שבעה חודשים אחרי מונדיאל הגברים עוצר הנשימה בקטאר, למונדיאל הנשים שייפתח מחר בבוקר (10.00, ניו־זילנד מול נורווגיה) תהיה משימה קשה להגיע לאותם שיאי הריגוש. מקבילה ללאו מסי עדיין לא צמחה, שעות המשחקים באוסטרליה ובניו־זילנד לא אידיאליות, וישנם עדיין יותר מדי מקומות בעולם – למשל, סתם כדוגמה, איזו מדינה שגובלת בירדן, לבנון, סוריה ומצרים – שבהם מתייחסים בזלזול ובביטול לכדורגל הנשים.
לקראת מונדיאל הנשים 2023
אבל זו דרך שגויה להסתכל על האירוע: גביע העולם לנשים הוא חגיגה מטורפת ששברה שיאי קהל ורייטינג, שלא לדבר על העובדה שהמשחק עשה זינוק מקצועי משמעותי: הוא דינמי, יותר פיזי, מלא בטכניקה ומציג לראווה שחקניות נפלאות. אם אתם צריכים קצת עזרה, אנחנו פה בשביל לעשות סדר.
המארחות
השילוב בין אוסטרליה לניו־זילנד הוביל לפני שלוש שנים לניצחון בהצבעה על קולומביה, הזדמנות נדירה להביא את הקרנבל לקצה העולם. כמובן שהן מעולם לא אירחו את מונדיאל הגברים, ואוסטרליה בכלל סיימה במקום האחרון בהצבעה מלאת השחיתות לאירוח גביע העולם ב־2022 שבו זכו הקטארים, אבל הבחירה הזו נועדה כדי לשים דגש על מטרת העל – הגדלת כמות השחקניות, גם בפינה הזו של היקום. ישנן מדינות עם מסורת כדורגל נשים הרבה יותר מבוססת ומצליחה, רק שפיפ"א הולכת יותר ויותר, ובאופן ברור, על פיזור הטורנירים שלה כדי לתת לכל היבשות נתח.
השאלה החשובה באמת נוגעת לרמת ההיענות של הקהל המקומי. בגלל המרחק הגדול, סביר להניח שלא נראה גדודי אוהדים אורחים כמו בטורנירים אחרים, מה שעלול ליצור חורים ביציעים ואווירה כבויה, כך שהחשיבות של האוהדים שגרים קל"ב תתעצם. מבחינת אוסטרליה אין בעיה: 50 אלף צופים הגיעו למשחק ההכנה האחרון של "המתילדות", וגם אם לא ימלאו את האצטדיון בכל המשחקים, המדינה כבר מספיק מחוברת לכדורגל כדי לרשום נתוני רכישת כרטיסים יפים.
העניין הצורב יותר הוא ניו־זילנד. בשבועיים האחרונים התבררו ממדי חוסר העניין של הקהל המקומי בטורניר, מה שמעורר חששות רבים בפיפ"א. איך זה נראה בהשוואה? משחק ההכנה האחרון של הניו־זילנדיות משך רק 6,215 צופים. התקשורת המקומית לא ממש מתלהבת מהטורניר, רק כשליש מהכרטיסים בניו־זילנד נמכרו, עשרות אלפים חולקו בחינם כדי להימנע ממבוכה, וראש הממשלה כריס היפקינס התחנן בפני הקהל לתמוך בנבחרת ולנצל "הזדמנות של פעם בחיים". צריך גם לזכור – בעוד סם קר, אחת מהשחקניות הטובות בעולם, מובילה את אוסטרליה בעלת התקוות הגדולות, ניו־זילנד היא נבחרת חלשה ואלמונית שלא מעוררת עניין בבית.
ארה"ב נגד העולם
נבחרת ארה"ב תמיד הייתה רמה בפני עצמה בכדורגל הנשים. היא זכתה בארבעה מונדיאלים מבין השמונה שהתקיימו, כולל שני האחרונים, וגם באולימפיאדה היא בדרך כלל מגיעה לראש הפודיום (ארבע משבע, אחוז מדהים). אבל כבר במונדיאל 2019 אפשר היה להרגיש שינוי בשלבים האחרונים.
אירופה מגיעה בכל הכוח. השילוב בין הידע המקצועי שנצבר בענף במדינות המובילות, אלו שמכתיבות את הטון בכדורגל הגברים, לבין הכסף שמכניסים המועדונים הגדולים שפותחים קבוצות נשים, יצר כמה נבחרות מעולות. ומהצד השני, ארה"ב בעצמה נתקעה – ליגת ה־NWSL לא מצליחה לצבור תאוצה ומושכת אליה בעיקר את הכוכבות האמריקאיות שמוותרות על יציאה לחו"ל ולא מתחרות באופן קבוע עם אירופיות. במצב שנוצר, הליגה האנגלית האדירה חזקה ממנה, גם קבוצות אירופיות רבות טובות יותר מאלו שבארה"ב, אבל הסגל האמריקאי כולל רק שחקנית אחת שיצאה החוצה. נראה שבזמן שהעולם התקרב, ארה"ב קפאה במקום.
