צפו: מסע צלילה מצולם אל אתר הספינה הטורקית
(צילום: אמיר ויצמן, Aquazoom/פוצקר)

22 שנים חלפו מאז אותו יום בחודש דצמבר בו אוניית המלט הטורקית, או בשמה הרשמי MV Dogruyollar II, יצאה מעיר הנמל מרסין שבדרום מרכז טורקיה לכיוון נמל אשדוד, כשהיא נושאת עמה מטען של 850 טון מלט.
ספינת המלט הטורקית בטרם שקעה למצולותספינת המלט הטורקית בטרם שקעה למצולות
ספינת המלט הטורקית בטרם שקעה למצולות
לרוע המזל, במהלך ההפלגה נתקלה הספינה בסערה חזקה, וכתוצאה מכך מי הים חדרו לחדר המנועים והשביתו את מנועיה. ניסיונותיהם של אנשי הצוות ששהו עליה - תשעה במספר, להפעיל את המנועים מחדש - עלו בתוהו והספינה, שהמשיכה בינתיים להתמלא במים, החלה להיסחף לאורך חופי ישראל תוך שהיא נוטה על צידה, עד שטבעה בסמוך לנמל חיפה (חוף שכונת בת גלים), כ-800 מטרים מהחוף.
למרבה המזל, רב החובל ושמונת אנשי הצוות חולצו בשלום על ידי השיטור הימי של נמל חיפה, ואילו הספינה שקעה לאחר שעה קלה לעומק של 12 מטרים, בעודה מספקת אטרקציה בלתי רגילה עבור ההמונים שנאספו על החוף על מנת לצפות בטביעתה.
צוללים אל אתר הספינה הטורקית בבת גלים   צוללים אל אתר הספינה הטורקית בבת גלים
צוללים אל אתר הספינה הטורקית בבת גלים
(צילום: AQUAZOOM/GoPro)
אמנם, הבעלים של הספינה מעולם לא זכה לראותה שוב (יש הטוענים כי גרף פיצוי נאה מחברת הביטוח בשל המקרה), אבל אנחנו הרווחנו את אחד מאתרי הצלילה המרהיבים והמעניינים בישראל בגזרת הספינות הטרופות.

הקשר בין הספינה הטורקית לפסולת הרדיואקטיבית של שנות ה-80

במסגרת ניסיונותיי לתור אחר תמונות של ה-Dogruyollar בטרם שקעה למצולות, התגלה בפניי מידע חדש אודות אותה אוניית מטען, שעל פניו הובילה שקי מלט לנמל אשדוד.
עיתונאי טורקי, אותו אני מכיר שנים רבות ונעזר בו מפעם לפעם בניסיון למצוא מידע היסטורי אודות אתרי צלילה כאלו ואחרים, חשף בפניי את הסודות שמאחורי אותה ספינה טורקית שגורלה שפר עלי.
ומה קורה בפנים?ומה קורה בפנים?
ומה קורה בפנים?
(צילום: AQUAZOOM/GoPro)
בתחילת שנות ה-80, חויבו מדינות בהטמנת הפסולת הרדיואקטיבית ושאר הרעלים המזהמים אותם הפיקו - בקרקע. באותם ימים, פעולה כזו נחשבה ליקרה במיוחד, והמדינות המתועשות החלו לחפש אחר פתרון זול שיאפשר להן להיפתר מאותה פסולת.
הפתרון, הופיע בדמותה של הטמנת הפסולת והרעלים במדינות מוחלשות, מרביתן ביבשת אפריקה, בהן סומליה וניגריה, וכן במדינות דרום אמריקה, כשהמרכזית שבהן הייתה ונצואלה. פעולת ההטמנה התבצעה באמצעות צי של 73 אוניות, שנעו בין המדינות הללו רק לשם העברת הפסולת אליהן.
(צילום: AQUAZOOM/GoPro)
בשנות ה-90, הצטרף גם הים-התיכון לרשימת בתי הקברות לפסולת הרדיואקטיבית - ומסמכים שונים עליהם הצלחנו לשים את ידינו, מוכיחים באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "ספינת המלט הטורקית" הייתה גם היא חלק מאותן ספינות שהובילו את הפסולת הרדיואקטיבית ואת הרעלים התעשייתיים מטורקיה וממדינות האזור - והשליכה אותם במימי הים-התיכון.

אתר צלילה מרשים ו"עיר" תת-ימית תוססת

עד היום, אוניית המלט הטורקית מונחת לה כשהיא נוטה על צידה על קרקע חולית בעומק של 12 מטרים, לא הרחק מחוף בת גלים (למעשה, המרחק הקצר מהחוף אפילו מאפשר שחייה אליה). דלתות תאי המטען של הספינה נותרו פתוחות (כנראה נפתחו במהלך הטביעה, ומעולם לא נסגרו שוב) ומטען שקי המלט הענקיים מפוזר סביבה על הקרקעית.
המלט, אגב, התקשה במהלך השנים - והשקים עצמם הפכו למה שנראה כמו סלעים עצומים, שעל רקע הספינה יוצרים מחזה בלתי רגיל עד כדי סוריאליסטי למדי.
והנה גם שקי המלט שהתקשו והנה גם שקי המלט שהתקשו
והנה גם שקי המלט שהתקשו
(צילום: AQUAZOOM/GoPro)
באופן מפתיע למדי, במיוחד נוכח המזג הסוער המאפיין את הים התיכון, נשארה אוניית המלט הטורקית שלמה לגמרי, וככזו - היא מאפשרת לצוללים המבקרים בה ליהנות מסיור היקפי סביבה ומביקור בתוך תאי המטען (רק צוללים מוסמכים רשאים להיכנס לתוך הספינה עצמה).
מלבד אתר צלילה מרשים, משמשת הספינה הטרופה בית לבעלי חיים ימיים רבים. עם זאת - יש לציין כי סמיכותה לחוף הפכה אותה ליעד מבוקש על ידי דייגים רבים, דבר שיש לשים לב אליו במיוחד בעת הצלילה במקום.
עיר תוססת עבור בעלי החיים הימיים    עיר תוססת עבור בעלי החיים הימיים
עיר תוססת עבור בעלי החיים הימיים
(צילום: AQUAZOOM/GoPro)
ואם אתם פחות בענייני צלילה, דעו כי בימים עם ראות טובה - ניתן לצפות בספינה הטרופה גם מהחוף עצמו.
אמיר ויצמן הוא הבעלים של חברת Aquazoom לצילום תת-מימי, המתמחה בצילום אתרי צלילה הקשורים להיסטוריה של עם ישראל