להיות תייר בשבתות ובחגים
(אנימציה: שי שבתאי)
ה-7 במאי 2019, כמה שעות לפני ערב יום הזיכרון ופחות משבוע לפני תחילת חגיגות האירוויזיון בתל אביב. תקלה בבסיס הקריה גורמת לכך שצפירה נשמעת ברחבי העיר. "הרבה תיירים עמדו", סיפרה אז ל-ynet עובדת באחד המגדלים במרכז תל אביב. "כנראה תדרכו אותם שכשיש צפירה צריך לעמוד".
הרגע הסוריאליסטי הזה שבו מאות תיירי אירוויזיון עמדו דום ללא שום סיבה באמצע היום ברחובות תל אביב מזכיר כמה ישראל מדינה מיוחדת – מדהימה, אבל גם קצת מוזרה – בטח אם אתה לא מכאן. הרבה חגים, הרבה מועדים מיוחדים, וכמעט יומיים שלמים בשבוע שבהם כל השירותים הציבוריים מושבתים כמעט לחלוטין. או יותר, אם בדיוק נפלנו על חג.
צפירה בטעות: אנשים עצרו את מכוניתם
(צילום: איתי בלומנטל)
בשנים האחרונות מורגשת עלייה משמעותית במספר התיירים שמגיעים לישראל. חלק גדול מהם תיירים "מקצועיים" – הם חוקרים, בודקים איפה כדאי לבקר, מבררים איפה מומלץ לאכול ולעשות שופינג, מתכננים מראש קווי אוטובוס ורכבות – אבל ברוב המקרים לא באמת מצליחים להיות מוכנים למה שמצפה להם בפועל.
"לא העליתי על דעתי שהתחבורה הציבורית תהיה לגמרי מושבתת", מספר דהי ראג', תייר מברלין שביקר בישראל בחודש יוני האחרון. לפני הנסיעה, פנה ראג' לעמוד הפייסבוק השיווקי של משרד התיירות ושאל על התחבורה הציבורית בארץ ועל אוטובוסים מהמרכז לים המלח ומצדה. "הם אמרו משהו על כך שבשבת זה עלול להיות מורכב, אז ציפיתי שהתחבורה תהיה במתכונת מצומצמת. לא חשבתי שלא תהיה תחבורה בכלל", הוא נזכר.
את סוף השבוע העביר ראג' בדירת ה-Airbnb שהוא שכר ברמת גן, לאחר שבשישי בבוקר השתתף במצעד הגאווה בתל אביב. "זה היה די מסובך להגיע לדירה אחרי האירוע, אבל בסוף הצלחתי למצוא טרמפ", הוא מספר. "הטיסה שלי חזרה הביתה הייתה בשבת בערב, והיה קשה מאוד לפענח איך אני מגיע לשדה התעופה. מחיר המוניות בשבת מוגזם לחלוטין".
"שילמתי הון על מונית בשבת", מעיד גם ג'וזף רפאל שאול, שהגיע לאחרונה לישראל מלאס וגאס במסגרת טיול של "תגלית", ולאחר מכן המשיך לטייל בארץ באופן עצמאי.
לדברי רובין סייברס, תיירת גרמנייה שכבר ביקרה בישראל כמה פעמים, "עניין התחבורה הציבורית בשבת קשה, אבל בדרך כלל אפשר להסתדר עם קצת תכנון מוקדם של הביקור. אבל אני מודה שאם אתה גוי, זה עדיין יכול להפתיע בגלל החגים – ויש לכם כל כך הרבה כאלה", היא צוחקת. כך, חג השבועות תפס בהפתעה את מארק שדה ובן זוגו ג'ס מסן פרנסיסקו, שביקרו בישראל בחודש יוני האחרון. למזלם, הדיילים בטיסה הזהירו אותם.
"התוכנית שלנו הייתה לנסוע קודם כל לעין גדי ולהישאר שם שני לילות, בשישי בבוקר לנסוע לירושלים, ומשם ברכבת לתל אביב בשבת בערב", מסביר שדה. "הדיילים המליצו לנו לשכור רכב, משום שהרכבת לא תפעל עד יום ראשון בערב. לא ידענו מראש שזה חג".
אך גם עם הרכב השכור, השבת הירושלמית סיפקה לזוג האמריקנים אתגר לא קטן: "אתגר השבת הראשון שלנו היה חניה. לא הייתה שום חניה פנויה ברחוב, ומישהו הזהיר אותנו שכל חניון בתשלום ייסגר בשעה 14:00 ואז נישאר תקועים בלי הרכב למשך יומיים בגלל החג. מזל שהזהירו אותנו, אך נאלצנו לנסוע סביב האזור במשך חצי שעה עד שראינו רכב מפנה חניה", הוא נזכר.
