להאנזי פליק, מאמן נבחרת גרמניה ואולי המאמן עם יחסי האנוש הטובים ביותר בפלנטת הכדורגל, יש אמירה ידועה: "אני אומר החוצה בקול, כדי שמי שבפנים יקשיב". במילים אחרות: פליק מוכר כותרות לעיתונים כדי שהשחקנים שלו יפנימו את מה שהוא רוצה להגיד להם. אבל את מה שפליק אומר עכשיו, חודש וחצי לפני פתיחת הגביע העולמי, צריך לשמוע בפנים ובחוץ, להפנים ולהדהד.
"זו בושה שהגביע העולמי הזה לא יהיה שייך לאוהדים", אמר פליק בהתייחסו לטורניר שייפתח במועד שונה מהרגיל בקטאר. "יש לי הרבה מכרים שהיו רוצים לנסוע, אבל הם לא יכולים להרשות את זה לעצמם כספית, וחלק לא יכולים לנסוע לשם בגלל כל היחס לקהילת הלהט"בים. בנוסף, יש הפרות חמורות של זכויות אדם ואפליה נגד מיעוטים. הגביע העולמי אמור להיות לכל אוהד, וזה לא הסיפור הפעם".
בתחילת השנה ניסתה התאחדות הכדורגל הגרמנית להעלים מחאות אוהדים נגד הגביע העולמי בקטאר. היא שינתה את דעתה לאחר שהתברר שהחברה שבבעלותה נמצאים בנייני המטה של הנבחרת הגרמנית בקטאר ניצלה גם היא עובדים זרים. ההתאחדות כבר הודיעה שלא תפעל נגד שחקנים שירצו למחות.
אבל פליק רק חימם מנועים. "האם היו צריכים לתת לקטאר את האירוח של הגביע העולמי? התשובה הייתה צריכה לבוא הרבה יותר מוקדם, והיא 'לא' מוחלט", אמר פליק. "זה ברור שהרבה דברים לא בסדר בקטאר בכל מה שקשור לזכויות אדם. אנחנו לא נסתפק רק בעובדה שעלינו למשחק עם חולצות שחורות שעליהן היה כתוב 'זכויות אדם'. אנחנו נשב ונחליט מה עוד נעשה".
"חבל שהתעוררנו רק עכשיו"
ההצהרות הסמי-פוליטיות של מאמן נבחרת לאומית חשובה גרמו לחשש בהתאחדות כי בין השחקנים הגרמנים ייערך מרוץ סמוי, שבו כל אחד ינסה להוכיח שהוא עושה יותר עבור האג'נדה של מחאה נגד הפרת זכויות האדם במדינה המארחת. אבל אלו בעיות של עשירים. עולם הכדורגל לא יכול להרשות לעצמו (אחרי רוסיה 2018) להעניק למדינה בעייתית פלטפורמה עולמית לקדם את עצמה. השאלה היא אילו עוד שחקנים, מאמנים והתאחדויות יצעדו באומץ כדי לדבר על ההפרות החמורות של זכויות האדם בקטאר והאפליה המתמשכת כלפי נשים, להט"בים ומיעוטים.
רוב הלחץ הגיע עד עכשיו ממדינות צפון אירופה: בגרמניה אלו בעיקר אוהדים, בדנמרק מדובר בארגונים לזכויות האזרח שגם ביקשו מהבנק המאמֵּץ להסיר את חסותו מהנבחרת, בהולנד קבוצות טוענות ששחקניהן לא יכולים לרקוד בהצגה הגדולה ביותר בעולם, כשמתחתם קבורים מאות עובדי פרך שיובאו לקטאר כדי לבנות את המתקנים לאליפות והועסקו בתת-תנאים.
