צפו: אסף קמר יצא לליקוט פטריות בשטח יחד עם הילדים (אסף קמר)
ליקוט פטריות בר הוא תחביב ממכר, מרגש ומעשיר - לא רק בזכות הפטריות שנאספות אל סלסלת הקש האותנטית, אלא בעיקר בזכות החוויה שמתרחשת ביער: שקט וניתוק מהסביבה הרועשת, ניקוי ראש מהמשימות היומיומיות, מנוחה לעיניים מהמסכים הדיגיטליים והתמסרות מלאה לעולם הטבע.
סלסלות אורניות נטופות ערבות ואחלמיות ביער בן שמןסלסלות אורניות נטופות ערבות ואחלמיות ביער בן שמן
סלסלות עם כל טוב בפנים: אורניות, נטופות ערבות ואחלמיות שנאספו ביער בן שמן
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
אם אדלג על תקופת ילדותי בקריית טבעון - בזכותה כבר בגיל חמש ידעתי מה זו אורנייה - רשמית, נדבקתי בשיגעון והתחלתי ללקט פטריות לפני כשלוש שנים. בפעמים הראשונות הסתובבתי ביער שעות על גבי שעות עד שמצאתי פטרייה אחת בודדה ומסכנה, וחזרתי הביתה מבואסת לגמרי.
עם הזמן צברתי ניסיון, קראתי ונעזרתי בספרות מקצועית, למדתי לאפיין את האזורים הפוטנציאליים שיכולים לגדול בהם פטריות, ויצאתי כמה שיותר לחורשות וליערות חדשים. השקעתי הרבה מזמני ב"עולם הפטריות", ולמדתי תוך כדי תנועה להכיר את תוואי השטח ואת העצים והצמחים שהפטריות אוהבות. אבל מה שבעיקר למדתי זה ליהנות מהדברים הקטנים ולהכיר מחדש את הטבע, כי גם אם לא מוצאים פטריות - תמיד פוגשים הפתעות מרגשות אחרות.
מפגש עם צב בגלבועמפגש עם צב בגלבוע
מפגש עם צב בגלבוע
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
שריינו לכם יום נעים ושמשי בהפוגות הגשמים, הכינו את הילדים ואת הציוד הנלווה, והכי חשוב - בואו אופטימיים ועם הרבה סבלנות! גם אם הפעם לא תמצאו אותן - אני מבטיחה לכם שהן תהיינה כאן גם בשנה הבאה, ותצוצנה כמו פטריות אחרי הגשם. ואם אין פטריות - מקסימום יצאתם ליהנות! זכרו שהדבר החשוב באמת הוא זמן האיכות שלכם עם הילדים, עם הטבע ובעיקר עם עצמכם.
אספרגוס ביער המלאכיםאספרגוס ביער המלאכים
אספרגוס ביער המלאכים
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
אפשרו לעצמכם להתמסר להרפתקה ותהנו מהמתנות הקטנות שהטבע נותן לנו גם אם הן לא בדמות פטריית בר למאכל, אלא בדמות פרחים חדשים שאנחנו לא מכירים, הקשבה לציוץ ציפורים, התרגשות מפרפרים, מפגש עם פרוקי רגליים למיניהם ובעיקר שקט ושלווה מהשגרה השוטפת והזדמנות לבלות כל המשפחה יחד.
מפגש עם נרקיסים ביער עופרמפגש עם נרקיסים ביער עופר
מפגש עם נרקיסים ביער עופר
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
צבעוני קשוט ביער בן שמןצבעוני קשוט ביער בן שמן
צבעוני קשוט ביער בן שמן
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)