"הופתעתי אבל השקט היה נחמד"
"לשמחתי היה לנו רכב בטיול, אז המחסור באוטובוסים לא השפיע", מספרת טולי הייקה, שהגיעה לישראל משבדיה בחודש מאי האחרון. "אבל זה היה די מעצבן כשתכננתי לראות משהו או לקנות משהו, ואז גיליתי שסגור בשבת. אפילו קרה שישבנו בבר בשבת ורציתי להזמין מרגריטה, אבל הם אמרו שזה בלתי אפשרי משום שאסור להם להפעיל את המיקסר בשבת. אבל המקום היה פתוח. זה הרגיש קצת מגוחך".
"הכל היה סגור מחוץ לשכונות הערביות, זה היה ממש מעצבן", מציין שאול מווגאס, שהעביר את אחת השבתות באכסניה ביפו. "גם הופתעתי שהכל נסגר ממש מוקדם. אבל השקט היה נחמד". גם ברמת גן, שם שהה ראג' מברלין, הכל היה סגור בשבת. "ברחובות סביב הדירה ששכרתי, לא ראיתי שום חנות פתוחה ולא היה איפה לאכול. מזל שבשדה התעופה היה אפשר לקנות אוכל, אבל לא הייתי מרוצה ממנו".
"ממש נהנינו להסתובב בשוק מחנה יהודה, אבל אמרו לנו שתוך כמה שעות העיר תהיה מתה", מספר שדה מסן פרנסיסקו, שהגיע בשישי בבוקר לירושלים. "שקיעת השמש הביאה הרבה שקט, אבל גם השאירה אותנו כמעט בלי שום דבר שיכולנו לעשות. הופתענו לראות שהיו כמה ברים שכן היו פתוחים בערב שבת, וגם בבוקר היה מפתיע לראות שהעיר היא רק חצי עיר רפאים - בזמן שהכל אכן היה סגור, הרבה מאוד אנשים הסתובבו בחוץ. אבל בגלל שלא ממש היה מה לעשות, החלטנו להקדים את הנסיעה לתל אביב – שם היה נראה שהשבת היא רק בגדר רשות".
"בדרך כלל בתל אביב אין שום בעיה", מציינת אינה שאה, תיירת מלונדון שביקרה בישראל כבר כמה פעמים ונמצאת כאן גם בימים אלו. "הייתי רוצה לראות את ירושלים בשבת, אבל אני מבינה שזה די מסובך אם אני מעוניינת ממש לחוות את זה - ולא להביט על ההתרחשויות מהצד".
"חוויית השבת העיקרית שלי מישראל היא הניסיון לפענח איך לעזאזל אני עושה צילום רנטגן", מספר שאול מווגאס, שחלה בזמן שהותו בארץ בדלקת ריאות והתקשה מאוד להבין איפה הוא יכול לקבל טיפול בזמן שכל המרפאות סגורות בגלל השבת. "הכווינו אותי לאיזושהי מרפאת חירום שנמצאת באיזשהו קניון, שכמובן היה סגור ולא הצלחתי להבין איך בכל זאת נכנסים לשם. הייתי חצי מת, עם חום של 39.5 מעלות וקשיי נשימה. מזל שהייתי יחד עם חבר שיודע עברית, אחרת לא הייתי מסתדר בכלל. גם הוא התקשה להבין לאן אנחנו אמורים ללכת".
"האוכל במלון בשבת הרגיש כמו שאריות"
סוגיה תיירותית מוכרת בשבת היא האוכל בבתי המלון, אשר נדרשים לפעול על פי נהלים שונים ומורכבים כדי להצליח להסעיד את כל האורחים ובו בזמן לשמור על כללי הכשרות. עם זאת, כל התיירים שעמם שוחחנו שהו בדירות Airbnb או באכסניות שאינן מגישות אוכל לאורחים.
שאול מלאס וגאס, שכאמור התחיל את הטיול בישראל כחלק מקבוצה של "תגלית", העביר במסגרת זו את השבת במלון בירושלים. "שלום לשאריות", הוא מכריז. "היינו במלון גדול ומפואר, אבל האוכל בשבת הרגיש כמו שאריות. ממש כך. שאריות יוקרתיות – אבל שאריות".
לדבריו, "הבשר והדגים שחו ביותר מדי שמן והורגש שהכינו אותם לפני השבת ודאגו לחמם שוב לפני הארוחה. אפילו האבטיח היה מגעיל, כנראה חתכו אותו כבר ביום שישי, לפני שהשבת נכנסה, והגישו לנו אותו אחרי יום שלם. בכנות, ציפיתי ליותר ממקום שברור שמיועד בעיקר לתיירים זרים".
