הטקס היוקרתי ביותר של הכדורגל העולמי נמצא ממש מעבר לפינה - פרס כדור הזהב, שייערך בלונדון ב-26 באוקטובר, המוענק על ידי המגזין הצרפתי "France Football". בניגוד לשנים קודמות, שבהן היה פייבוריט אחד או שניים לזכייה, השנה יש לא פחות משישה, מבין 30 המועמדים הסופיים.
צריך לזכור שזו שנת מונדיאל, ולטורניר יש משקל עצום במרוץ לכדור הזהב. מסי ב־2023, מודריץ' ב־2018 וקנבארו ב־2006 הם דוגמאות בולטות לכך. גם השנה אפשר לראות את ההשפעה: ג'וד בלינגהאם, שלא הרשים במדי ריאל מדריד והחמיץ חלק גדול מהעונה בשל פציעה, מוזכר בתחזיות כמי שעשוי לסיים בעשירייה הראשונה בזכות המונדיאל הנהדר שסיפק - אף שאנגליה לא הגיעה לגמר.
גלריה
הפרס היוקרתי בעולם הכדורגל. כדור הזהב, מתוך מוזיאון CR7 במדיירה
(צילום: Octavio Passos / Getty Images)
אז מדוע המרוץ השנה פתוח כל כך, עם מספר רב של מועמדים לזכייה? בעיקר משום שאף שחקן לא התעלה על כולם בפער ברור. לכל מועמד יש יתרונות, אבל גם נקודות תורפה: יש מי שסיפקו מספרים מרשימים בלי לזכות בתואר קבוצתי, ואחרים זכו בתארים בלי להיות הגורם המרכזי בדרך אליהם. אז, מי הם המועמדים המובילים לזכייה?
לאמין ימאל
סיים את העונה עם 26 שערים ו-21 בישולים בכל המסגרות, לצד אליפות ספרד, הסופרקאפ הספרדי וכמובן, זכייה במונדיאל. הוא נבחר לשחקן המצטיין בלה ליגה והיה אחד מהגורמים המרכזיים לאליפות של ברצלונה. עוד עונה בה הנער הספרדי הראה לעולם שגדל פה כישרון חריג, כאשר לצד המספרים הוא ליהטט על הקו עם דריבלים מופלאים ומסירות מתוחכמות. החסרונות? הודח עם בארסה מליגת האלופות ברבע הגמר. נפצע באפריל 2026, כך שבמשחקים המכריעים של העונה של בארסה הוא לא שותף, ושחקנים כמו רוברט לבנדובסקי, מרכוס רשפורד, ראפיניה ופרמין לופז, תרמו יותר ממנו בסוף העונה.
וכמובן, המונדיאל. לאורך כל הטורניר, כשכל הכוכבים הגדולים בעולם כבשו ובישלו בצרורות, ימאל נעלם. הזכייה במונדיאל מחזקת את המועמדות שלו, אך התרומה האישית שלו בטורניר (שער אחד מול ערב הסעודית ו-0 בישולים) הייתה רחוקה מזו שמצופה ממועמד מוביל לכדור הזהב.
מה אכפת לו? העיקר שזכה
(צילום: FRANCK FIFE / AFP)
עוסמאן דמבלה
המחזיק הנוכחי בתואר, ששמר על כושר נפלא. כבש 26 שערים ובישל 14 בכל המסגרות בעונה האחרונה, כאשר אחד מהם הוא השיוויון מול ארסנל בגמר ליגת האלופות, שהסתיים בזכייה שנייה ברציפות של פריז במפעל. גם לארון של הצרפתי נוספה כמות מכובדת של תארים: ליגת האלופות, אליפות צרפת, הסופרקאפ הצרפתי, הסופרקאפ האירופי והגביע הבין יבשתי. תוסיפו לזה שישה שערים ושני בישולים במונדיאל ויוצא לכם מועמד ראוי ביותר לזכייה בכדור הזהב.
החסרונות? היה פחות דומיננטי משנה שעברה, בה כבש 35 שערים בכל המסגרות (העונה 20 עם פריז), לדוגמא קביצ'חה קבראצחליה זכה בשחקן העונה באלופות. וההעלמות בשלבים המכריעים במונדיאל. אבל עדיין, אם הייתם אומרים לדמבלה של לפני 4 שנים שהוא מתמודד על זכייה שנייה ברציפות בכדור הזהב - הוא היה צועק עליכם: !Menteurs.