גמישות. כבר יש לנו! איך? בזכות הצוואר שרגיל להביט מטה אל הטלפון הנייד. אבל את מה שנפגוש בטבע - ממש לא רואים במסך הטלפון, בטח שלא מריחים ובעיקר לא מרגישים (פיזית ונפשית).
התרגשות. מתחילה כבר בבית! מתארגנים ליציאה: מתלבשים חם, נועלים נעליים סגורות או מגפיים, מכינים את הסלסילה, משחיזים את הסכין, לוקחים אוכל ושתייה, מטעינים את הטלפון (למצלמה), והכי חשוב - מנקים היטב את העיניים, ומותחים את שריר הסבלנות (היא, למעשה, שם המשחק כאן).
מיקוד במטרה. פוקוס! מיקוד בכל מה שמתרחש על האדמה, פותח ומרחיב לנו את התודעה לדברים חדשים שעד היום כלל לא שמנו לב אליהם; תוך כדי הליכה ביער, מתגלה לנו עולם ומלואו של חי וצומח שלרוב אנחנו אפילו לא יודעים שהוא קיים. חפשו אותו!
סלסלת נטופות ערבות ואחלמיות ערומותסלסלת נטופות ערבות ואחלמיות ערומות
מיכל וסלסלה מלאה בנטופות ערבות ואחלמיות ערומות
(צילום: שרון גיא)

עולם הפטריות נקרא מיקולוגיה, והוא עצום ומסקרן. לפטריות יש תפקיד חשוב מאוד בשימור החיים והטבע בעולם מאחר והן מסוגלות לפרק כמעט כל חומר אורגני, ומחזירות לקרקע ולאוויר תרכובות וחומרים מסוגים שונים. רוב הפטריות נוצרות בעצם מ"תפטיר" שלרוב הוא תת קרקעי, מתפשט באדמה ונראה כמו עובש או צמר גפן שעשוי מהמון חוטים וקורים דקיקים. מחוטים אלו מתפתח גוף הרבייה, שהוא למעשה הפטרייה שאותה אנחנו מלקטים. בכובע הפטרייה נמצאים הנבגים - אותם חלקיקים מזעריים המופצים בעיקר על ידי הרוח, ובאמצעותם הפטריות מתרבות בשטח.
נטופת ערבה בהרי ירושליםנטופת ערבה בהרי ירושלים
נטופה ערבה בהרי ירושלים
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
עונת הפטריות המשמעותית מתחילה באוקטובר עם תחילת הגשמים, וממשיכה עד חודש אפריל. בארץ, יש למעלה מ-600 מינים של פטריות ועוד הרבה שטרם הוגדרו, חלקן רעילות וחלקן טובות למאכל.
בחרתי להכיר לכם חמישה סוגי פטריות בר שחביבות עליי במיוחד. הן נפוצות, קלות לזיהוי ואפשר גם לאכול אותן אחרי בישול, אבל לפני הכול חשוב מאוד לזכור - אסור לאכול פטריית בר אם אתם לא בטוחים בזיהוי שלה! יש להתייעץ עם גורם מומחה ואם אין כזה - לא לאכול בשום פנים ואופן!

חביבת האורנים: אורנייה מצויה

מאפיינים: חיה בתלות הדדית עם עצי אורן, ומכאן גם מגיע שמה. רגל הפטרייה בצבע צהוב עם גוון מעט חום, ישרה ובעובי אחיד, הכובע בצבע חום בהיר ובשרה מכוסה בחלקו התחתון בספוג צהוב העשוי מעמודים דקיקים וצפופים בהם נמצאים הנבגים. בארץ יש כמה סוגי אורניות, וחשוב שלא להתבלבל בינן לבין גושיות שחלקן רעילות ומכחילות בחיתוך.
הסביבה הטבעית: חורשות עצי אורן ירושלים צעירים, באזורים לחים ובלי הרבה צל.
משפחה של אורניות בהרי ירושליםמשפחה של אורניות בהרי ירושלים
משפחה של אורניות בהרי ירושלים
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איפה נמצא אותה: יער בירייה, יער בן שמן, יער הזורע, יערות מנשה, יער עופר, הכרמל, הרי ירושלים והרי יהודה. בגדול - כמעט כל יער אורנים פוטנציאלי למציאת אורניות.
איך מנקים: נקלף את הקרום הדביק מהכובע, נחתוך את הרגל (עדיף), נקלף את הספוג הצהוב ונבדוק בבשר הפטרייה הנמצא מתחתיו - שאין בו מחילות ותולעים.
אורניה ביער בן שמןאורניה ביער בן שמן
אורנייה ביער בן שמן
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איך טועמים: חיתוך לרצועות, טיגון במחבת חמה מאוד ועדיף ללא שמן עד הגרת הנוזלים. בהמשך, אפשר להוסיף לתבשילים, מוקפצים ומרקים.

