אחרי יותר מחצי מאה של ציפייה, כאב ובעיקר זיכרונות שלא מרפים, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו חוזרת לבמה הגדולה של הכדורגל העולמי - ולא סתם חוזרת, אלא מגיעה אליה עם סיפור גדול הרבה יותר מכדורגל.
הניצחון הדרמטי בלילה בין שלישי לרביעי על נבחרת ג'מייקה 0:1 לאחר הארכה, בגמר הפלייאוף הבין-יבשתי במקסיקו, לא רק סגר מעגל, אלא גם פתח פרק חדש עבור המדינה, שעד כה נאלצה לחיות בצלו של מונדיאל אחד ויחיד בו השתתפה - אי שם ב-1974, כשהיא עוד נקראה זאיר.
הצלקת שהגלידה
אותה הופעה יחידה השאירה צלקת לאומית בכל הנוגע לסוגיות צבע, גזע ודעות קדומות. זאיר הייתה הנבחרת הראשונה מאפריקה השחורה שהעפילה למונדיאלים - והרגעים שלה בגביע העולמי היו ממש סוג של בדיחה. גם אם אפשר למחול על מאזן של שלושה משחקים ללא נקודה או שער, או על התבוסה 9:0 ליוגוסלביה ז"ל, כולם זוכרים מאותו טורניר רגע משפיל במיוחד.
צפו בחגיגות באצטדיון לאחר העלייה הדרמטית
בהפסד 3:0 לברזיל נשרקה בעיטה חופשית לטובת הנבחרת הדרום אמריקאית, 25 מטרים מהשער. לאחר השריקה של השופט, מוופו אילונגה מזאיר רץ באמוק לעבר הכדור ובעט בו מתוך מחשבה שמותר לעשות זאת גם לפני שהשחקן היריב בועט. באותו רגע, אפשר היה בקלות לשמוע את פרץ הגיחוך שנשמע בכל העולם כולו. האמת, עד היום הסרטון ההוא ויראלי למדי (ודי מצחיק למען האמת).
"חגיגות ההעפלה לא היו רק עבור השחקנים של הנבחרת הנוכחית", סיכם ג'ק לאנג בטור מרגש ב"ניו יורק טיימס". "זה היה עבור מוופו אילונגה, עבור כל מי שנתן את כולו עבור הנבחרת בשנים הקשות - ועוד רבים אחרים. זה עבור האוהדים שאינם זוכרים את 1974 - ועבור אלו שזוכרים היטב. זו הייתה חוויה מייאשת, אך היא נחשבה לשיעור שממנו אפשר ללמוד ולהשתמש בו כדלק".
אבל זו כבר לא אותה נבחרת, ולא אותה מדינה. תחת המאמן סבסטיאן דסאברה, הקונגולזים בנו זהות חדשה - כזו שמחברת בין כוכבים צעירים לכמה חבר'ה ותיקים. עם שחקנים כמו אקסל טואנזבה מברנלי (לשעבר במנצ'סטר יונייטד) שכבש את שער הניצחון מול ג'מייקה, וגל חדש של כדורגלנים שבחרו לייצג את המדינה, "הנמרים" מגיעים למונדיאל לא רק כדי להשתתף - אלא כדי לשנות את הסיפור שנכתב עליהם במשך 52 שנים.
הרשויות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הכריזו על יום רביעי כיום חג לאומי. את ההחלטה להעניק לעם יממת שבתון נימקו במדינה בכך שמדובר ב"ניצחון היסטורי", אי לכך, האומה תוכל לקחת חופשה מהעבודה "כדי לחגוג את האירוע באחדות, בהתלהבות ובגאווה לאומית". צודקים.
לפחות על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, מעסיקים רבים כיבדו את יום השבתון, כאשר בנקים וחנויות רבות בבירה קינשאסה נסגרו לרגל הניצחון. העסקים שבחרו לעבור כרגיל, הציגו נימוק די משכנע: "ההודעה על יום השבתון הגיעה בדקה ה-90".
"רגע השיא בקריירה"
אחד האוהדים שיצא לרחובות לחגוג, אמר ל-BBC: "למרות הכאב, המלחמה והכיבוש, הניצחון הזה גורם לנו גאווה. אני מרגיש כל כך שמח. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו סובלת מעשורים של סכסוכים צבאיים. בתחילת השנה קבוצת המורדים M23 כבשה שטחים נרחבים במזרח המדינה, ולמרות שרואנדה השכנה נחשבת כמי שתומכת במורדים, ממשלת רואנדה פרסמה ברכה על ההעפלה למונדיאל. "עולים למען אפריקה", צייץ סגן הדובר של הממשלה השכנה, ז'אן מוריס אוברה, "מזל טוב להרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - לכו וייצגו בגאווה את היבשת על הבמה העולמית".
אחת הקריאות הבולטות במהלך החגיגות ברחובות הייתה "כריסטיאנו רונאלדו הבא בתור", זאת מאחר שהבכורה המחודשת של קונגו תהיה מול נבחרת פורטוגל, ב-17 ביוני, כשמנגד הכוכב בן ה-41 יפתח את אליפות העולם השישית שלו. שתי הנבחרות הנוספות בבית 11 הן קולומביה ואוזבקיסטן - כך ששאיפה ריאלית עבור קונגו תהיה לעלות לשלב הבא מהמקום השלישי.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא המדינה האפריקאית העשירית והאחרונה שהעפילה לגביע העולם בארה"ב, מקסיקו וקנדה אחרי דרום אפריקה, מרוקו, חוף השנהב, קורסאו, טוניסיה, מצרים, קייפ ורדה, סנגל, אלג'יריה וגאנה.
טואנזבה, שכאמור, לבש את מדי יונייטד ואסטון וילה, אמר לאחר אותו משחק כי השער שכבש הוא "ללא ספק החשוב ביותר בקריירה שלי. אני כל כך מודה שכבשתי את השער הזה עבור הנבחרת, עבור המדינה. אני מבין את החשיבות של מה שזה מייצג ואת השמחה שזה מביא לאנשים".
חלוץ ריאל בטיס, סדריק בקמבו, הוסיף: "אני נולדתי ב-1991. מעולם לא ראיתי את קונגו בגביע העולם. עכשיו, להיות חלק מהקבוצה שמביאה את המדינה לשם? זה מדהים".
