, ובגביע, המיוחד ושחקניו עשו את המינימום ההכרחי ובכל הסיבובים ניצחו בהפרש של שער בודד. זה לא היה הטרבל הכי יפה לצפייה, אבל החבורה הלוחמת של מוריניו הראתה מחויבות מהדקה הראשונה ועד האחרונה של העונה, והתוצאות מדברות בשם עצמן.
אז הגענו לבאיירן של יופ היינקס, שהוחתם כדי להשיב את תואר האליפות למינכן אחרי שתי זכיות רצופות של דורטמונד, ואפשר לומר שהוא הצליח להחזיר את כוח ההרתעה של הבווארים. באיירן חתומה על אחת העונות הדורסניות והחד צדדיות שזכורות אי פעם בכדורגל העולמי. זה נפתח עם תשעה ניצחונות ליגה רצופים והפסד נדיר במחזור העשירי. עד לסיום העונה בבונדסליגה באיירן לא הפסידה, הבטיחה את התואר כבר בתחילת אפריל - ועל הדרך שברה שלל שיאים, כולל נקודות (91 ב-34 מחזורים) ופער מהמקום השני (25, מדורטמונד).
הטיול נמשך בגביע הגרמני, ולמעשה גם בצ'מפיונס, כולל 0:7 בסיכום צמד משחקי חצי הגמר מול ברצלונה. "באיירן אחת הקבוצות הכי טובות ששיחקנו מולה מאז ומעולם", אמר דני אלבס לאחר שהקבוצה שלו נדרסה. בגמר הסיפור היה שונה, שם שוב חיכתה דורטמונד - כששער ניצחון של אריין רובן בדקה ה-89 נתן לקבוצה שלו 1:2 דרמטי והיסטורי מבחינתה. "הכדור התגלגל מעבר לקו לאט לאט, מה שהפך את השער הזה לאפילו יותר יפה", אמר רובן בסיום אותו משחק ל-ESPN.
שוב ברצלונה, שוב מסי
עוד שנתיים חלפו, ושוב זאת ברצלונה. הפעם עם לואיס אנריקה על הקווים ועם השלישייה ההתקפית המרשימה ביותר שנראתה על מגרש כדורגל - MSN; מסי, סוארס וניימאר. שיתוף הפעולה ביניהם היה כמעט טלפתי, ולראייה, הם כבשו יחד 122 שערים (58 מהם של הפרעוש). וזה כשסוארס החמיץ את ארבעת החודשים הראשונים, זכר לנשיכה שנתן לג'ורג'יו קייליני במונדיאל 2014. קל זה לא היה, ולואיס אנריקה כמעט פוטר איפשהו במהלך העונה, אך ניצחון 1:2 בקלאסיקו כחלק מרצף של 14 משחקים ללא הפסד בלה-ליגה, נתן לבארסה אליפות בפער של שתי נקודות.
גמר הגביע נחתם עם 1:3 על אתלטיק בילבאו, וכנראה שמהלך אחד משם זכור במיוחד - השער הראשון שהבקיע מסי, שהוא ללא ספק אחד מהיפים ביותר בקריירה שלו. סלאלום מסחרר מימין שהותיר ארבעה שחקנים באדום-לבן מאחור ונחתם בבעיטה חדה לפינה. וואו. ניתן לומר שהדרך לזכייה בצ'מפיונס הייתה מרשימה במיוחד - בטח לאחר מבט ברשימת היריבות בנוקאאוט. זה החל עם מנצ'סטר סיטי (1:3 בסיכום), נמשך ב-1:5 על פ.ס.ז' ונחתם ב-3:5 על באיירן מינכן, כשבגמר חיכתה יובנטוס, שגם היא נכנעה לעוצמה הקטלאנית והפסידה 3:1. "זה מדהים, זה משהו מיוחד", אמר סוארס בסיום. "בשביל לזכות בגביעים כאלו צריך לסבול".
טרבל מול יציעים ריקים
נותר עוד טרבל אחד אחרון - עונת הקורונה הידועה לשמצה, זו שחצייה שוחק מול אצטדיונים שוממים. לבאיירן מינכן לא ממש היה אכפת, תשאלו את ברצלונה שחטפה ממנה 8:2 מוחץ ברבע הגמר. שבע שנים אחרי הטרבל הראשון, קשה להאמין שמישהו חשב שסוף העונה הזו יהיה זהה. תבוסה 5:1 לפרנקפורט בליגה אילצה את ראשי המועדון לשגר מכתב פיטורים למאמן ניקו קובאץ', ולהביא כברירת מחדל את מי שאימן את קבוצת המילואים וכיהן כעוזרו של הקרואטי, האנזי פליק.
פליק היה כל דבר מלבד ברירת מחדל - באיירן החלה לשחק כדורגל נהדר ופשוט ניצחה בלי הפסקה. רצף של 30 משחקים ללא הפסד, 29 מהם היו ניצחונות (כולל כאמור 2:8 אחד זכור במיוחד) לא הותירו סיכוי לאף יריבה בכל אחד משלושת המפעלים. בהחלט עזרו 55 השערים של רוברט לבנדובסקי (15 מהם היו בצ'מפיונס). בגמר חיכתה סן ז'רמן, שפינטזה על טרבל משלה, אך שער בודד של האקס קינגסלי קומאן קבע את תוצאת המשחק.
"כשאתה זוכה בתואר כזה - אתה צריך לערוך מסיבה, ואני לא יודע מתי המסיבה תסתיים", אמר פליק הנרגש בתום הגמר. כמה מרשימה הייתה באיירן בצ'מפיונס תעיד העובדה שהיא הקבוצה הראשונה שסגרה עונה מושלמת - של 11 ניצחונות ב-11 משחקים. הישג שאף אחת לפניה לא הצליחה להשלים, וגם מאז.