מאמן גרמניה האנזי פליק: "בושה שהגביע העולמי הזה לא יהיה שייך לאוהדים. חלק לא יכולים לנסוע לקטאר בגלל היחס לקהילת הלהט"בים. יש הפרות חמורות של זכויות אדם ואפליה נגד מיעוטים"
יש לזכור: המחאה נגד קטאר בתוך קטאר יכולה לעלות ביוקר. בינואר חתם האמיר הקטארי על שינוי בקוד העונשין והרחיב אותו לפגיעה בציבור, הכתמה של האמירות או התחלה של מחאה ציבורית. כל מי שימחה ויפר כל אחד מהסעיפים המאוד רחבים הללו, צפוי לקנס של 100 אלף ריאל (כ־100 אלף שקל) ועונש מקסימום של עד חמש שנות מאסר. מדובר למעשה בהשתקה באיומים. הרשויות בקטאר מצפצפות על זכות הדיבור וזכות המחאה. פיפ"א, כמובן, שותקת. אין מה לצפות יותר מדי ממי שהעניק את שני גביעי העולם האחרונים לדיקטטורות. אבל מי כן ידבר?
6 צפייה בגלריה
כל מי שימחה ויפר כל אחד מהסעיפים המאוד רחבים הללו, צפוי לקנס של 100 אלף ריאל (כ־100 אלף שקל) ועונש מקסימום של עד חמש שנות מאסר
(צילום: AP)
מי שכבר חשפה את דרך המחאה שלה היא נבחרת דנמרק. מדי האימון שלה בטורניר יהיו נטולי חסויות, לאחר שכל המפרסמים החליטו לפנות את מקומם למסרים אפשריים נגד המארחת, והספונסרית הראשית "הומל" עיצבה מדים חסרי תקדים: דנמרק תופיע באדום או לבן בוהקים, כשלוגו ההתאחדות והחברה דהויים ובקושי נראים על החולצה. היא הוסיפה אפשרות שלישית - מדים בשחור, "צבע האבל". מהחברה נמסר: "אנחנו לא רוצים לבלוט בטורניר הזה, שאלפי אנשים שילמו בחייהם עבורו". כזכור, לפי דיווח של "הגרדיאן" מ־2021, לא פחות מ־6,500 פועלים זרים בקטאר נהרגו במהלך ההכנות למשחקים.
נבחרות אחרות שהראו את הנכונות הגדולה ביותר להסתכן לא לפגוע בשמן הטוב ובשם הטוב של שחקניהן היו נורבגיה, פינלנד ושבדיה – נבחרות שלא העפילו למשחקים. גרמניה והולנד כבר רמזו שיבצעו סוג של אקט מחאה, אבל מה עם שאר מדינות המערב שחרטו על דגלן את המאבק לזכויות אדם? מה עם ערש הדמוקרטיה צרפת? ארה"ב?
מאמן נבחרת אנגליה גארת' סאות'גייט כבר התבטא כי הנבחרת וההתאחדות יתייעצו עם אמנסטי כדי לתכנן דרכי פעולה ומחאה, אבל לאחרונה כבר אמר כי קשת המחאה תהיה די מוגבלת. קפטן הנבחרת, הארי קיין, אמר שידבר עם חבריו הבינלאומיים בטוטנהאם כדי לחשוב על דרכי פעולה. קיין כבר הודיע שהוא ועוד שבעה קפטנים יענדו סרט בצבעי הגאווה עם הכיתוב "אהבה אחת" על זרועם, כדי למחות נגד האיסור על הומוסקסואליות באמירות. קשר באיירן וגרמניה יוזואה קימיש התבטא כי "חבל שהתעוררנו רק עכשיו. זו מחאה שהייתה צריכה לקרות מזמן. אני מקווה שהשחקנים ינצלו את המעמד שלהם וישתמשו בו לטובת נושא כזה חשוב. אני מקווה מאוד שלא נהיה לבד במחאה".
גם לאון גורצקה, חברו לנבחרת ולקבוצה, אמר דברים דומים, אבל יש לקוות שהם לא מצפים לעזרה מפיפ"א. זאת כבר הודיעה שתשקול צעדים נגד יחידים או קבוצות ש"מתכננים לערוך מחאה בלתי ספורטיבית במהלך המשחקים".