5 צפייה בגלריה
יתרון פנומנלי בבסיס השחקניות. שחקניות נבחרת ארה"ב חוגגות
(צילום: Hannah Peters/Getty Images)
כמובן שלארה"ב יש יתרון פנומנלי בבסיס השחקניות, כשמיליוני ילדות ונערות בוחרות בענף כספורט המועדף עליהן ויוצרות דורות על גבי דורות של המשכיות. היא עדיין הפייבוריטית לזכייה, עם כמה ותיקות מעולות שיודעות איך להביא תארים. האתגר שלהן יהיה גדול מתמיד, התנגשות מרתקת של עולמות: ארה"ב שהפכה את כדורגל הנשים למה שהוא, ומדינות אירופה שמביאות את המסורת והבשלות.
היריבה הגדולה ביותר תהיה אלופת אירופה אנגליה, שבזכות תוכנית עבודה מסודרת ויצירת ליגה תחרותית ברמה הגבוהה ביותר בנתה סגל ששווה זהב; הנשים של ספרד סוף־סוף השתוו במעמד העולמי לגברים, ובאות עם סגל מלא בשמות מברצלונה – הקבוצה הטובה בעולם – וריאל מדריד; הולנד עשתה חיים קשים לארה"ב בגמר המונדיאל הקודם; גרמניה הקשוחה היא סגנית אלופת אירופה וסיימה ראשונה בבית המוקדמות בו שיחקה ישראל (שדורגה לפני אחרונה). לברזיל תמיד יש חלומות, הפעם גם לאוסטרליה, אבל הטוענות האמיתיות לכתר מגיעות מהרשימה הזו.
עוד רחוקים משוויון
הנה עוד נקודה לשיפוטכם, משהו מעדות ה"חצי כוס מלאה או ריקה": מצד אחד, המאבקים הבינלאומיים הצליחו ופיפ"א הקפיצה את סכומי הפרס במונדיאל הנשים – 110 מיליון דולר (30 במונדיאל הקודם). מצד שני, מדובר ברבע מסך הפרסים בגביע העולם לגברים.
זו מלחמה מתמשכת שלא תסתיים בקרוב. הנשים דורשות שהפופולריות העולה שלהן תתבטא גם בצורה פיננסית, אבל קשה לחלק סכומי פרס זהים כאשר ההכנסות נמוכות בהרבה מאשר במונדיאל הגברים, וגם גופי השידור לא משלמים באותה צורה: נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו רתח על כך שקיבל ממדינות אירופיות הצעות בשווי אחוז אחד ממה ששילמו עבור שידורי טורניר הגברים, איים שהמשחקים לא ישודרו אצלן, ורק בחודש שעבר הצדדים הגיעו לפשרה.
ועדיין, במונדיאל הנשים הנוכחי נחזה בשינוי חשוב: בפעם הראשונה בתולדות הטורניר, כל אחת מ־732 השחקניות תקבל ישירות תשלום על השתתפותה. שחקניות נטולות קבוצה, או חובבניות שכלל לא מקבלות שכר אבל מייצגות את ארצן, יקבלו סכום שיכול לשנות את חייהן – המינימום יהיה 30 אלף דולר לכל שחקנית, המקסימום 270 אלף לאלו שיזכו בתואר (על פי פיפ"א, המשכורת הממוצעת לכדורגלנית עומדת על 14 אלף דולר לעונה). הן גם יזכו לראשונה לתנאים שווים לגברים מבחינת לינה ונסיעות.
היסטוריה ערבית
נבחרת הגברים של מרוקו הפכה במונדיאל בקטאר לאפריקאית הראשונה, וגם לערבית הראשונה, שמגיעה לחצי הגמר. גם הנשים של מרוקו פורצות דרך – "לביאות האטלס" יערכו הופעת הבכורה של נבחרת כלשהי מהעולם הערבי במונדיאל הנשים.
5 צפייה בגלריה
"אנחנו רק בתחילת הדרך". שחקניות נבחרת מרוקו
(צילום: Alessandro Sabattini/Getty Images)
במדינות ערביות אחרות – ובכלל באפריקה, שם הגישה לענף היא עדיין השמרנית ביותר – זה עדיין לא אפשרי, אבל מרוקו חולת הכדורגל יצרה מציאות אחרת שבה גם לשחקניות יש מקום להצליח. היא אירחה את אליפות אפריקה בשנה שעברה, ושם אפשר היה לראות את הטירוף של הקהל. נשיאת הליגה המקומית, חדיג'ה אילה, הסבירה: "ההעפלה לגמר האליפות, התמיכה בתקשורת והחיבוק מהאוהדים הכניסו חיים חדשים בכדורגל הנשים המרוקאי. אנחנו רק בתחילת הדרך".
הסיכוי לשחזר את מה שעשו הגברים אפסי. מרוקו היא עדיין נבחרת לא מנוסה, שגם זכתה להגרלה קשה מאוד. אבל עצם ההשתתפות שלה הוא משהו שאי־אפשר היה לדמיין עד לאחרונה.
חידושים והמצאות
המהפכה הטכנולוגית הכניסה גם הרבה תסכול מצד האוהדים, אלו שלא ממש יודעים מה קורה בזמן שהשופטים בודקים על המסך את האירועים מעוררי המחלוקת. אז הנה חידוש שיעזור, אחד שלקוח מעולם הפוטבול: השופטות במונדיאל הנשים יסבירו דרך מערכת הכריזה את ההחלטות שיתקבלו בעזרת ה־VAR. מעבר לכך, קו המחשבה של מונדיאל הגברים יימשך גם פה – תוספות זמן ארוכות.