פעם שנייה ברציפות? דמבלה עם כדור הזהב ב-2025
(צילום: Franck FIFE / AFP)
רודרי
זכה עם מנצ'סטר סיטי בגביע האנגלי ובגביע הליגה, אך את הטיעון המרכזי שלו לזכייה בכדור הזהב סיפק במונדיאל. רודרי הוביל את ספרד לזכייה ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר, כשהוא מנהל את המשחק, מחלץ כדורים ומכתיב את הקצב. בנבחרת שספגה שער אחד בלבד בשמונה משחקים, הקשר הספרדי היה מהגורמים המרכזיים ליציבות ולשליטה במרכז המגרש.
גם בגמר מול ארגנטינה הראה למה: השלים 101 מתוך 105 מסירות וניצח ב-80 אחוז מהמאבקים שלו. החסרונות? העונה במדי סיטי הייתה הרבה פחות מרשימה מהמונדיאל. הפציעות קטעו את החזרה שלו לכושר, והוא סיים עם 33 הופעות בלבד, שני שערים וללא בישולים בכל המסגרות במועדון. המספרים ההתקפיים אמנם לא מספרים את הסיפור של קשר אחורי, אבל ההיעדרויות וחוסר הרציפות בהחלט מחלישים את המועמדות שלו. סיטי לא זכתה באליפות והודחה מליגת האלופות כבר בשמינית הגמר מול ריאל מדריד. כך שהשאלה במקרה שלו ברורה: האם מונדיאל גדול וזכייה בתואר השחקן המצטיין מספיקים כדי להקדים מועמדים שסיפקו עונת מועדונים טובה ושלמה יותר?
רודרי
(צילום: Justin Setterfield/Getty Images)
לאו מסי
כן, גם בגיל 39, אחרי שמונה כדורי זהב, הפרעוש שוב מסומן כאחד המובילים לזכייה - או לסיים בטופ 5 לכל הפחות. כבש 44 שערים ובישל 30 בכל המסגרות, זכה בגביע ה-MLS וסחב על גבו את נבחרת ארגנטינה לגמר המונדיאל לאחר שכבש שמונה שערים ובישל ארבעה. באותו מונדיאל הוא גם עבר את מירוסלב קלוזה והיה זמנית מלך שערי המפעל בכל הזמנים, לפני שקיליאן אמבאפה עקף אותו. במונדיאל מסי שוב הזכיר לנו מי הוא, ושגם בגילו הוא עדיין יכול לשחק ברמות הגבוהות ביותר.
החסרונות: 44 שערים ו-30 בישולים נשמעים כמו מספרים מטורפים, אבל לעומת שאר המועמדים המוזכרים פה, מסי משחק בליגה החלשה בפער, רמת התחרות ב־MLS מקשה להשוות את המספרים שלו לאלה של הכוכבים בליגות הבכירות באירופה, וקשה לתת את כדור הזהב לשחקן מהליגה הזו. עוד חיסרון בולט הוא שלמרות המונדיאל הנפלא של מסי, בגמר מול ספרד הוא פשוט השתתק וכמעט ולא היה מעורב במשחק וכמו כל נבחרתו - נעלם תחת השליטה הספרדית במגרש.
יוסיף כדור תשיעי? מסי עם כדור הזהב ב-2021
(צילום: Aurelien Meunier/Getty Images)
קיליאן אמבאפה
כנראה השם הכי מעניין ברשימה הזו. החלוץ הצרפתי סיפק עונה אישית מפלצתית: 58 שערים ו־14 בישולים במדי ריאל מדריד ונבחרת צרפת, וסיים כמלך שערי הליגה הספרדית, ליגת האלופות והמונדיאל - שבו הפך גם למלך שערי הטורניר בכל הזמנים. עם 25 שערים בליגה, 15 באלופות ועוד עשרה במונדיאל, אמבאפה הוכיח שוב שהוא חיית שערים. החיסרון שלו ברור: כל אלה לא הספיקו לזכייה בתואר קבוצתי.