ולמי שהיה זקוק לעוד מחשבה אם למחות או לא, הרי שעובדים זרים בקטאר (מהווים 95 אחוז מהאוכלוסייה באמירות) שהעזו להתלונן בחודשים האחרונים על אי-תשלום משכורות בזמן או הלנת שכר, גורשו מהמדינה לפני מספר שבועות.
כל שותף במשחקים שחושב על מחאה חייב לזכור: הכדורגל הוא משני עבור הקטארים, פלטפורמת שיווק שמחווירה לעומת שמה הטוב של המדינה בפני העולם. מי שיעז, יחטוף. גרוע מכך: בגלל המצב הפוליטי, המלחמה באוקראינה ומגבלות הגז מרוסיה למערב, העולם צריך את קטאר הרבה יותר מאשר קטאר צריכה אותו.
גם החלטות של שחקני עבר וספונסרים הולכות לכאן ולכאן: גארי לינקר, שנכווה באש התקשורת הבריטית לאחר שהשתתף בהגרלת משחקי המונדיאל במוסקבה, סירב להזמנה דומה הפעם, ואילו דייויד בקהאם דווקא חתם על חוזה רב-שנתי ורב מיליונים כדי לקדם לא רק את הגביע העולמי אלא גם את קטאר כמדינה. בזמן שחברות בנקים ושילוח שמאמצות את הולנד ובלגיה הודיעו כי יסרבו לכרטיסים המגיעים להן כמאמצות ולא ישתתפו בשום מאמץ שיווקי במונדיאל, רשת סופרמרקטים צרפתית עם סניפים בקטאר איימה כי מי שיחבר את שמה למחאה או לחרם על המדינה, ייתבע בבית משפט.
המפתח בידיים של הקהל
ההיסטוריה של הגביע העולמי בכדורגל אינה משופעת במחאות. אפילו אירוח במדינה שנשלטה על ידי משטר צבאי אכזרי, ארגנטינה ב-1978, לא הוביל שחקנים, מאמנים, נבחרות או פדרציות לצעדים דרסטיים כמו חרם או השעיה. גם המלחמה הקרה, שגררה חרמות על שתי אולימפיאדות, לא פגעה במשחקים. למעשה, המחאות היחידות נגד המשחקים אירעו בשני המונדיאלים האחרונים, כשאזרחים מקומיים (תושבי הבירה בברזיל ולהקת "פוסי ריוט" ברוסיה) מחו נגד המשטר ונגד ההשקעה במשחקים.
ניסיון שבדי להוביל למחאה והחרמה של הגביע העולמי בגרמניה ב-2006 בגלל סחר בנשים והתגברות כוח העבודה בבתי בושת במדינה, נגדע כמעט עוד לפני שהחל. לצרפתים יש רקורד מצוין במחאות ובחרמות במסגרת הגביע העולמי. למרבה הצער, מדובר בחרם של מחנות בתוך הנבחרת.
דנמרק תופיע באדום או לבן בוהקים, כשלוגו ההתאחדות והספונסרית הראשית דהויים ובקושי נראים על החולצה. מהחברה נמסר: "אנחנו לא רוצים לבלוט בטורניר הזה, שאלפי אנשים שילמו בחייהם עבורו"
לפיפ"א, לעומת זאת, יש היסטוריה בהחלט ערה בהשעיות של נבחרות לאומיות, אבל אם עד עכשיו כל ההשעיות של פיפ"א הגיעו בגלל התערבות של צד שלישי, הרי שההשעיה האחרונה של רוסיה הייתה צעד פוליטי מאוד לא אופייני של הגוף שמנסה להיות בסדר עם כולם ולא להפריע לתזרים המזומנים. ההשעיה הזו הייתה בדיעבד עונש גם לפיפ"א עצמה: היא הכשירה את רוסיה ופוטין, נתנה להם את הפלטפורמה הכי חזקה בעולם הספורט כדי לפרסם את המדינה והמשטר, וארבע שנים אחר כך רוסיה החזירה להם עם פלישה לאוקראינה.