"הצפירות קצת מלחיצות"
צפירות הזיכרון – כשהן אמיתיות ולא מושמעות בשל תקלה טכנית כמו זו שתוארה בתחילת הכתבה – הן גם חוויה מעניינת לתיירים שמזדמנים לישראל ביום השואה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. "הצפירות קצת מלחיצות אם אתה תייר שלא יודע שזה אמור להגיע", אומרת סייברס מגרמניה, שביקרה בישראל בשנה שעברה בזמן חגיגות ה-70 למדינה. "הסבירו לי על זה מראש, אבל זה עדיין היה מוזר. כשאני חושבת על ישראל וצפירה, הדבר הראשון שעולה לי בראש זו מתקפת טילים".
עם זאת, לדברי סייברס, הצפירה הייתה סוג של אטרקציה לתיירים שעמם היא טיילה. "רובם שלפו טלפונים והתחילו לצלם את המכוניות שעצרו ואת האנשים שיצאו ונעמדו באמצע הכביש".
צפירה ברחבי הארץ
(צילום: עמית הובר, מוטי קמחי, יאיר שגיא,רכבת ישראל )
הם לא נבהלו? "כל עוד יש מסביב ישראלים והם לא מתחילים לברוח, אין סיבה להיבהל", היא צוחקת. "בהתחלה הם לא הבינו מה זה, אבל אני ידעתי והסברתי להם". ערב לפני, הגיעה סייברס לכיכר רבין וצפתה במופע "שרים בכיכר". למחרת, היא צפתה במטס יום העצמאות שחלף מעל חופי תל אביב.
"אהבתי את יום הזיכרון", מוסיפה הייקה משטוקהולם. "לראות את כל המדינה עוצרת לחלוטין באופן כל כך טבעי היה דבר ממש מדהים. יכולתי להרגיש באוויר את הכבוד שרוחשים לכל החיילים שנפלו, אלה היו רגעים ממש מיוחדים".
"אני מבין שזו התרבות ואני מכבד את זה"
אך למרות כל הקשיים והמוזרויות, כל התיירים שעמם דיברנו ציינו שחוויית הביקור שלהם לא נפגעה וכי הם בהחלט ימליצו לחבריהם לבקר בישראל. "אסביר להם על ענייני השבת", מעיר ראג' מברלין. "אבל אין לי שום דבר נגד זה, אני מבין שזו התרבות של המקום ואני מכבד את זה".
"ובכן, אני גרמנייה, אני רגילה לכך שהכל סגור. זה קורה אצלנו בכל יום ראשון", מוסיפה סייברס בצחוק. "בשבת, אהבתי מאוד ללכת לפארק צ'ארלס קלור. זה היה ממש מעניין לראות את כל המשפחות שמגיעות לשם כדי לעשות על האש ברגע שהשבת נכנסת".
"אני מגיעה משבדיה, שם שום דבר אף פעם לא סגור, אפילו לא בערב חג המולד", מעירה הייקה. "הלוואי שגם לנו היו ימים כאלה, יום אחד בשבוע שבו מתרכזים במשפחה ולא במסחר ועיסוקים אחרים. המדינה שלנו זקוקה לזה. מערכות היחסים שלנו, המשפחות והמסורת נפגעות מכך ששום דבר כבר לא קדוש אצלנו יותר".
"רצינו להשתתף בארוחת שבת מסורתית בשביל החוויה", מספר שדה מסן פרנסיסקו. "חיפשנו אפשרות כזו באפליקציית CouchSurfing וקיבלנו שתי פניות – אחד דיבר אנגלית שוטפת, ואילו השני היה מאוד מסביר פנים אבל היה לו אוצר מילים מאוד מצומצם באנגלית. אני חושב שזו הייתה הבחירה הפחות מוצלחת ללכת דווקא לזה שידע אנגלית. כנראה היה עדיף להבין מילה אחת מתוך עשר, אבל ליהנות מארוחת שבת אותנטית".
לדברי שדה, רוב השיחה סביב שולחן השבת נעה סביב פוליטיקה. "הם די חזרו על עצמם ובעיקר התלוננו והתמרמרו. אנחנו לא מכירים את הנושא אז לא היה לנו מה להגיד. היה רגע שבו קמתי לשירותים, ומהחלון שמעתי משפחה שרה שירי שבת בעברית, מוחאת כפיים ורוקעת ברגליים. זו היה נשמע כמו מה שאנחנו קיווינו לחוות באותו ערב".