סגולה ומסתורית: אחלמית עירומה

אחלמיות ערומות ביער בן שמןאחלמיות ערומות ביער בן שמן
אחלמיות ביער בן שמן
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
מאפיינים: צבעה סגלגל כצבע אבן החושן, אחלמה ורגלה עירומה מפני שאין לה נרתיק או טבעת, ומכאן שמה. הכובע חלק בצבע סגלגל, וכך גם צבע הדפים הצפופים והרגל. מין דומה לה הוא, אחלמית עכורה בצבע סגול כהה וחזק יותר.
הסביבה הטבעית: חורשות אורנים, ברושים ואקליפטוסים, אוהבת עצי חרוב ושיחים של אלת המסטיק.
אחלמית ערומה ביער בן שמןאחלמית ערומה ביער בן שמן
אחלמית עירומה ביער בן שמן
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איפה נמצא אותה: יער בן שמן, יער המלאכים, יער חולדה, עמק חפר ליד אקליפטוסים ומטעים.
איך מנקים: שוטפים היטב במים, כדאי גם להוריד את הרגל.
איך טועמים: חובה לבשל במים רותחים כרבע שעה, ולאחר הבישול לשפוך את המים. אחר כך אפשר לטגן או להוסיף למרקים ותבשילים.

טעימה ונחשקת: אזנית כלך

סלסלת אזניות כלך מהר הגלבועסלסלת אזניות כלך מהר הגלבוע
סלסלת אזניות כלך מהר הגלבוע
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
מאפיינים: שמה ניתן לה בזכות צורת הכובע שלה הדומה לאוזן, והיא מזכירה את פטריית ירדן שנמכרת בשווקים. כובעה חלק למגע ובעל גוונים של חום אדמה-חום בהיר, דפי הכובע צפופים ולבנים, והם גולשים אל הרגל העבה והמוצקה ועוטפים אותה.
הסביבה הטבעית: בסמוך לצמחי כלך מצוי ושטחי מרעה. אוהבת גם שטחים חשופים וחורש.
אזנית כלך בגלבועאזנית כלך בגלבוע
אזנית כלך בגלבוע
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איפה נמצא אותה: היכן שישנם צמחי כלך - רמת הגולן, הגלבוע, אזור בית גוברין ויער חולדה.
איך מנקים: מסירים את האדמה, עדיף לא לשטוף.
איך טועמים: הקפצה, טיגון, על הגריל או תוספת לתבשילים.

הג'ינג'ית הכתומה: נטופה ערבה

מאפיינים: ערבה לחך ומכאן גם נובע שמה. הכובע במרקם חלק ודביק בצבע כתום בהיר, ודומה למשפך. גם הדפים כתומים ושבירים, גולשים מעט אל הרגל הקצרה - אותה מעטרים לעתים כתמים עגולים וכתומים. אחד מהסימנים לזיהוי נטופה ערבה, היא לפצוע או לחתוך אותה קצת עד שהבשר שלה הופך לכתום, ולאחר מכן לירוק. בחיתוך הרגל נראה טבעת כתומה. פטרייה דומה לה היא נטופה דורית שאינה למאכל, וניתן להבחין ביניהן לפי שני פרמטרים: נטופה דורית לא מוריקה (הופכת לירוקה) בחיתוך, ואין לה טבעת כתומה ברגל.
הסביבה הטבעית: חורשות אורנים צעירים, אוהבת שיחי סירה קוצנית ואלת המסטיק.
נטופת ערבה בהרי ירושליםנטופת ערבה בהרי ירושלים
נטופה ערבה בהרי ירושלים
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איפה נמצא אותה: יער בן שמן, חורשות באזור בית שמש, הר הכרמל ואזור הגליל המערבי.
איך מנקים: מסירים את האדמה (עדיף בלי לשטוף). ניתן גם להוריד את הדפים, ולוודא שאין מחילות ותולעים.
איך טועמים: מומלץ לצלות בתנור או על גריל עם מריחה קלה של שמן זית, או טיגון במעטפת שניצל.