אם יש מישהו שבאמת יכול לגרום למחאה אמיתית ולגביית תשלום מקטאר על מצב זכויות האדם הגרוע בה, הרי זו רק פיפ"א, אבל שישה שבועות לפני תחילת המשחקים, הרכבת הזו כבר עזבה את הרציף. למרות שעברו רק ארבע שנים, פיפ"א שוב התעוורה מצבע הכסף ובחרה לא ללמוד את הלקח מרוסיה. לא היה צריך הרבה: מחאה מאורגנת, סמינרים לסובלנות ולזכויות אדם, חופש הדיבור, פרגון לשחקנים ואוהדים שיחליטו למחות. פיפ"א מעדיפה להמשיך לשתוק.
עבודה בעיניים
אחרי החקירות והגילויים על תנאי העבודה הגרועים, קטאר הבטיחה כי תערוך רפורמה נרחבת בתנאי העבודה וכי תחדל מתנאי תעסוקה מגבילים כמו הפקדת דרכונים ולקיחת פיקדונות כספיים. עם זאת, בדיקות נוספות של ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת זרים גילו כי מדובר בשינויים קוסמטיים וכי קטאר לא כיבדה את הדיו שאיתו חתמה על הרפורמות. יתרה מזאת, גם אחרי ש־6,500 עובדים זרים מצאו כאמור את מותם כדי שקטאר ופיפ"א יוכלו להעלות את הצגת הענק העולמית שלהן, קטאר הכריחה עובדים לעבוד למרות שחלו בקורונה ומבלי שהעניקה להם חיסונים מתאימים, תנאי עבודה מותאמים למגפה או בדיקות קפדניות. לקטאר יש מספיק כסף כדי להעסיק עובדים זרים בתנאים וצורה אנושית, היא בוחרת לא לעשות זאת. היא בוחרת לזלזל בחיי אדם ובמשפחותיהם.
בזמן שחברות בנקים ושילוח שמאמצות את הולנד ובלגיה הודיעו כי לא ישתתפו בשום מאמץ שיווקי במונדיאל, רשת סופרמרקטים צרפתית עם סניפים בקטאר איימה כי מי שיחבר את שמה למחאה ייתבע בבית משפט
יותר מכך, פיפ"א העניקה לאמירות עבור בצע כסף מבצע של 40 ימי הלבנה למצב זכויות האדם במדינה. במשך כל תקופת המונדיאל תורשה לדוגמה כניסת ישראלים למדינה ולא ייאכפו חוקים נגד הומואים ולסביות. מה יקרה אחרי משחק הגמר? ובכן, מבצע ההלבנה יסתיים. אם אתה הומו בקטאר, אם את לסבית, אתם מוזמנים לחזור לארון.
ואולי התקווה היחידה והאחרונה היא האוהדים. להם אין חוזי פרסום להפסיד והתדמית של אף אחד מהם לא תיפגע. מוקדם יותר השנה הצליחו אוהדי ווטפורד להרים מחאה משמעותית מספיק בגלל מצב זכויות האדם במדינה, כדי שהקבוצה תבטל את משחק הידידות שלה נגד נבחרת קטאר. המארחת לא תשלח אף אוהד לחמש שנים או חמש שניות בכלא, זה יכול להוביל לתקרית דיפלומטית אמיתית. היא ככל הנראה תשלח את מי שימחה במטוס הראשון הביתה.
צודק פליק. וצודק קימיש. המחאה הזו הייתה צריכה להתחיל להתגלגל מזמן, ולגביע העולמי אין מקום בקטאר, ובטח לא בנובמבר. ומאחר שההצלה לא תגיע מהשחקנים, מהמאמנים, מההתאחדויות או מפיפ"א, רק האוהדים יכולים להעביר את המסר. האם יבחרו לעשות זאת? רוב הסיכויים שלא.