ריאל נשארה בידיים ריקות, וצרפת נעצרה בחצי גמר המונדיאל. תומכיו יטענו שעל עונה אישית כזו מגיע לו כדור הזהב, ושחלוץ שכבש בכמויות כאלה לא צריך לשלם את המחיר על הכישלונות של קבוצתו ונבחרתו. אלא שהישגים ותארים קבוצתיים הם אחד הקריטריונים בבחירת הזוכה, וכאן למתחרים שלו יש יתרון ברור. מנגד, היכולת האישית היא הקריטריון הראשון בחשיבותו - ועל הבסיס הזה אמבפה בהחלט יכול לטעון שהפרס צריך להיות שלו. האם עונה אישית חריגה כל כך יכולה לפצות על היעדר תארים?
מפלצת חסרת תארים. קיליאן אמבאפה
(צילום: AP Photo/Marta Lavandier)
הארי קיין
התמונה (הכמעט) שלמה. סיים את העונה עם 61 שערים ושבעה בישולים ב-51 הופעות במדי באיירן מינכן, לצד אליפות גרמניה, הגביע והסופרקאפ הגרמני. קיין זכה בנעל הזהב האירופית עם 36 שערי ליגה, הוסיף 14 בליגת האלופות וסיפק שלושער בגמר הגביע מול שטוטגרט. זו הייתה עונת הכיבוש הטובה בקריירה שלו, ואולי גם הגרסה השלמה והכיפית ביותר שלו לצפייה. לצד הסיומת הקטלנית, האנגלי ירד לאחור, חילק מסירות חכמות, פתח את המשחק עם כדורים מדויקים והשתלב נהדר עם אוליסה ולואיס דיאס באחת ההתקפות המלהיבות באירופה.
הארי קיין עם הגביע הגרמני
(Christian Kaspar-Bartke/Getty Images)
במונדיאל הוסיף שישה שערים ובישול ועזר לאנגליה לסיים שלישית, ההישג הטוב ביותר שלה מאז 1966. השילוב בין המספרים החריגים, היכולת והתפקיד המרכזי שלו בזכיות הופך אותו למועמד המוביל לכדור הזהב. אבל גם במקרה שלו יש כוכבית: באיירן נעצרה בחצי גמר ליגת האלופות מול פ.ס.ז', ואנגליה הודחה באותו שלב במונדיאל מול ארגנטינה. דווקא ברבע הגמר מול נורווגיה ובחצי הגמר הוא לא כבש, בעוד בלינגהאם סיפק כמה מרגעי ההכרעה הגדולים של הנבחרת. עונה מפלצתית שמציבה אותו בראש המרוץ, אך משאירה למתחרים פתח בזכות ההישגים שלהם בבמות הגדולות ביותר.
יתר השחקנים שבתמונה
שלושה כוכבים שקשה להתעלם מהם. מייקל אוליסה סיפק עונה נהדרת עם 27 שערים ו-35 בישולים במדי באיירן וצרפת, זכה באליפות, בגביע ובסופרקאפ הגרמני, והוסיף שיא של שבעה בישולים במונדיאל. עם הדריבלים, היצירתיות והמסירות המדויקות, הצרפתי היה מהשחקנים המהנים ביותר לצפייה העונה, אך כמו קיין, נעצר בחצי גמר הצ'מפיונס ולא הגיע לגמר המונדיאל. חביצ'ה קברצחליה, לעומתו, היה מהגורמים המרכזיים לזכייה השנייה ברציפות של פ.ס.ז' באלופות ונבחר לשחקן העונה במפעל, עם עשרה שערים ושישה בישולים.
ארלינג הולאנד
(צילום: MAURO PIMENTEL / AFP)
ההופעות הגדולות שלו בשלבי ההכרעה מעניקות לו טיעון משמעותי לזכייה, אבל בשנת מונדיאל, היעדרותה של גאורגיה מהטורניר עלולה לעלות לו ביוקר. ויש גם את ארלינג האלנד: 58 שערים ו-11 בישולים במדי סיטי ונורווגיה, זכייה בגביע האנגלי ובגביע הליגה, ומונדיאל ראשון מרשים עם שבעה שערים בדרך לרבע הגמר, כולל צמד שהדיח את ברזיל בשמינית. גם לנורווגי יש מספרים מפלצתיים וסיפור גדול, אך בלי אליפות או זכייה בצ'מפיונס, קשה להציב אותו לפני המועמדים המובילים.