חביבת הקוצים: נרתיקנית נאה דביקה

מאפיינים: רגלה עטופה בנרתיק לבן, ומכאן גם שמה. הכובע מאופיין בגווני אפור-לבן או חום בהיר, צורתו כיפה ובמרכזו פיטם קטן. דפי הפטרייה מרווחים, צבעם לבן עד חום והרגל ניתקת בקלות מהכובע.
הסביבה הטבעית: שדות בור, שדות מעובדים, פרדסים, גינות ומטעים. אוהבת קוצי גדילן וברקן.
נרתיקנית נאה דביקה בעמק חפרנרתיקנית נאה דביקה בעמק חפר
נרתיקנית נאה דביקה בעמק חפר
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
איפה נמצא אותה: אזור השרון ועמק חפר (לא מומלץ באזורים מעובדים בשל הכימיקלים שבקרקע).
איך מנקים: מנתקים את הרגל, ומנקים את הכובע מהאדמה (במידת הצורך אפשר לשטוף קלות ולייבש).
איך טועמים: צריבה במחבת לוהטת עד הגרת נוזלים. ניתן לשלב בתבשילים או לנשנש עם מלח גס.

עשו לילדים "תדריך" תיאום ציפיות, והדגישו את היציאה להרפתקה ולא את המטרה למצוא הפטריות.
התלבשו בבגדים ארוכים להגנה משיחים קוצניים, וכאלה שלא אכפת לכם אם יתלכלכו קצת.
זהירות מענפים וקוצים - חלק מהשיטוט הוא בין ומתחת לעצי אורן עם מחטים וענפים יבשים ונמוכים, העלולים לפצוע ולהיכנס לעיניים - לכן שמרו על הילדים, והסתכלו גם אתם קדימה ולמעלה בחורש סבוך.
לא לערבב יחד בסל כמה סוגי פטריות אם אין להן זיהוי ודאי מקצועי, מחשש לנגיעה בפטריות רעל.
מצאתם פטרייה "זקנה" ובשלה מאוד? השאירו אותה בטבע כדי שהנבגים יתפזרו בשטח.
סלסלת אורניות בהרי ירושליםסלסלת אורניות בהרי ירושלים
סלסלת אורניות בהרי ירושלים
(צילום: מיכל פישר אדם וטבע)
מצאתם פטרייה צעירה? חתכו את הרגל בסכין, והשאירו את בסיסה עם התפטיר בשטח.
כדאי להסתפק ב-2-1 מינים אותם אפשר לזהות בוודאות בעזרת גורם מקצועי, וכך ללקט בביטחון.
כנסו עמוק אל תוך היער ולא סמוך לשבילים היכן שרוב האנשים נמצאים, כך הסיכוי למצוא פטריות גדול יותר.
אסור ללקט פטריות בשמורות טבע!
מי שרוצה ללמוד ולהעמיק בעולם הפטריות, אני ממליצה מאוד על הספר מדריך "כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל" שכתבה דליה לוינסון.
קחו עמכם שקיות זבל לאיסוף הפסולת שתפגשו בדרך, ועזרו לסביבה להיות נקייה יותר.
שמרו על הטבע ככל שניתן, טיילו בחורשות וביערות מתוך התחשבות ומבלי לפגוע בטבע ובחיים המתקיימים בו.
שאלות בנושא פטריות בר ועזרה בזיהוי תוכלו להפנות גם לעמודי הפייסבוק: "פטריות - הקבוצה הישראלית לפטריות" ו"פטריות בר למרפא ומאכל"
מיכל פישר מנחה סדנאות, מפגשי טבע וסיורי ליקוט פטריות בהתאמה אישית, יוצרת ערכת הקלפים "תמונה למחשבה" ובעלת עמוד הפייסבוק: "מיכל פישר - אדם וטבע"
פרסום ראשוני: 14:51 , 13.01.20